לוי יצחק מברדיצ'ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חתימתו

רבי לוי יצחק רוסקוב מברדיצ'ב (ה'ת"ק, 1740 - כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו סנגורם של ישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי לוי יצחק נולד בשנת ה'ת"ק לרבי מאיר (שהיה אב"ד זמושץ'[1]) ושרה-סאשה רוסקוב בהוסקוב. היה ידוע בצעירותו בכינוי העילוי מירופלב. נישא לפערל, בתו של הרב ישראל פרץ מלברטוב (נכדו של רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל ראב"ד ז'ולקווה בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל[2]). אחר חתונתו נסע למגיד ממעזריטש אצלו למד כמה שנים.

בשנים 1761 עד 1765 כיהן כרב ברוטשוול, מ-1765 רב בז'ליחוב. ב-1776 עבר לפינסק[3], שם כיהן כרב וראש ישיבה. בשנת 1785 הודח ממשרתו בפינסק, עקב חתימת ראשי הקהל על החרם נגד החסידים, ועבר לעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, שם ייסד קהילה חסידית בה כיהן כרב עד יום פטירתו.

ר' לוי יצחק התפרסם כמי שנהג ללמד זכות על כל יהודי, גם על חוטאים ופושעים, כפי שמתארים סיפורי חסידים רבים.

נפטר בכ"ה בתשרי ה'תק"ע. מקום קבורתו בעיר ברדיצ'ב מושך מתפללים ותיירים גם כיום.

דמותו עומדת במרכז שירו של אורי צבי גרינברג, "בקץ הדרכים עומד רבי לוי יצחק מברדיטשוב ודורש תשובת רם"‏[4]. בשיר שואל אצ"ג את דמותו של רבי לוי יצחק ומוחה בפני אלוהים על גורלו של עם ישראל.

תקופת חייו של לוי יצחק מברדיצ'ב על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מבנותיו הייתה מאורסת לרב דב בער, בנו של רבי שלום שכנא מפראהביטש אך הוא נפטר לפני החתונה.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי אלימלך קאליש, ‏תולדות המחבר, פרק א, באתר HebrewBooks
  2. ^ בעל ה"קיקיון דיונה". היה חתנו של רבי מאיר רבה של בריסק בנו של רבי שאול וואהל.
  3. ^ יצחק אלפסי, שנה בשנה תשס"ג.
  4. ^ שירו של אצ"ג
  5. ^ רבי אליעזר היה אביו של רבי משה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך בבוטושאן (חותנם של רבי ישראל מרוז'ין ורבי יחיאל מיכל מקשיבקא) וחותנו של רבי ישראל בער מסטפין. אביו של רבי אליעזר היה רבי ישראל איסר רבה של פינסק נכדו (בן חתנו) של רבי איסר שהיה בנו של רבי משה מלובלין (בעל ה"מהדורא בתרא" וחתנו של המהרש"א) וחתנו של רבי אברהם בן רבי ליטמן חתן המהר"ם מלובלין ונכד הרמ"א, מהר"ם מפאדובה ומהר"י מינץ. כמו כן רבי איסר היה נכדו של רבי יום-טוב ליפמן הלר.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.