לוסיטנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לוזיטנים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הלוּסִיטָנִים (בלטינית: Lusitani) היה עם קדוּם שחי במערב איבריה, בפורטוגל של היום.

נדידתם והתבססותם של הלוסיטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוסיטנים היו שבט, או מספר שבטים, שהתיישבו במערב איבריה. כיום רואים את הפורטוגלים כצאצאיהם. המפורסם שבין הלוסיטנים הוא וריאתוס.

היסטוריונים וארכאולוגים עדיין דנים במקורם האתני של הלוסיטנים. לפי חלק מהחוקרים, הלוסיטנים הגיעו מהרי האלפים השווייצרים, ומשם נדדו דרום-מערבה והתיישבו בצפון מזרח איבריה במאה השישית לפנה"ס. החוקר לאמְבְּרִינוֹ טען שהלוסיטנים הם קבוצה שבטית ממקור קלטי שקשורים ללוסונים (עם שהתיישב במזרח איבריה), ושיער ששני העמים הגיעו מהרי האלפים השווייצרים. לעומתם, חלק מהחוקרים בני ימינו טוענים כי הלוסיטנים היו ילידי פורטוגל ונשלטו על ידי הקלטים לפני שקיבלו עצמאות מהם.

האזור הראשון שיישבו הלוסיטנים היה צפון פורטוגל (אזור הדורו). הם נשארו שם עד שניצחו שבטים קלטים אחרים ואז הרחיבו את הטריטוריה שלהם דרומה לאסטרמאדורה ולמרכז פורטוגל. כשהגיעו הרומאים לאזור, שלטו הלוסיטנים ברובה של פורטוגל של ימינו.

תרבות ואורח-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוסיטנים ככל הנראה היו חלק מהתרבות הקלטית, או שהושפעו ממנה. הם היו עם מפותח יחסית, לא כמו יוון ורומא, אך הרומאים בהחלט היו מופתעים מיכולתיהם בקרב ובכלי-הנשק המתקדמים יחסית שלהם.

הלוסיטנים השתמשו בכלי-נשק כמו פגיונות, רומחים מברזל וחניתות ארד. הם שמנו את גופם, ונהגו להתרחץ באמבטיות אדים לפני שהתרחצו במים רגילים; הם בדרך-כלל אכלו פעם אחת ביום. הם ידועים בכך שהם הקריבו בני-אדם, כמו האצטקים, אך בצורה קצת שונה. הם דקרו אסירות בהריון ברחם, ואז נבאו את העתיד לפי הדרך בא הן התמוטטו. הם הקריבו למען קאריוקקוס, אל המלחמה: לא רק בני-אדם אלא גם סוסים ועזים. הם התאמנו בפעולות ספורטיביות כמו מירוצים, איגרוף וסימולציות קרב. הם אסרו על נישואין עם יותר מאישה אחת; הם נעלו מגפיים עשויות עור וחטבו עצים.

הלוסיטנים חיו בבתי אבן מרובעים כשהקיר הפונה צפונה מעוגל, עם דלת אחת. בגדיהם היו עשויים צמר או עור עזים. הם נהגו לענוד שרשראות זהב שרוקעו בעזרת פטיש. הם נהגו לשתות יין רק בחגיגות; ביום יום הם שתו מים, בירה וחלב עזים.

מסמכים רומים קדומים מחשיבים אותם כשכירי-חרב של קרתגו; זה נבע מידיעות מוקדמות על לוזיטנים נלחמים לצד הקרתגים בהרי הפירנאים בדרך לרומא.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללוסיטנים הייתה דת פוליתאיסטית (אמונה בהרבה אלים). את האלים שלהם הם ריצו בעיקר בעזרת הקרבות של סוסים ועזים, אך הרומים מספרים גם על הקרבות בני-אדם. אלי המיתולוגיה הלוסיטנית:

  • אֶנְדוֹבֶלִיקוּס - אל הרפואה והביטחון.
  • אָטֶגִינָה - אלת הטבע והירח.
  • טוּרְיָקוּס - אל הכוח.
  • סוּקֶלוּס - אל החקלאות והיין.
  • רוּנֶסוֹקֶסִיוּס - אל החניתות.
  • קָריוֹקֶקוּס - אל המלחמה.
  • בּוֹרְמָנִיקוֹ - אל המעיינות החמים.
  • דוּבֶּרְדִיקוּס - אל המים.
  • נָבּיה - אלת הנהרות.
  • טוֹנְגוֹאֶנָבְּיָגוּס - אל השבועות.
  • טְרֶבָּרוּנָה - אלת הבית והמוות.
  • נָנְטוֹסְבֶלְטָה - אלת הפיריון.

הלוסיטנים האמינו גם בעבודת המתים. כאשר כבשו הרומים את איבריה, חלק מהאלים הלוסיטנים נפוצו באימפריה, וכמו כן, הרבה אלים זוהו כגרסאות לוסיטניות של אלים רומיים.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים רבים טוענים כי השפה הלוסיטנית מקורה בניבים קלטים, בעיקר קלטיברים. בלי שום ספק, מקורה אינדו-אירופאי. עם זאת, יש אלו שטוענים כי מקור השפה הוא דווקא מאיטליה. ולבסוף, החוקר הגרמני אולריך שמול הכין ענף חדש, ששמו "גאליצית-לוסיטנית".

שבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוסיטנים היו שבט יחיד שחי בין נהר הדורו העובר דרך העיר פורטו לבין הנהר טאגוס העובר דרך ליסבון. מאוחר יותר, השם אומץ בידי שבטים סמוכים הקשורים אתנית ללוסיטנים, בפורטוגל של היום ובגליסיה, ובסופו של דבר לכל השבטים האזוריים הנלחמים נגד הרומאים. שבטים, חלקם ידועים רק בשמם הלטיני, אשר שכנו לפני השלטון הרומי בלוסיטניה:

מפה של פורטוגל של היום, עם שמות השבטים שחיו באזור. נדידת הטורדולים צבועה באדום, נדידת הקלטים בחום והתפשטות הלוסיטנים בכחול.
  • אִינְטֶרָמִיקִים - חיו במזרח גליסיה.
  • אֶקְויזִים - חיו בדרום גליסיה.
  • בְּרָקָרִים - חיו איפה שהיום העיר בראגה.
  • גְרוֹבִים - חיו במערב גליסיה.
  • וֶטוֹנִים - חיו איפה שהיום העיר טולדו.
  • זוֹלֶיִים - חיו בדרום גליסיה.
  • טוּרְדוּלִים - חיו איפה שהיום העיר לורינה.
  • טוּרוֹדִים - חיו במערב גליסיה.
  • טָמָגָנִים - חיו בצפון-מזרח פורטוגל.
  • טָפּוֹלִים - חיו איפה שהיום העיר בדחוס.
  • לֶאוּנִים - חיו בצפון-מערב פורטוגל.
  • לוּאָנְקְוִים - חיו איפה שהיום העיר ריאל.
  • לוּמָקִים - חיו בדרום גליסיה.
  • נֶמֶטָטִים - חיו בצפון-מערב פורטוגל.
  • נָרְבָּסִים - חיו בדרום גליסיה.
  • סֶאוּרְבִּים - חיו במערב גליסיה.
  • פָאסֶרִים - חיו בצפון-מערב פורטוגל.
  • קְוָקֶרְנִים - חיו בצפון-מזרח פורטוגל.
  • קוֹנִים - חיו בדרום פורטוגל.
  • קָלָאֶקִים - חיו איפה שהיום העיר מירנס.
  • קֶלְטִיקִים - חיו במרכז פורטוגל.

המלחמה נגד הרומים והרומניזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 193 לפנה"ס החלו הלוסיטנים להילחם נגד הרומים. בשנת 150 לפנה"ס, הם הובסו בידי פראיטור סרביוס גלבה: בכך שהטמין מלכודת מתוחכמת, הוא הצליח להרוג 9,000 לוסיטנים ומכר 20,000 לוסיטנים כעבדים בגאליה (צרפת של היום). שלוש שנים לאחר מכן (147 לפנה"ס), וריאתוס הפך להיות מנהיג הלוסיטנים וגרם לנזק כבד בשלטון הרומי בלוסיטניה. עשור מאוחר יותר, בשנת 137 לפנה"ס, נרצח וריאתוס בידי שלושה מחבריו לאחר ששוחדו בידי הנציב סרביליוס קיפיאנוס.

לאחר שלטון וריאתוס, הלוסיטנים נטמעו בתרבות והשפה רומית; הערים הלוסיטניות, כמו שאר תושבי איבריה, קיבלו אזרחות רומית. הפורטוגזית בפני עצמה היא התפתחות מקומית של לטינית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]