לונדון החיצונית
לונדון החיצונית (באנגלית: Outer London) הוא כינוי האזור הגאוגרפי הכולל את רובעי לונדון שאינם נכללים בשטח לונדון הפנימית. רובעים אלה לא היו חלק ממחוז לונדון והפכו לחלק מלונדון רבתי בשנת 1965 (למעט אזור צפון וולוויץ' שהיה חלק ממחוז לונדון והועבר לרובע ניוהאם בשנת 1965 ולכן מהווה חלק מלונדון החיצונית).
| לונדון החיצונית (1965) | |
 |
|
| הגדרת משרד הסטטיסטיקות הלאומי: | |
 |
אזור לונדון החיצונית כולל את הרבעים:
- אילינג
- אנפילד
- בארקינג ודאגנהאם
- בארנט
- בקסלי
- ברומלי
- ברנט
- האונסלו
- הארינגיי
- הארו
- הברינג
- הילינגדון
- וולת'אם פורסט
- מרטון
- ניוהאם
- סאטון
- הרובע המלכותי קינגסטון שעל התמזה
- קרוידון
- רדברידג'
- ריצ'מונד שעל התמזה
[עריכה] הגדרת משרד הסטטיסטיקות הלאומי הבריטי
הגדרת משרד הסטטיסטיקות הלאומי של לונדון החיצונית אינה כוללת את הרובעים ניוהאם והארינגיי אולם כוללת את רובע גריניץ'. לפי הגדרה זו לונדון החיצונית כוללת את הרובעים: בארקינג ודאגנהאם, בארנט, בקסלי, ברנט, ברומלי, קרוידון, אילינג, אנפילד, גריניץ', הארו, האברינג, הילינגדון, האנסלו, קינגסטון שעל התמזה, מרטון, רדברידג', ריצ'מונד שעל התמזה, סאטון ויער וולת'אם.
בין השנים 1990 - 2000 היה לרובעי לונדון החיצונית קידומת טלפון נפרדת מאשר זו של רובעי לונדון הפנימית, אולם הגדרת אזורי הטלפון הייתה שונה מגבולות הרובעים.
אוכלוסיית לונדון החיצונית לאורך ההיסטוריה:
| שנה | אוכלוסייה |
|---|---|
| 1891 | 1,083,770 |
| 1901 | 1,647,396 |
| 1911 | 2,162,288 |
| 1921 | 2,413,978 |
| 1931 | 3,217,219 |
| 1939 | 4,250,788 |
| 1951 | 4,517,588 |
| 1961 | 4,499,737 |
| 1971 | 4,420,585 |
| 1981 | 4,254,900 |
| 1991 | 4,230,000 |
| 2001 | 4,463,000 |
| 2003 | 4,483,300 |
| 2004 | 4,498,200 |
| 2005 | 4,532,100 |
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל לונדון | ||
