לוס אנג'לס קליפרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לוס אנג'לס קליפרס
לוגו המועדון
נוסדה: 1970
אולם: סטייפלס סנטר
קיבולת: 18,694 צופים
מדים: לבן, אדום, כחול
קמע: אין
אליפויות: אין
סגנות: אין

לוס אנג'לס קליפרסאנגלית: Los Angeles Clippers) היא קבוצת כדורסל מהעיר לוס אנג'לס, קליפורניה שבארצות הברית. המועדון משחק בבית הפאסיפי, באזור המערב של ליגת ה-NBA. המועדון משחק את משחקי הבית באולם הסטייפלס סנטר, אותו היא חולקת עם הלוס אנג'לס לייקרס מליגת ה-NBA, הלוס אנג'לס ספארקס מליגת ה-WNBA, והלוס אנג'לס קינגס מליגת ה-NHL.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים בבפאלו (1970-1978)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הוקמה בשם באפלו ברייבס, והצטרפה לליגת ה-NBA בעונה 1970-71 יחד עם הפורטלנד טרייל בלייזרס והקליבלנד קבאלירס. אולם הקבוצה היה בפאלו ממוריאל אודטוריום, והם חלקו אותו , עם קבוצת ההוקי קרח מליגת ה-NHL הבפאלו סייברס, שנוסדה גם היא בשנת 1970. בנוסף, שיחקו הברייבס גם 16 משחקי בית (בין השנים 1971-75) באולם המייפל ליף גארדן, שבטורונטו, קנדה, מתוך תקווה להרחיב את קהל האוהדים שלהם מעבר לאזור מערב מדינת ניו יורק ולתוך אזור טורונטו רבתי (אסטרטגיה דומה מיושמת בידי קבוצת הבאפלו בילס מליגת ה-NFL החל משנת 2008‏).‏[1] בעבר היו לליגת ה-NBA שני מועדונים בחלק העליון של מדינת ניו יורק, הרוצ'סטר רויאלס (כיום הסקרמנטו קינגס) והסירקיוז נשיונאלס (כיום הפילדלפיה 76).

המאמן הראשי הראשון של הקבוצה היה חבר היכל התהילה, דולף שייס, והכוכבים הראשונים של המועדון היו בוב קאופמן, ודון מאי, שנרכשו בדראפט הרחבה של שנת 1970. אך, בדראפט 1970, ויתרו הברייבס על הגיבור המקומי קאלווין מרפי, שבסופו של דבר הפך לחבר היכל התהילה, מאוניברסיטת ניאגרה. כרוב קבוצות ההרחבה בעונתן הראשונה סיימו הברייבס את העונה הסדירה במאזן מדכדך של 22-60, שבעה משחקים יותר מאשר הקליבלנד קבאלירס שהיו גם בעונת הבכורה שלהם, וסיימו במאזן 15-67. קאופמן, שבעונה הקודמת קלע 4.7 נקודות בממוצע למשחק במדי השיקגו בולס, הוביל את קלעי הברייבס עם 20.4 נקודות בממוצע למשחק וזכה במקום בנבחרת האולסטאר של המזרח לשנת 1971.

הברייבס חזרו על מאזנם המדכדך בעונת 1971-71 כשסיימו את העונה הסדירה במאזן 22-60, אך הצליחו לבצע רכישה טובה שתשפר בעתיד את המועדון. בדראפט 1971 בחרו הברייבס את הסנטר אלמור סמית' מאוניברסיטת קטנטקי סטייט כבחירה ה-3 הכללית, ואת הגיבור המקומי ראנדי סמית' מאוניברסיטת באפלו סטייט. ג'ון מקרת'י החליף את שייס משחק אחד לתוך העונה בתפקיד המאמן הראשי. בעונת 1972-73 לא הצליחו הברייבס להשתפר כשסיימו את העונה הסדירה במאזן 21-61, תחת המאמן ג'אק ראמזי. הצעד הגדול של הברייבס באותה העונה היה בחירתו של בוב מקאדו מאוניברסיטת צפון קרולינה, כבחירה ה-2 הכללית בדראפט 1972. הברייבס הצליחו להעפיל למשחקי הפלייאוף, לראשונה בתולדותיהם, בעונת 1973-74, כשסיימו את העונה הסדירה במאזן 42-40, בפלייאוף נפגשו הברייבס עם הבוסטון סלטיקס ונוצחו לאחר שישה משחקים, 2-4. בעונה זו השיג בוב מקאדו 30.6 נקודות ו-15.1 כדורים חוזרים בממוצע למשחק; הייתה זו הפעם האחרונה בה שחקן הצליח לסיים את העונה עם ממוצעים של יותר מ-30 נקודות ו-15 כדורים חוזרים באותה העונה.

