לולאו
|
||||||||||||||||||||||||
לולאו (שבדית: Luleå, להאזנה (מידע · עזרה)) היא עיר הבירה של מחוז נורבוטן (Norrbottens län), המחוז הצפוני ביותר בשבדיה. העיר יושבת בפתחו של הנהר לוּלֵה (Lule älv) ומתגוררים בה 56,749 תושבים.
תוכן עניינים |
גאוגרפיה [עריכה]
לולאו נמצאת בצפון הרחוק של שבדיה, כ-110 ק"מ מדרום לחוג הקוטב הצפוני בקו הרוחב 65°38'18" צפון ו-22°9'46" מזרח ונמצאת בקצה הצפוני של הים הבלטי. האקלים הוא קריר עם חורף קר וקיץ קצר וחמים והטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 1.3°+ צלזיוס. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 490 מ"מ והמשקעים יורדים במשך כל חודשי השנה.
היסטוריה [עריכה]
לולאו מוזכרת בפעם הראשונה ב-1327 והיא הייתה ממוקמת אז באזור העיר העתיקה של היום, מספר קילומטרים מהעיר המודרנית. העיר התפתחה לעיר שוק ומרכז דתי של כמעט כל אזור הצפון. כבר במאה ה-14 נבנתה במקום כנסיית אבן, הגדולה ביותר מצפון לאופסלה - ומסביבה נבנה כפר כנסייה. ב-1621 קיבל המקום מעמד של עיר. עם השנים נעשה קשה יותר להגיע מהמקום לנמל ובשנת 1649 עברו התושבים למקום העיר הנוכחית, 11 ק"מ דרום מזרח משם, בשעה שהכפר הכנסייתי נשמר ונקרא Gammalstad (העיר הישנה). חשיבותה של לולאו כנמל ומקום מסחר גדלה, וב-1780 גרו בעיר 730 תושבים.
ב-1887 התרחשה שריפה גדולה בעיר, שכמעט כילתה את כולה. השלמת מסילת הברזל דרומה לעיירה יליווארה (Gällivare) ב-1891, ומאוחר יותר צפונה לקירונה, תרמה לצמיחת העיר למעמד של העיר החשובה ביותר בצפון שבדיה. בסביבות 1900, עמדה אוכלוסיית לולאו על כ-9,000 תושבים.
במחצית הראשונה של המאה ה-20, הואטה הגדילה, עם הנהירה לערים הגדולות, אבל עם הקמת מפעל מסילות ברזל במקום בשנת 1940 הואצה גדילת העיר שוב.
כלכלה ותשתית [עריכה]
לולאו היא מרכז כלכלי חשוב בצפון שבדיה. מעבר לכך, לולאו היא גם מושב הבישוף הלותרני ובה נמצאת האוניברסיטה הטכנית שהיא הצפונית ביותר בסקנדינביה (Luleå Tekniska Universitet). התעשייה הגדולה ביותר היא תעשיית מסילות הברזל.
ללולאו קשרי תחבורה טובים ויש בה גם שדה תעופה (Kallax). מלולאו יוצא כביש חד מסלולי לעיר הצבאית בודן הנמצאת 35 ק"מ צפון לעיר, ממנה יוצאת מסילת ברזל דרומה לכיוון פינלנד ונורבגיה. העיר יושבת על הכביש המהיר E4.
