לוח אחיאסף
לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923). האלמנך איגד בתוכו לוח שנה עברי וכללי ודברי ספרות בעברית, שירים, תמונות, מאמרים, רשימת הספרים החדשים שראו אור בעברית במהלך השנה והספדים ("אזכרת נשמות") וכן "לוחות שימושיים" כגון המרת מידות ומשקלות, רשימות ערים ואוכלוסייתן, חוקי הדואר, הרכבת, הטלגרף והבנק וכיוצא בזה.
יעדיו ותכניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטרה הייתה ליצור לוח שנה שימושי לבית העברי-המשכילי, שיהווה תשתית תרבותית לא אליטיסטית, למטרת "שעשועים ותועלת לבני העם, לענג את נפשם במקרא עיניני ספרות יפים וטובים ולהורותם את הידיעות הנחוצות לדעת לכל איש בעולם המעשה", כפי שהוצהר באיגרת אל הקוראים בפתח הלוח הראשון. הלוח יצר תרבות עברית, ברוח דבריו של חיים נחמן ביאליק[2] ש"כל עם מחויב ליצור תרבות... ליצור ממש בידי עצמו, בכלים ובחומר משלו ובחותמת משלו".
יוזמי ועורכי הלוח היו סופרים ומשוררים עבריים שמרכזם היה באודסה ובוורשה, שהיו קשורים בהוצאת "אחיאסף", בראשם בן אביגדור (אברהם ליב שלקוביץ) ובהם משה לייב ליליינבלום, דוד פרישמן, אחד העם, יוסף הלוי, שמואל לייב גורדון, אברהם לודויפול, דוד ניימרק, מאיר-סיקו סמילנסקי, דוד שמעוני, ש. בן-ציון ואחרים, יחד עם אנשי אגודת "בני משה". הקו הבולט מבחינה אידאולוגית, לפחות בשלושת הלוחות הראשונים, היה ציוני; לאחר מכן הייתה נימת פלורליזם רעיוני בקשר לפתרון השאלה היהודית, אולם בכל לוח יוחד פרק לסקירה ("השקפה") על "מצב היישוב היהודי בארץ ישראל" בשנה החולפת. משנת 1897 ואילך צורף ללוח מדור מיוחד הסוקר את "שנת הקונגרס", כלומר האירועים בזירה הציונית שהתרחשו בין קונגרס לקונגרס.
שלושת הלוחות הראשונים היו במה כמעט יחידה לפרסום שירים וסיפורים בעברית, הן מקוריים והם תרגום, והם עשירים יותר בתוכן ספרותי. בעוד שבלוח הראשון פורסמו 23 שירים, בשני הופיעו 24 שירים, ובשלישי 32 שירים, בשלושת הלוחות שאחריהם פורסמו פחות מעשרה שירים בכל לוח.
לא בכל שנה פורסם שמו של עורכו הראשי של הלוח. את "לוח אחיאסף" לארבע השנים הראשונות ערך בן אביגדור, את לוח אחיאסף החמישי ערך לילינבלום, את השישי ערך אברהם שלום פרידברג, כן עסקו בעריכת הלוח גם ראובן בריינין ויוסף קלוזנר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבנר הולצמן, אחיאסף, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אלי לוין, שנה טובה למהלך החדש, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2011
- איש יהודי ספרא [משה מרדכי פּראס], שיחה בעולם הספרות: חזון־לוח ("אחיאסף", לוח ספרותי ושימושי, עם תמונות וציורים, לשנת תרנ"ז, ווארשא, הצפירה, 4 בנובמבר 1896
- שמות החכמים והסופרים שהשתתפו במאספי "אחיאסף" ורשימת מאמריהם, הצפירה, 3 בינואר 1913
- לוח אחיאסף, באתר OCLC (באנגלית)
- לוח אחיאסף - עותקים סרוקים, באתר אוניברסיטת גתה בפרנקפורט