בעונת 1974-75, זכה מקאדו בפרס הMVP של העונה הסדירה, לאחר שהשיג ממוצעים של 34.5 נקודות, 14.1 כדורים חוזרים, ו-2.12 חסימות למשחק, בעוד הוא קולע ב-51.2% הצלחה מהשדה ו-80.5% מהעונשין. הברייבס עשו מסע נוסף אל הפלייאוף לאחר שסיימו את העונה הסדירה במאזן 49-33 והודחו בידי הוושינגטון בולטס בשבעה משחקים, 3-4. את עונת 1974-75 סיימו הברייבס במאזן 46-36 בתום העונה הסדירה והעפילו שוב לפלייאוף. בפלייאוף 1975, גברו הברייבס על פילדלפיה בשלושה משחקים, 2-1 בסיבוב המוקדם ונוצחו בידי הבוסטון סלטיקס, בסיבוב הראשון בשישה משחקים, 2-4, הייתה זו הופעתם האחרונה של הברייבס בפלייאוף (את ההופעה הבאה יערכו רק בשנת 1992 תחת השם לוס אנג'לס קליפרס).

בקיץ 1976, הבעלים המייסד של המועדון, פול סנידר עשה ככול יכולתו כדי למכור את המועדון. ב-15 ביוני 1976, פרסם עיתון בפאלו קורייר אקספרס את הידיעה כי הברייבס עומדים לעבור לפלורידה. סנידר סיכם בלחיצת יד למכור את הברייבס לבני הזוג קוואן, שתיכננו להעביר את המועדון להוליווד, פלורידה, אל עיריית בפאלו הגישה תביעת נזיקין על סך 10 מיליון דולר כדי לחסום את המהלך. העסקה בסופו של דבר לא יצאה והברייבס והעיר חתמו על השכרת אולם הממוריאל אודטוריום במהלך חודש יולי עם ההתניה כי ניתן יהיה לבטל את תוקפו של הסכם השכירות עם המועדון לא יצליח למכות 5,000 מנויים בכל עונה נתונה. מאוחר יותר באותו הקיץ, מכר סנידר 50% מהמועדון לאיש העסקים ג'ון בראון, שבעבר היה הבעלים של הקנטאקי קולונלס מליגת ה-ABA. בראון רכש בשלב מאוחר יותר גם את המחצית השנייה של המועדון במהלך עונת 1976-77; הוא בתורו, מכר חלק מהמועדון לאיש העסקים הארי מנגוריאן. אך, תנאי בחוזה הבטיח כי אם בראון ימכור את חוזהו של שחקן בבריבס, אז הכסף מהמכירה יעבור לסנידר וסכום התשלום על מכירת המועדון יופחת. סעיף זה יושם כאשר הברייבס שלחו את בוב מקאדו לניו יורק ניקס באמצע עונת 1976-77, תמורת שחקנים וכסף מזומן. לפני המשחק הראשון של עונת 1976-77 הצליחו הברייבס לרכוש את מי שלימים הפך לשחקן היכל התהילה של הכדורסל, מוזס מלון מפורטלנד. אך, לאחר שני משחקים בלבד שבהם שיחק סך של 6 דקות הועבר מלון ליוסטון רוקטס תמורת שתי בחירות דראפט. מלון יסיים את העונה עם 13 נקודות ו-13 כדורים חוזרים בממוצע למשחק, כאשר שתי עונות לאחר מכן יזכה בתואר ה-MVP הראשון מבין שלושה בהם זכה במהלך הקריירה.

