לוי יצחק בנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוי יצחק בנדר
לוי יצחק בנדר.jpg
הרב לוי יצחק בנדר, 1985
תאריך לידה ה'תרנ"ו
תאריך פטירה כ"ב בתמוז תשמ"ט
תאריך לידה לועזי 1896
תאריך פטירה לועזי 1989 (בגיל 92 בערך)
מקום פעילות אומן וירושלים
השתייכות חסידות ברסלב
רבותיו הרב אברהם חזן
תלמידיו ראה פסקה
חיבוריו ראה פסקה

הרב לוי יצחק בנדר (תרנ"ו, 1896 - כ"ב בתמוז תשמ"ט, 1989) היה ממנהיגיה הבולטים של חסידות ברסלב במאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה גרודזיסק מזובייצקי שבפולין. בגיל 18 התקרב לחסידות ברסלב, ומאז הייתה עבורו לדרך חיים ופעל רבות להפיצה. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה חצה את הגבול מפולין לרוסיה והעתיק את מגוריו לעיר אומן שבאוקראינה, מקום קברו של רבי נחמן מברסלב ומרכז חסידות ברסלב בימים ההם. באומן התקרב אל הרב אברהם חזן בנו של רבי נחמן מטולטשין (תלמידו הקרוב של רבי נתן מברסלב).

בשנת 1936 נאסר בידי השירות החשאי הסובייטי הנ.ק.ו.ד. בשל פעילות דתית להפצת היהדות ובחשד להברחת כספים לתוך ברית המועצות לצורך פעילותו. הם התכוונו להוציאו להורג, אך ברגע האחרון שוחרר ממאסר הודות לחנינה מיוחדת שקיבל ממושל אוקראינה דאז , שהיה נשוי לבת של אחד מחסידי ברסלב. כעבור תקופה קצרה התחרטו על שחרורו והוציאו צו מעצר חדש נגדו, אך כל נסיונותיהם ללוכדו בשנית עלו בתוהו, לאחר שנמלט מאומן ומצא מסתור באזור מוסקבה.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, עם פלישתם של הנאצים לברית-המועצות, בנסיון להתרחק מאזורי הכיבוש, עבר לאוזבקיסטן והתגורר שם בערים בוכרה וטשקנט. לאחר המלחמה שהה במחנות העקורים בגרמניה ושם שימש כדיין ומורה הוראה לפליטים שהתקבצו שם.

בשנת 1949 עלה לישראל והתיישב בעיר ירושלים, והיה מבין מחדשי תנועת חסידות ברסלב שהייתה במצב התפוררות בארץ ישראל. נודע כמעביר המסורת הוותיקה של חסידות ברסלב שלפני מלחמת העולם השנייה. והיה מקובל על הרוב המכריע של חסידי ברסלב בארץ ישראל ובעולם.

נפטר בכ"ב בתמוז תשמ"ט כשמסביבו היה קהל רב ונטמן בעת חצות לילה בבית הקברות בהר הזיתים בחלקת חסידי ברסלב.

השקפת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו יצא כאדם שקול מאוד ומתון בהליכותיו והנהגותיו, בנושאי דת ובכלל. מחשבתו הייתה נתונה תמיד ליום המוות, מתוך צורך תמידי להתכונן רוחנית ומוסרית לעולם הבא, לפי אמונתו, וברוח דרכו של מורו ורבו רבי נחמן מברסלב.

קרא רבות ליישום עצותיו של רבי נחמן מברסלב בענייני אמונה ותפילה, והנחיותיו של רבי נחמן ב'עבודת הבורא' כחלק מסדר יום, כמו השכמה בחצות הלילה ועריכת תיקון חצות, התבודדות שעה ביום, ומנהג חסידי ברסלב להשכים לתפילת שחרית עם הנץ החמה ועוד. העיד על עצמו שכך נהג בדקדקנות יום-יום למעלה משבעים שנה מאז שהתקרב לחסידות ברסלב. למרות געגועיו העזים לעיר אומן ולקברו של רבי נחמן, כפי שהשתקף תמיד משיעוריו, לא ראה בעין יפה את הנסיעות לאומן, שהחלו בשלהי תקופת שלטון ברית המועצות, בעיקר מתוך חשש לשלום החסידים, וכפי שהתבטא: "הכרתי את הקומוניסטים הללו מקרוב, ואני יודע על בשרי מה הם מסוגלים לעולל. אינני סומך עליהם כלל".

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעוריו הרבים הודפסו בספרים הבאים:

  • שיח שרפי קודש (ירושלים תשמ"ז) ח' חלקים משיחותיו וסיפוריו על זקני חסידי ברסלב
  • נועם שיח (ירושלים תשנ"ב) ב' חלקים תרגום שיחותיו של ר' לוי יצחק כשחלקו העליון הוא שיחתו כפי שנמסרה בשפת היידיש וחלקו התחתון הוא תרגום בעברית
  • דיבורי אמונה (ירושלים תשס"ג) ה' חלקים והם עיבוד לעברית עדכנית מהקלטות של שיחותיו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בצלאל פרידמן, איש חסידך"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]