לוטפי מנסורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לוטופלה "לוטפי" מנסוריפרסית: لطفی منصوری, באנגלית: Lotfi Mansouri, ‏15 ביוני 1929 - 30 באוגוסט 2013) היה במאי ומנהל אופרה איראני. משנת 1960 הוא ניהל להקות אופרה והתפרסם בעיקר כמנהל הכללי של להקת האופרה הקנדית ושל האופרה של סן פרנסיסקו משנת 1988 עד 2001. ב-1992 קיבל את אות ההוקרה אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת וביוגרפיה נכתבה עליו בשנת 1998.‏[1]

מנסורי הביא לאופרה את כתוביות-העל - supertitles - כתוביות המוקרנות מעל הבמה ומאפשרות לקהל לעקוב אחרי הלברית בשעת ההצגה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנסורי נולד בטהרן, בירת איראן. הוא נשא לאישה את מרג'ורי אן תומפסון ב-18 בספטמבר 1954; לזוג יש בת, שירין מלינדה.‏[2] מנסורי למד פסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס וקיבל תואר בשנת 1953. בהמשך שימש שם עוזר פרופסור בשנים 1957 - 1960. את קריירת הבימוי שלו החל בהפקה של כך עושות כולן של מוצרט בסיטי קולג' של לוס אנג'לס ובכמה הפקות תיאטרון מוזיקליות במרימאונט קולג'. משנת 1960 עד 1966 עבד כבמאי הבית של האופרה של ציריך. בשנתו הראשונה שם ביים הפקות חדשות של "אמאל ואורחי הלילה" של מנוטי, לה טרוויאטה, דון פסקואלה ושמשון ודלילה. משנת 1966 עד 1976 עבד כבמאי ראשי באופרה של ז'נבה. במהלך תקופה זו עבד מדי פעם בבתי אופרה רבים בארצות הברית, ביניהם המטרופוליטן אופרה ולהקות רבות קטנות יותר.

בין הפקותיו הזמינות על גבי DVD "בת הגדוד" של דוניצטי (עם בוורלי סילס, 1974) ו"האפריקאית" של מאיירבר (עם שירלי ורט ופלאסידו דומינגו, 1988).

להקת האופרה הקנדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1971 עד שנת 1988 עבד מנסורי כמנהל כללי של להקת האופרה הקנדית בטורונטו. מנסורי שילב כתוביות-על בהצגת "אלקטרה" של ריכרד שטראוס בינואר 1983, וזה נחשב בדרך כלל לשימוש הראשון שנעשה בשיטת תרגום זו.

האופרה של סן פרנסיסקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 התמנה מנסורי למנהל הכללי הרביעי של האופרה של סן פרנסיסקו, במקום טרנס מקיואן..[3]

בראשותו של מנסורי הזמינה הלהקה כמה יצירות חדשות שזכו לשבחי הביקורת, בהן "מותו של קלינגהופר" מאת ג'ון אדמס (1992), "יחסים מסוכנים" של קונרד סוסה (סתיו 1994), "הרווי מילק" של סטיוארט ואלאס (1996) (הוזמנה בשיתוף עם גראנד אופרה של יוסטון והאופרה של ניו יורק), "חשמלית ושמה תשוקה" של אנדרה פרווין (סתיו 1998) ו"איש מת מהלך" של ג'ק הגי (סתיו 2000). צעד זה בנה את המוניטין של בית האופרה כאחד החדשניים ביותר בארצות הברית, ומוניטין אלה נשמרים עד היום.

לקראת סוף עונת 2001 הודיע מנסורי על פרישתו ואת מקומו תפסה פמלה רוזנברג, שבאה מן האופרה של שטוטגרט בגרמניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Lotfi Mansouri." Baker's Biographical Dictionary of Musicians®, Centennial Edition. Nicolas Slonimsky, Editor Emeritus. Schirmer, 2001. Reproduced in Biography Resource Center. Farmington Hills, Mich.: Gale, 2008. http://galenet.galegroup.com/servlet/BioRC Document Number: K2420007556. Fee. Retrieved 27 December 2008.
  2. ^ "Lotfollah Mansouri." Marquis Who's Who TM. Marquis Who's Who, 2008. Reproduced in Biography Resource Center. Farmington Hills, Mich.: Gale, 2008. http://galenet.galegroup.com/servlet/BioRC Document Number: K2013018226. Fee. Retrieved 27 December 2008.
  3. ^ AlmanacFamous> "Lotfi Mansouri." Almanac of Famous People, 9th ed. Thomson Gale, 2007. Reproduced in Biography Resource Center. Farmington Hills, Mich.: Gale, 2008. http://galenet.galegroup.com/servlet/BioRC Document Number: K1601048353. Fee. Retrieved 27 December 2008. Updated 08/17/2007.