בלנה גרינלנדית
 בלנה גרינלנדית
| |
|---|---|
 זוג בלנות גרינלנדיות  השוואה בין בלנה גרינלנדית לבין אדם ממוצע. | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | לווייתנאים |
| תת־סדרה: | לווייתני מזיפות |
| משפחה: | בלניים |
| סוג: | בלנה |
| מין: | בלנה גרינלנדית |
| שם מדעי | |
 Balaena mysticetusליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
 תפוצת הבלנה הגרינלנדית (בכחול) | |
| |
בלנה גרינלנדִית (שם מדעי: Balaena mysticetus; גם: לווייתן ארקטי גדול פה או לווייתן קשוּת ראש) הוא מין לווייתן מזיפות יחיד בסוגו (Balaena; בלנה) המשתייך למשפחת הבלניים. הבלנה הוא לווייתן גדול וכבד. אורכו יכול להגיע ללמעלה מ-18 מטרים (59 רגל) ומשקלו ל-75 עד 100 טון מטרי.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גופו של הבלנה הגרינלנדי חסון ומעוגל וצבעו נע בין כחול כהה לשחור. הוא חסר סנפיר גבי. הלסת התחתונה בעלת מבנה קשתי, ואילו הלסת העליונה צרה. אורכן של המזיפות הממוקמות בפה מגיע ללמעלה משלושה מטרים - המזיפות הגדולות ביותר בקרב לווייתני המזיפות; מזיפות אלו משמשות לסינון המים מהיצורים הקטנים שמהם ניזון הלווייתן. עצמות הגולגולת שלו חזקות, והן משמשות לשבירת מעטי קרח על מנת להגיח מן המים ולנשום; מספר ציידים אסקימואים דיווחו כי הם צפו בפרטי בלנה גרינלנדית מגיחים באופן הזה דרך מעטה קרח בעובי של 60 סנטימטרים. אורך גופו של הבלנה הגרינלנדי עשוי להגיע ל-20 מטרים (66 רגל), והנקבות גדולות יותר מהזכרים. משקלו של הבלנה 75–100 טונות. שכבת השומן של הבלנה הגרינלנדית היא העבה ביותר מבין כל בעלי החיים, ועובייה עשוי להגיע לכדי חצי מטר ואף יותר[2].
הבלנות הגרינלנדיות הם בעלי-חיים חברותיים ולא אגרסיביים, והם נסוגים אל מתחת לשכבת קרח כאשר הם חשים מאוימים. הטורפים היחידים של הבלנות הגרינלנדיות הם האדם והלווייתן הקטלן.
טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבלנה הגרינלנדית תואר על ידי קארולוס ליניאוס במהדורה העשירית של ספרו "Systema Naturae" (בלטינית: מערכת הטבע) משנת 1758. מאז מיונו של ליניאוס, מיון הסוג בלנה לא השתנה, ונותר בו מין אחד. השם Leiobalaena, כפי שתואר על ידי אסטריכט ב-1849, הוא שם נרדף לסוג בלנה.
הבלנה הגרינלנדית נבדל באופן ניכר מיתר הבלניים, והוא מין בודד באופן ברור. עם זאת, ראיות גנטיות מעטות בלבד תומכות בטענה זו. כך, מדענים מוצאים הבדלים רבים יותר בין חברי הסוג לווייתן מאשר בין הבלנה הגרינלנדית ובין יתר הבלניים. מסיבה זו, סביר כי בעתיד כל ארבעת מיני הבלניים ישתייכו לסוג אחד[3].
נמצאו כחמישה מאובנים מהסוג בלנה. אחד מהם, Balena prisca, חי מסוף תקופת המיוקן עד לתחילת תקופת הפליסטוקן. נראה כי הוא היה דומה מאוד לבלנה הגרינלנדית. ממצאים ארכאולוגיים מוקדמים יותר בשרשרת הלווייתנאים תוארכו לתקופה קדומה הרבה יותר (23 מיליון שנה) בדרום אמריקה.
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבלנות גרינלנדיות הם הבלניים היחידים שמבלים את כל חייהם בסביבות מימיו של אוקיינוס הקרח הצפוני. פרטים שנמצאים באזור אלסקה נמצאים בחודשי החורף בדרום-מערב ים ברינג. הם נודדים צפונה באביב, עת הפשרתם של קרחונים, וניזונים מקריל ומפלנקטון. הבלנות גרינלנדיות הם שחיינים איטיים, ולרוב שוחים בגפם או בקבוצות קטנות המונות שישה פרטים לכל היותר. הם מסוגלים להישאר מתחת למים למשך 40 דקות בצלילה אחת, אולם הם לא נחשבים לצוללנים לעומקים עמוקים.
רבייה ותוחלת חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבלנות גרינלנדיות משתמשים בקולות תת-מימיים (שירת הלווייתן) למטרות שונות, בהן תקשורת בין הפרטים בקבוצה, ציד ואכילה. בלנות גרינלנדיות מסוימים מפיקים שירים חוזרים ארוכים, שעשויים להיות חלק מפעולת החיזור או ההזדווגות. התנהגות הלווייתנים יכולה לכלול טפיחות זנב והחזקת הראש מעל פני המים. פעילות מינית מתרחשת בין זוגות בקבוצות, כאשר מספר זכרים מתחרים על נקבה אחת או שתיים.
עונת הרבייה מתרחשת בין החודשים מרץ לאוגוסט, והבלנה הגרינלנדית מגיע לבגרות מינית בגיל 10 עד 15 שנים. משך ההריון הוא 13–14 חודשים, ונקבה ממליטה צאצא כל 3–4 שנים. אורכו של הרך הנולד הוא 4.5 מטרים (15 רגל), ומשקלו קרוב לטונה. בתוך שנה, יוכפל אורכו לכדי 9 מטרים.
בעבר נטען כי תוחלת חייו של בלנה גרינלנדית היא בין 60 ל-70 שנים, בדומה ללווייתנים אחרים. עם זאת, בעקבות גילויים חדשים בשנות ה-90 של המאה ה-20, ובעקבות מחקרים שבדקו את מבנה עיניהם של הבלנות הגרינלנדיות, המסקנה הרווחת כיום גורסת כי מספר פרטים במין זה חיו בין 150 ל-200 שנים (דוח נוסף טען כי נקבה בגיל 90 עדיין לא איבדה את יכולת הרבייה שלה)[4]. בשל תוחלת החיים האפשרית שלהם, סביר כי הנקבות עוברות בזמן מסוים בחייהן את שלב גיל הבלות. תצפיות על פרטים גדולים במיוחד ללא צאצאים מחזקות טענות אלו[5]. בגופו של בלנה גרינלנדית שניצוד באלסקה בשנת 2007 נמצא צלצל בן יותר ממאה שנה[6].
מצב אוכלוסייה ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלנה גרינלנדית ניצוד בשל השומן שלו, בשרו, שמן, עצמותיו והמזיפות. הוא קרוב לבלניים, ולכן ניצוד מאותן הסיבות. הוא שוחה לאט וצף אחרי מותו. לפני שהחל ציד לווייתנים מסחרי, הוערכה אוכלוסיית הבלנות הגרינלנדיות באזור הקוטב הצפוני בכ-50,000 פרטים. ציד-הלווייתנים המסחרי, שהחל ב-1611 בסבאלברד ובגרינלנד, מחה כליל קבוצות שלמות של לווייתנים, ואז המשיך לאזורים אחרים. בצפון האוקיינוס השקט החל הציד המסחרי באמצע המאה ה-18, ובתוך שני עשורים הוכחדו 60% מכלל הבלנות הגרינלנדיות באזור.
