לונה 9

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לונה 9
Luna-9.jpg
מידע כללי
סוכנות חלל תוכנית החלל הסובייטית
יצרן לבוצ'קין
תאריך שיגור 31 בינואר 1966, 11:41 UTC
משגר מולניה M
אתר שיגור קוסמודרום בייקונור
זיהוי NSSDC 1966-006A
משימה
סוג משימה נחתת
גרם שמיים הירח
אתר נחיתה 7°07′48″N 64°22′12″W
תאריך נחיתה 3 בפברואר 1966, 18:45:30 UTC
משך המשימה תשדורת אחרונה - 6 בפברואר 1966,
22:55 UTC‏, (3 ימים)
מידע טכני
משקל בשיגור 1,538 ק"ג
משקל 99 ק"ג
גובה 2.7 מטרים

לונה 9 (זיהוי סידורי: E-6N מס' 13) הייתה גשושית לחקר הירח ששוגרה על ידי ברית המועצות כחלק מתוכנית לונה. הגשושית שוגרה ב-30 בינואר 1966 ונחתה על הירח ב-3 בפברואר 1966. לונה 9 היא הגשושית הראשונה שנחתה רכות על הירח, ובכלל על גרם שמים שאינו כדור הארץ, והראשונה ששידרה מידע, כולל תצלומים, מפניו.

במשימה זו הפגינו הסובייטים שוב, אך בפעם האחרונה, את הובלתם במרוץ לחלל בכך שהקדימו את סרוויור 1 האמריקאית בכ-4 חודשים. 3 שנים מאוחר יותר הגיעה ארצות הברית ראשונה אל "קו הסיום" של המרוץ, עם הנחתת האדם הראשון על הירח במהלך משימת אפולו 11.

מבנה הגשושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החללית כללה שני חלקים, ששקלו יחד 1,538 ק"ג והגיעו לגובה של 2.7 מטרים:

  • הנחתת עצמה הייתה גוף כדורי בקוטר 58 ס"מ ובמשקל 99 ק"ג. הגוף כלל מכל סגור הרמטית בלחץ 1.2 atm, בתוכו נמצאו מערכות הרדיו, מחשב הגשושית, בטריות ומערכת בקרה תרמית. בתחתית הגוף הרוכבה כרית אוויר לריכוך עוצמת הנחיתה. עם הנחיתה נפתחו 4 "עלי כותרת" שהיוו את הכיסוי העליון של הגוף הכדורי, ו-4 אנטנות נפרשו מהגוף אוטומטית. המטען המדעי של הנחתת כלל מצלמת טלוויזייה פנורמית קלת משקל (1.5 ק"ג בלבד) וגלאי קרינה. בראש הנחתת, מעל למצלמה, הורכב מעין צריח קטן שבראשו הורכבה מראה, על מנת לאפשר למצלמה לראות ב-360 מעלות.
  • הנחתת בשלמותה הורכבה מעל שלב הטיסה, שכלל את מערכת ההאטה המרכזית - מנוע KTDU-5A‏, 4 מנועים רקטיים קטנים נוספים, מכל דלק מאלומיניום, מכל בקוטר 90 ס"מ שהכיל את המחמצן, מערכת שאיבה, מכל גז חנקן (שמילא את כרית האוויר), רכיבי ניווט וחיישני נחיתה. רכיבי הניווט כללו גירוסקופים, מנגנונים אלקטרו-אופטיים, מערכת רדאר, וסילוני גז לתיקון המסלול. שני מכלים בצידי הגוף המכרזי, ששקלו יחד כ-300 ק"ג, כללו את מערכת הרדאר, 3 סילוני גז ומכלי דלק קטנים ששימשו בשלב השיוט אל הירח. שני המכלים הושלכו מהחללית עם תחילת ההנמכה אל הירח. כל הדלק, כולל המחמצן, שנשאה עימה החללית שקל כ-800 ק"ג.

הנחתת תוכננה להיפרד משלב הטיסה רגעים ספורים לפני הפגיעה בקרקע, רגע לפני ההיפרדות התנפחה כרית האוויר, שריככה את עוצמת הנחיתה שבוצעה במהירות של 22 קמ"ש.

מהלך המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרקע הירח כפי שצילמה אותה לונה 9 לאחר נחיתתה.

לונה 9 שוגרה ב-31 בינואר 1966, 11:41 UTC, על גבי משגר מולוניה M מקוסמודרום בייקונור, למסלול חנייה סביב כדור הארץ. לאחר מספר שעות הופעל שלבו הרביעי של המשגר שהכניס את החללית למסלול מעבר ירחי. עם סיום הבעירה הושלך השלב הרביעי והחללית המשיכה בדרכה. ב-1 בינואר בוצע תמרון תיקון מסלול וב-3 בפברואר הגיעה החללית אל קרבת הירח. בגובה 8,300 ק"מ מעל פני הירח כוונו מנועי ההאטה של החללית. בגובה 75 ק"מ, 48 שניות לפני הנחיתה, במהירות של 2.6 ק"מ לשנייה, נתן הרדאר את ההוראה ומכלי הצד הושלכו, כריות האוויר התנפחו ומנוע ההאטה הראשי הופעל. בגובה 250 מטרים מעל פני הירח סיים המנוע הראשי את פעולתו ו-4 מנועי ההאטה הקטנים יותר הופעלו. בגובה 5 מטרים נגע חיישן נגיעה שהזדקר מן החללית בקרקע הירח והמנועים כובו. ברגע שכובו המנועים שוחררה הנחתת והיא פגעה בקרקע במהירות של 22 קמ"ש, קיפצה מעט (בזכות כריות האוויר) והגיעה לעצירה מלאה ב"ים הסערות", 7°07′48″N 64°22′12″W. הנחיתה הושלמה ב-3 בפברואר 1966, 18:45:30 UTC‏ (21:45:30 זמן מוסקבה).

כ-250 שניות לאחר שהגיעה לעצירה נפתחו 4 "עלי הכותרת" וייצבו את הנחתת על הקרקע בשמשם כמעין כני נחיתה. לאחר שנפרשו ה"עלים" נפרשו 4 האנטנות ומצלמת הטלוויזיה החלה לפעול. התמונה הראשונה מפני הירח הושגה כ-15 דקות לאחר מכן, אך היא הייתה בעלת ניגודיות נמוכה מכיוון שהשמש הייתה רק 3 מעלות מעל לאופק. במשך פעילותה בוצעו 7 תשדורות בין כדור הארץ לנחתת, שנמשכו סך הכל 8 שעות ו-5 דקות. כמו כן נשלחו 3 סטים של תצלומי טלוויזייה מהנחתת. כשאוחדו התצלומים הם סיפקו 4 תמונות פנורמיות של סביבות הנחתת, כולל סלעים סמוכים והאופק עד למרחק של 1.4 ק"מ מנקודת הנחיתה. התצלומים הראו כי לונה 9 נחתה בסמוך לשפתו של מכתש בקוטר 25 מטרים ובנטייה של 15 מעלות. התמונה הפנורמית המלאה הראשונה נלקחה על ידי לונה 9 ב-4 בפברואר בין השעות 1:50 ל-3:30 UTC, כאשר השמש הייתה 7 מעלות מעל לאופק. בהמשך היום נלקחה תמונת פנורמה נוספת ועוד שתיים נלקחו ב-5 וב-6 בפברואר. בנוסף לתצלומים נמדדו רמות הקרינה על קרקע הירח. ב-6 בפברואר 1966, בשעה 22:55 UTC, נגמרו הבטריות של הגשושית והיא חדלה לעבוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לונה 9 בוויקישיתוף