לודמילה טורישצ'בה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאזן מדליות
הזוכות במדליות בתחרות הקרב רב באולימפיאדת מינכן (1972), טורישצ’בה במרכז
הזוכות במדליות בתחרות הקרב רב באולימפיאדת מינכן (1972), טורישצ’בה במרכז
התעמלות
מתחרה עבור Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות
המשחקים האולימפיים
זהב מקסיקו סיטי 1968 קבוצתי
זהב מינכן 1972 קרב-רב
זהב מינכן 1972 קבוצתי
זהב מונטריאול 1976 קבוצתי
כסף מינכן 1972 קרקע
כסף מונטריאול 1976 סוס קפיצות
כסף מונטריאול 1976 קרקע
ארד מינכן 1972 סוס קפיצות
ארד מונטריאול 1976 קרב-רב
אליפות העולם בהתעמלות
זהב לובליאנה 1970 קרב-רב
זהב לובליאנה 1970 קבוצתי
זהב לובליאנה 1970 קרקע
זהב וארנה 1974 קרב-רב
זהב וארנה 1974 קבוצתי
זהב וארנה 1974 קרקע
זהב וארנה 1974 קורה
כסף לובליאנה 1970 מקבילים מדורגים
כסף וארנה 1974 סוס קפיצות
ארד לובליאנה 1970 סוס קפיצות
ארד וארנה 1974 מקבילים מדורגים
אליפות אירופה בהתעמלות
זהב מינסק 1971 קרב-רב
זהב מינסק 1971 סוס קפיצות
זהב מינסק 1971 קרקע
זהב לונדון 1973 קרב-רב
זהב לונדון 1973 סוס קפיצות
זהב לונדון 1973 מקבילים מדורגים
זהב לונדון 1973 קורה
זהב לונדון 1973 קרקע
כסף מינסק 1971 מקבילים מדורגים
כסף מינסק 1971 קורה
ארד לנדסקורנה 1969 קרב-רב
ארד לנדסקורנה 1969 מקבילים מדורגים
ארד לנדסקורנה 1969 קרקע
ארד סקיין 1975 קרקע

לודמילה איוואנובנה טורישצ'בהרוסית: Людми́ла Ива́новна Тури́щева; נולדה ב-7 באוקטובר 1952 בגרוזני) היא מתעמלת סובייטית לשעבר, היא אלופה אולימפית שזכתה בתשע מדליות מהן 4 זהב, אלופת עולם (בעלת 11 מדליות מהן 7 זהב) ואלופת אירופה (בעלת 14 מדליות מהן 8 זהב).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורישצ'בה החלה להתאמן בהתעמלות ב-1965 והחלה להתחרות במדי נבחרת ברית-המועצות ב-1967. מאמנה היה ולדיסלאב רסטורוצקי (שלימים אימן את נטליה שפושניקובה ואת נטליה יורצ'נקו).

באולימפיאדת מקסיקו (1968) זכתה טורישצ'בה במדליית זהב הקבוצתית לאולימפיאדה וסיימה במקום 24 בתחרות הקרב רב.

שנתיים אחרי כן טורישצ'בה עמדה בראש הנבחרת הסובייטית. מ-1970 עד 1974 היא שלטה כמעט בכל תחרות בינלאומית חשובה, ניצחה באליפויות העולם בקרב רב ב-1970 וב-1974, ובאליפות אירופה ב-1971 ו-1973 ובגביע העולם ב-1975. היא נחשבת כמי שמגלמת את הסגנון הסובייטי הקלאסי: בעלת חן, אלגנטיות, כושר ללא רבב וטכניקה מעולה.

אולימפיאדת השיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מינכן (1972) זכתה טורישצ'בה ב-4 מדליות, 2 זהב, 1 כסף ו-1 ארד. מדליות זהב בתחרות היוקרתית ביותר הקרב רב ובתחרות הקבוצתית. למרות שהייתה בעלת הסיכוי הטוב ביותר למדליה, מצאה עצמה בצילה של הפופולאריות הפתאומית לה זכתה בת ארצה אולגה קורבוט שהצטלמה היטב בטלוויזיה. מדליית כסף בתרגיל הקרקע ומדליית ארד בתרגיל על סוס הקפיצות. טורישצ'בה הייתה אחת מהמתעמלות הראשונות שהשתמשו בשני קטעי מוזיקה שונים עבור תרגיל הקרקע שלה בתחרות בינלאומית. עבור התחרות הקבוצתית היה מרש מהסרט Circus של איסאק דונבסקי, בעוד עבור קרב רב היא השתמשה במוזיקה Die Frau meiner Träume של פראנץ גרוט.