ציד הלווייתנים המסחרי, שהיה הסיבה העיקרית להידלדלות המשמעותית של אוכלוסיית הבלנות הגרינלנדיות, הופסק. אוכלוסיית הלווייתנים באלסקה החלה לגדול לאחר הפסקת הציד. ילידים באלסקה המשיכו להרוג בלנות גרינלנדיות בכמויות קטנות, למטרות מחיה ופרנסה. רמת הציד הזו (25–40 פרטים בשנה) אינה צפויה להשפיע על התאוששות האוכלוסיות. אוכלוסיית הבלנות הגרינלנדיות של חופי אלסקה מתאוששת בהדרגה. ב-1990 נמנו כ-7,800 פרטים לערך, שהם כ-41% מאוכלוסיית הלווייתנים לפני תחילת הציד. מידע לגבי אוכלוסיות אחרות של בלנות גרינלנדיות הוא חלקי בלבד. אוכלוסיות אלו נחשבות לקטנות מאוד, וכוללות כולן יחד מאות ספורות בלבד. סך כל האוכלוסייה ברחבי הגלובוס 8,000–9,200 פרטים.
חלק מתת-האוכלוסיות של הבלנה הגרינלנדית נמצאות ברמות שונות של סיכון, כולל הסיכון הגבוה ביותר של "איום קריטי" (סכנת הכחדה חמורה). על פי ארגון ה-IUCN:
- אוכלוסיית שפיצברגן - סכנת הכחדה חמורה.
- תת-האוכלוסייה בים אוחוצק - סכנת הכחדה.
קיימות אוכלוסיות נוספות, ורמת הסיכון שלהן מדורגת בין סיכון נמוך (ללא חשש) לסכנת הכחדה. את אלה ניתן לצוד ללא חשש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלנה גרינלנדית, באתר ITIS (באנגלית)
- בלנה גרינלנדית, באתר NCBI (באנגלית)
- בלנה גרינלנדית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- בלנה גרינלנדית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- בלנה גרינלנדית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- בלנה גרינלנדית, באתר GBIF (באנגלית)
- מידע מפורט על הבלנה הגרינלנדית
- בלנה גרינלנדית באתר הרשימה האדומה של IUCN
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בלנה גרינלנדית באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Nicklen, P. 2000. Into the Sea With Giants.. International Wildlife, 30(3): 48.
- ^ Kenney, Robert D. (2002). “North Atlantic, North Pacific and Southern Right Whales”, William F. Perrin, Bernd Wursig and J. G. M. Thewissen: The Encyclopedia of Marine Mammals. Academic Press, 806-813. ISBN 0-12-551340-2.
- ^ Bowhead Whales May Be the World's Oldest Mammals,
http://news.nationalgeographic.com/2016/07/animals-oldest-sponges-whales-fish/ - ^ Rare Whales Can Live to Nearly 200, Eye Tissue Reveals
- ^ "19th-century lance found in whale", אתר thestar.com
| לווייתני מזיפות | ||
|---|---|---|
| בלניים | ||
| בלנה גרינלנדית (סוג ומין יחיד) | בלנה גרינלנדית | 
|
| אובלנה | אובלנה דרומית • בלנה שחורה • אובלנה צפון-פסיפית | |
| בלניים מפותחים | ||
| בלנית (סוג ומין יחיד) | בלנית | |
| לווייתנים אפורים | ||
| לווייתן אפור (סוג ומין יחיד) | לווייתן אפור | |
| לווייתני ענק | ||
| לווייתן גדול-סנפיר (סוג ומין יחיד) | לווייתן גדול-סנפיר | |
| לווייתן | לווייתן מצוי • לווייתן צפוני • לווייתן כחול • לווייתן בריד • לווייתן עדני • לווייתן גוץ (לווייתן מינקי)• לווייתן מינקי דרומי (לווייתן מינקי)• לווייתן אומורה • לווייתן רייס | |
