לוח צפחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תלמידה עם לוח צפחה, ציור מאת Karl Hermann Schellbach
תלמידים משתמשים בלוחות צפחה בבית הספר.

לוח צפחה הוא לוח העשוי מלוחות דקים של לווחה. הביטוי מתייחס לרוב ללוח אישי, ממוסגר בעץ, אם כי בעבר גם לוחות כיתתיים התלויים על הקיר היו עשויים לווחה. הלוח שימש תלמידים עד המאה ה-20 ובמקומות מסוימים אף עד אמצע המאה ה-20.

לוחות אלה שימשו כמצע לכתיבה בזכות עמידות הלווחה בשל קשיותה, קלות תיקון השגיאות על גביה מאחר שגבישיה זעירים וכן עקב מחירו הגבוה של הנייר. הלוחות נועדו בעיקר לתלמידים צעירים, לשם אימוני כתיבה. היו לוחות ששורטטו במשבצות או בשורות, כדי להנחות את הכתיבה. מאידך, היו גם לוחות ששימשו מבוגרים בעבודתם, אלו היו קטנים יותר (בגודל 9*12 סנטימטר לערך) ואוגדו יחדיו ל"ספרי צפחה".

כתיבה על גבי הלוח נעשתה באמצעות "עיפרון צפחה" - מקלון עשוי אבן סבוןסלע רך הבנוי מטלק – או חרסית דחוסה, היוצרים קו דק על גבי הלווחה. ניתן היה להשתמש גם בגיר. את הנכתב מחקו באמצעות בד רך או ספוג, שהיה קשור אל הלוח בחוט.

בבתי הספר של כל ישראל חברים השתמשו בלוחות אלה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בכיתת הפעוטות - לצורך אימוני כתיבה תמה.[1]

לוח הצפחה בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחות צפחה אישיים מוזכרים לעתים קרובות בספרי ילדים ונוער מן המאה ה-19. אן שרלי, גיבורת "האסופית" (בתרגום החדש - "אן מן החוה הירוקה") של לוסי מוד מונטגומרי שוברת את לוח הצפחה שלה על ראשו של גילברט בלייט, שאחז בצמותיה ביומה הראשון בבית הספר של אבונלי ולפני כל התלמידים כינה אותן "גזרים!". איימי, צעירת האחיות מרץ' בספר נשים קטנות של לואיזה מיי אלקוט, מציירת דמויות חיות על לוח הצפחה שלה במקום לכתוב עליו את שיעוריה.

בין צפחה ללווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחות לווחה

עד השנים האחרונות לא הוגדר ההבדל בין שני הסלעים בשפה העברית, ולכן נהוג היה להתייחס ללווחה כאל צפחה. הבנה מעמיקה יותר של תהליכי התמרה הדגישה את הצורך ליצור הפרדה בין שני המושגים:
לווחה היא סלע מותמר שגבישיו מיקרוסקופיים (ולכן חלק ומתאים לכתיבה) הנוצר בהתמרה אזורית בדרגה נמוכה מסלעי משקע חרסיתיים (כגון פצלים ואבן בוץ) ומטוף.
לעומתה, צפחה – שגבישיה גסים ואינה חלקה (ולכן אינה מתאימה לכתיבה) – נוצרת בהתמרה בדרגה גבוהה של סלעים, בהם גם לווחה.
עם זאת, הביטוי העברי המתאר את לוחות הכתיבה נותר "לוח צפחה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוח צפחה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרן רודריג, ההוראה בבתי הספר של "כל ישראל חברים", באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח