לויד ברידג'ס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לויד ורנט ברידג'ס, ג'וניור
Lloyd Bridges, 1989.jpg
לויד ברידג'ס בטקס האוסקר, 1989
שם במה: לויד ברידג'ס
תאריך לידה: 15 בינואר 1913
מקום לידה: סן ליאנדרו, קליפורניה, ארצות הברית
תאריך פטירה: 10 במרץ 1998
מקום פטירה: לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שנות הפעילות: 1936—1998
פרופיל ב-IMDb

לויד ורנט ברידג'ס, ג'וניור (באנגלית: Lloyd Vernet Bridges; ‏15 בינואר 1913 - 10 במרץ 1998) היה שחקן אמריקאי אשר כיכב במספר סדרות טלוויזיה והופיע בלמעלה מ-150 סרטים עלילתיים. ברידג'ס ידוע בעיקר בזכות תפקידו כמייק נלסון ב-"Sea Hunt", סדרת הטלוויזיה האמריקאית הפופולרית ביותר בשנת 1958‏[1]. ברידג'ס הוא אביהם של השחקנים בו ברידג'ס וג'ף ברידג'ס.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברידג'ס נולד בסן ליאנדרו, קליפורניה, בנו של הארייט אוולין (לבית בראון) ולויד ורנט ברידג'ס, האב, שהיה מעורב בעסקי המלונאות בקליפורניה, וכן היה בעברו הבעלים של אולם קולנוע‏[2]. ברידג'ס סיים לימודיו בבית ספר תיכון בשנת 1931. לאחר מכן למד מדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברידג'ס הופיע לראשונה על בימת ברודוויי בשנת 1939, בהפקה של המחזה "אותלו" מאת שייקספיר. בשנת 1941 הוא הצטרף לסרטי קולומביה, שם הוא שיחק תפקידים קטנים בסרטי קולנוע ובסרטים קצרים.

הוא עזב את קולומביה על מנת להתגייס אל משמר החופים האמריקני ועם תום מלחמת העולם השנייה שב לקריירת המשחק. במשך תקופה קצרה בשנת 1950 הופיע שמו ברשימה השחורה של הוליווד, לאחר שהודה בפני ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית שהיה חבר ב"מעבדת שחקנים", קבוצה בעלת קשרים למפלגה הקומוניסטית. הוא חזר לעבוד לאחר שזוכה על ידי ה-FBI, וזכה להצלחה גדולה בטלוויזיה.

ברידג'ס זכה לביקורות אוהדות מצד העיתונות בשנת 1956, עבור תפקידו המרגש בתוכנית הטלוויזיה "The Alcoa Hour", בפרק בשם "Tragedy in a Temporary Town", אותו ביים סידני לומט[3]. במהלך הופעתו בתוכנית, אשר הועברה לצופים בשידור חי, ברידג'ס מעד בלשונו, ואמר בשוגג מילים גסות, בעודו מאלתר‏[4]. על אף התלונות הרבות בעקבות המילים הגסות, זכה הפרק בפרס טלוויזיה ע"ש רוברט שרווד, בעוד כמה אנשי דת יצאו להגנתו של ברידג'ס‏[4][5][6]. על תפקידו בפרק זה, קיבל ברידג'ס מועמדות לפרס אמי[7].

ברידג'ס זכה להכרה רחבה כאשר גילם את דמותו של מייק נלסון, הדמות הראשית בסדרת הטלוויזיה "Sea Hunt", שנוצרה על ידי איבאן טורס, ואשר שודרה בשנים 1958-1961. בעקבות הצלחה זו, הוא כיכב ברשת CBS עם התוכנית "המופע של לויד ברידג'ס" (1962-1963, בהפקתו של אהרון ספלינג), שכללה הופעות של שני בניו בו וג'ף. על פי דיווחים, ג'ין רודנברי, מפיק שעבד עם ברידג'ס על "Sea Hunt", הציע לברידג'ס את התפקיד של קפטן קירק בסדרה "מסע בין כוכבים", בטרם ויליאם שטנר זכה בתפקיד. בנוסף, היה שחקן קבוע בצוות שחקני תוכנית המערבונים של רוד סרלינג "The Loner" (שנמשכה עונה אחת בלבד, 1965-1966; ברידג'ס פרש מן הסדרה בעקבות מחלוקת על האלימות הרבה שבה), וכן בשני פרויקטים כושלים ברשת NBC - המיני-סדרה "נמל התעופה הבינלאומי סן פרנסיסקו נמל התעופה" (1970-1971) וכן הסדרה המשטרתית "ג'ו פוסטר" (1975-1976). מאוחר יותר הוא הופיע ב"בובות של נייר" (1984) ו"חדשות הבירה" (1990), שתיהן עבור רשת ABC, וכן ב-"לב המערב" (1993-1994), הפעם עבור CBS, מערבון-קומי שעלילתו מתרחשת בחווה בנבדה. בסדרה השתתף בנו בו ברידג'ס, יחד עם הארלי ג'יין קוזאק בתפקיד "אליסון הארט" - אשתו של בו, שון מוריי בתפקיד "זיין גריי הארט" - בנם הבכור.

