לוח סילוקין

לוח סילוקין הוא טבלה המציגה את שלבי ההחזר של הלוואה הנפרעת בתשלומים לשיעורין; את הטבלה מחשבים על-פי הסכם ההלוואה, כך שבסיום תקופת ההלוואה יוחזרו במלואם הקרן והריבית. בהסכמי הלוואה נפוצים, כל תשלום תקופתי כולל שני רכיבים: החזר על חשבון הקרן וריבית על יתרת הקרן. ישנם שני סוגי הסכמים עקריים לפירעון ההלוואה:

• לוח סילוקין בהחזר קבוע על חשבון הקרן: הלווה פורע בכל פעם חלק קבוע מן הקרן ואת מלוא הריבית התקופתית,
• לוח שפיצר: הפירעון מחושב מראש כך שההחזר התקופתי יהיה אחיד בגובהו.

בנוסף ישנו סוג של הסכם "בלון" או "בולט" וסוג נוסף המכונה "גרייס". כל שילוב בין השניים אפשרי אף הוא. הלוואת בלון מוחזרת במלואה בתאריך הסיום של ההלוואה ובהלוואת גרייס ישנה תקופה מסוימת (שנה שנתיים ראשונות) בהן הלווה פטור מתשלומי קרן ו/או ריבית אותם הוא מתחיל לשלם רק בסיום תקופת הגרייס.

לוח הסילוקין כולל את התאריכים והסכומים שיש להחזיר בכל תקופה, מה מרכיב הקרן ומה מרכיב הריבית בכל תשלום החזר, ויתרת הקרן שנותרה לתשלום.

כאשר ההלוואה מוצמדת למדד חיצוני (כמו מדד המחירים לצרכן), מעדכנים באופן רציף את סכומי ההחזר (התשלומים) בהתאם לשינוי המדד ממועד תקופת פירעון אחת לתקופה הקודמת לה.

שימוש בלוח סילוקין נהוג למשל בהלוואת משכנתה.

לוח סילוקין בהחזר תקופתי קבוע על חשבון הקרן

דוגמה ללוח סילוקין בהחזר קבוע על חשבון הקרן

בלוח סילוקין זה ההחזר על חשבון הקרן קבוע בכל התשלומים, וגובהו שווה לסכום ההלוואה (הקרן) מחולק במספר תשלומי ההחזר. לסכום קבוע זה מוסיפים בכל תקופה (ממועד תשלום אחד למשנהו) את הריבית על יתרת הקרן בתחילת התקופה, והתוצאה היא סכום התשלום לתקופה זו.

במהלך פירעון ההלוואה פוחת בהדרגה סכום כל תשלום, מאחר שהריבית הנוספת לסכום הקבוע יורדת במקביל לירידת סכום הקרן שנותרה לפירעון.

לוח שפיצר

דוגמה ללוח סילוקין שפיצר

בלוח סילוקין זה התשלום התקופתי (הכולל תשלום על חשבון קרן + ריבית) קבוע (בהנחת אי הצמדה למדד או שינוי ריבית). כתוצאה מכך לא רק הריבית משתנה בכל תשלום, אלא גם החלק המהווה החזר על חשבון הקרן. כל החזר כולל תשלום ריבית על יתרת הקרן בתחילת התקופה, והתשלום החודשי פחות הריבית מהווה את ההחזר על חשבון הקרן.

ככל שחולף הזמן, בתשלום החודשי גדל מרכיב ההחזר על חשבון הקרן, וקטן מרכיב הריבית.

אם הריבית התקופתית היא $\ R$, אז החזר קבוע של $\ \frac{R}{1- \frac{1}{(1+R)^n}}$ מגובה ההלוואה יסלק את החוב כולו בתוך $\ n$ תשלומים. (את הריבית התקופתית מחשבים על-פי הריבית השנתית;

במידה והריבית השנתית הנומינלית היא 6.5% אז הריבית התקופתית היא $\ R=\frac{0.065}{12}=0.00541$.

במידה והחישוב מתבסס על ריבית שנתית מתואמת של 6.5% הריבית החודשית תהיה $\ R=(1+\frac{6.5}{100})^{1/12}-1=0.00526$).

חלף ההלוואה, המלווה מקבל בסופו של חשבון סכום גבוה יותר מזה שהשקיע. בקירוב טוב (כאשר $\ nR<3$, ותנאי זה מתקיים אפילו בהלוואה לשלושים שנה בריבית שנתית של 10%), הלווה מחזיר פי $\ 1+\frac{nR}{2}+\frac{(nR)^2}{12}$ מגובה ההלוואה.

קישורים חיצוניים

• לוח סילוקין שפיצר ולוח קרן שווה