באליפות אירופה בהתעמלות שנערכה בסקיין, נורבגיה בשנת 1975 זכתה טורישצ'בה במדליית ארד בתרגיל הקרקע. אף על פי כן, היא שבה לעצמה באותה שנה וזכתה בגביע העולם.

אחרי שסבלה טורישצ'בה מפגיעה בגבה, באולימפיאדת מונטריאול (1976) היא זכתה ב-4 מדליות, 1 זהב, 2 כסף ו-1 ארד. מדליית זהב בתחרות הקבוצתית, מדליות כסף בתרגיל על סוס הקפיצות ובתרגיל הקרקע ומדליית ארד בתחרות הקרב רב אחרי נדיה קומנצ'י מרומניה ובת ארצה נלי קים.

ב-1980 כתב העתונאי הבריטי דייוויד האן על טורישצ'בה: "מעולם היא לא הייתה צבעונית כמו כמה מיריבותיה, אבל בשלוותה היא הייתה נפלאה". [1] אכן, היא נודעה בשל קור רוחה בתחרויות. באחת מהופעותיה הידועות ביותר של טורישצ’בה, בגביע העולם 1975 באצטדיון ומבלי הישן בלונדון, הופתעו הצופים למשמע הקול הרם של וו המתכת הנשבר, שתמך בכבלים. המקבילים המדורגים פשוט התפרקו והתרסקו על הקרקע בסיום התרגיל שלה, בדיוק אחרי שהיא ירדה מהם. טורישצ’בה בירכה לשלום את השופטים, וצעדה ברוגע מהמקום בלי אפילו לפנות לאחור להתבונן במה שעלה בגורלו של המכשיר. היא המשיכה וניצחה בקרב רב בכל המקצים וזכתה לבסוף בכל התרגילים במדליות זהב. כעבור שנים רבות היא אמרה, שבאותו רגע היא נזכרה בדבר אחד בלבד – שהיא חייבת להשלים את התרגילים שלה ו"לדבוק בכך". [2] מאמנה, ולדיסלאב רסטורוצקי, אמר עליה: "לודמילה תילחם עד מוות בכל מצב". [3]

טורישצ'בה גם נודעה בשל התנהגותה האדיבה. באולימפיאדת מונטריאול (1976) הקיפה את הבמה וניגשה באופן אישי לברך את האלופה נדיה קומנצ'י ולחצה את ידה לפני שקיבלה את המדליה שלה עצמה. [4]

ב-1977 נישאה לאצן ולרי בורזוב, האלוף האולימפי בריצות ל-100 ול-200 מטר באולימפיאדת מינכן (1972). היא נבחרה לוועדה הטכנית של התעמלות האמנותית לנשים מטעם התאחדות ההתעמלות הבינלאומית (International Gymnastics Federation) (FIG) ב-1981. [5] טורישצ'בה נותרה פעילה בענף ההתעמלות כמאמנת, שופטת בינלאומית ובעלת תפקיד בהתאחדות ההתעמלות האוקראינית. אחת מבנות חסותה הייתה ליליה פודקופאייבה, זוכת מדליית הזהב באולימפיאדת אטלנטה (1996) בתחרות הקרב רב.

לאחר התפרקות ברית המועצות מתגוררת באוקראינה והייתה נציגה של אוקראינה בפדרציה בינלאומית להתעמלות.

הישגים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טורישצ'בה היא אחת משתי מתעמלות (ילנה שושונובה) שזכתה בתחרות הקרב רב בכל ארבעת הטורנירים החשובים בעולם: אולימפיאדה, אליפות עולם, אליפות אירופה וגביע העולם בהתעמלות.
  • ב-1998 זכתה טורישצ'בה להיכנס להיכל התהילה הבינלאומי של ההתעמלות.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hunn, David; (1980). The Complete Book of Gymnastics. London: Ward Lock Ltd. ISBN 99903-963-2-9.
  2. ^ "And the steel was broken". Olympic Panorama (3): 33–34. July-September 1990. ISSN 0204-2177.
  3. ^ National Property". Novaya sportivnaya gazeta. 2003-03-26.
  4. ^ Comăneci, Nadia (2003). Letters to a young gymnast. New York: Basic Books. ISBN 0-465-01276-0.
  5. ^ "Within International Federations" (PDF). Olympic Review (162): 253. April 1981.
  6. ^ לודמילה טורישצ'בה באתר היכל התהילה הבינלאומי בהתעמלות