ברידג'ס גילם תפקידים משמעותיים במיני-סדרות, בהן "שורשים", "איך המערב ניצח", "הכחול והאפור" ו-"באטלסטאר גלקטיקה". במשך יותר מ-45 שנים, ברידג'ס היה כוכב אורח קבוע על סדרת הטלוויזיה. הוא קיבל מועמדות שנייה לפרס אמי, ארבעה עשורים אחרי המועמדות הראשונה שלו, כאשר הוא היה מועמד לפרס בשנת 1998 עבור תפקידו כאיזי מנדלבאום בתוכנית "סיינפלד".

הוא התחיל בתור שחקן שכיר בסרטי קולומביה, עם הופעות בסרטים קלאסיים כגון "הליכה בשמש", "בצהרי היום", "ליטל ביג הורן", ו"סהרה". לקראת סוף הקריירה שלו, הוא המציא את עצמו מחדש והפגין כישרון קומי מחונן בסרטים פרודיים כמו פרודיה "טיסה נעימה", "לרקוד עם טייסים", ו-"ג'יין אוסטן של המאפיה". הוא גילם את תפקיד "הנשיא" בסרט "לרקוד עם לוחמים".

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברידג'ס פגש את אשתו, דורותי ברידג'ס (סימפסון במקור; 1915-2009) במהלך לימודיו באוניברסיטה, והם נישאו בשנת 1938 בעיר ניו יורק[8]. נולדו להם ארבעה ילדים: בו, ג'ף, לוסינדה וגארט.

כחבר בממשלה העולמית, ברידג'ס אמר פעם, "ההרס שנגרם על ידי המלחמה ועל ידי זיהום הסביבה שלנו אינו יודע גבולות. רק ממשלה עולמית אפקטיבית יכול לספק חוק שיהיה לו את הכוח המספיק לשלוט על הכוחות ההרסניים האלה"‏[9]. כמו כן, ברידג'ס היה מעורב במספר ארגונים, בהם "American Oceans Campaign" וכן "Heal the Bay".

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 במרץ 1998 ברידג'ס מת מסיבות טבעיות, בגיל 85. לאחר מותו נשרפה גופתו, והאפר שלו ניתן למשפחתו. הוא היה נשוי לדורותי ברידג'ס (סימפסון במקור; 1915-2009), משנת 1938 עד יום מותו.

הקדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק בסדרת הטלוויזיה "סיינפלד" בשם "The Burning" משנת 1998 הוקדש לזכרו, לאחר שהופיע בסדרה בעבר בתפקיד אורח, בדמותו של איזי מנדלבאום, מספר פעמים.

סרט הקולנוע האחרון שבו השתתף, "Jane Austen's Mafia!", הוקדש לו.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה חלקית מאוד של הופעותיו הקולנועיות:

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה חלקית מאוד של הופעותיו הטלוויזיוניות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lloyd Bridges - Biography - IMDb
  2. ^ H.W. Wilson Company (1990). Current biography yearbook, Volume 51. H. W. Wilson Co., 90. 
  3. ^ "Actor's Slip Of Tongue Keeps TV Viewers Arguing", The Hartford Courant (9 March, 1956), p. 9. אוחזר ב־ 7 May 2011. 
  4. ^ 4.0 4.1 "Profanity Ad-libbed by Emotional Actor", Associated Press, The Leader-Post (20 February 1956). אוחזר ב־ 7 May 2011. 
  5. ^ Newcomb, Horace (2004). Encyclopedia of Television. CRC Press, 50. ISBN 9781579584115. 
  6. ^ Hyatt, Wesley (10 March 2004). A Critical History of Television's The Red Skelton Show, 1951-1971. McFarland, 48. ISBN 9780786417322. 
  7. ^ "Bridges Stars at Ogunquit", Lewiston Evening Journal (18 July 1964), p. 4A. אוחזר ב־ 7 May 2011. 
  8. ^ McLellan, Dennis (February 21, 2009). "Dorothy Bridges dies at 93; 'the hub' of an acting family", Los Angeles Times. אוחזר ב־ April 23, 2009. 
  9. ^ World Peace News