בשל משחקה העלוב של המועדון בשתי עונותיו האחרונות, כאשר סיימו את העונת 1976-77 הסדירה במאזן 30-52, ואת עונת 1977-78 הסדירה במאזן 27-55, יחד עם שמועות שטענו כי המועדון עומד להעתיק את מיקומו בשל מכירות מנויים נמוכות, ג'ון בראון פגש את אירוו לווין, שהיה באותה התקופה הבעלים של הבוסטון סלטיקס, ודנו על עסקה בה יחליפו הבעלים את המועדונים ביניהם, כאשר בראון יקבל את השליטה על הסלטיקס ולווין יקבל את הברייבס. לווין היה איש עסקים מקליפורניה, ורצה להיות הבעלים של מועדון כדורסל בארץ מולדתו. אך, הוא ידע כי הנהלת ליגת ה-NBA לא תהייה מוכנה אפילו לשקול את נושא העברתם של הסלטיקס. לכן הוא היה פתוח לרעיונותיו של בראון. הקונסול הכללי של הליגה, דיוויד סטרן (שהפך לקומישנר של הליגה בשנת 1984), תיווך את העסקה. לאחר מה שהפכה להיות העונה האחרונה של הברייבס במערב ניו יורק, הצביעו בעלי המועדונים של ליגת ה-NBA 21-1 ואיפשרו למועדון לשנות את מיקומו. כפי שרצה לווין, הבפאלו ברייבס עברו לסן דייגו, קליפורניה לאחר עונת 1977-78, והפכו לסן דייגו קליפרס (כיום הלוס אנג'לס קליפרס).

השנים בסן דייגו (1978-1984)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונתו הראשונה של המועדון בסן דייגו, הצליחו הקליפרס להשיג מאזן חיובי, כשסיומו את העונה הסדירה במאזן 43-39 תחת המאמן הראשי החדש ג'ן שואו. אך, מאזן זה לא היה טוב מספיק כדי שיוכלו להגיע למשחקי הפלייאוף. הקליפרס היו מרוחקים שני משחקים מהמקום המוליך אל הפלייאוף. כפי שהתברר, הייתה זו הפעם האחרונה בה סיימו הקליפרס את העונה הסדירה במאזן חיובי ב-13 השנים הבאות. היה זה גם בעונה ראשונה זו בדרום קליפורניה שהקריין ראלף לוולר החל את התקשרותו עם המועדון. לראנדי שאנון הייתה עוד עונה יציבה, כשהוא קולע 20.5 נקודות בממוצע למשחק, מסיים שני אחרי וורלד בי. פרי, שנרכש במהלך הפגרה מהפילדלפיה 76. פרי סיים שני בטבלת הקלעים של ליגת ה-NBA, כשהוא קולע 28.8 נקודות בממוצע למשחק, בעוד ג'ורג' גרווין מהסן אנטוניו ספרס מסיים עם 29.6 נקדות בממוצע למשחק.

עונת 1979-80 לא הייתה טובה בהרבה, הקליפרס החלו להשתרך מאחור, אך לא לפני שהביאו את הסנטר ביל וולטון, יליד סן דייגו ששנתיים קודם לכן זכה באליפות ה-NBA עם הפורטלנד טרייל בלייזרס. לרוע המזל, וולטון לא הותיר חותם, כשהחמיץ 68 משחקים עקב פציעות ברגליו (מהן גם סבל בשנותיו האחרונות בפורטלנד, ובסופו של דבר קיצרו משמעותית את הקריירה שלו). הקליפרס הצליחו לסיים את העונה הסדירה במאזן 35-47, למרות העובדה כי רבים משקחני המפתח של הקבוצה סבלו מפציעות והחמיצו משחקים במהלך העונה. פרי המשיך את יכולת הקליעה הטובה שלו, ושוב סיים שני בליגה כשהוא קולע 30.2 נקודות בממוצע למשחק. פול סילאס החליף א שואו עונה לאחר מכן, והקליפרס סיימו את העונה הסדירה (1980-81) במאזן 36-6, כששוב הם מחמיצים את הפלייאוף. וולטון החמיץ את העונה כולה עקב בעיות הרגליים הכרוניות מהן סבל. פרי הועבר בטרייד לגולדן סטייט ווריורס תמורת הגארד פיל סמית'.

עונת 1981-82 הביאה שינויים נוספים לקליפרס כאשר הבעלים אירוו לווין מכר את המועדון לאיל הנדל"ן מאזור לוס אנג'לס דונלד סטרלינג תמורת 12.5 מיליון דולר. משחקם העלוב של הקליפרס בשנותיהם האחרונות סן דייגו התבטאו בנוכחות עלובה של צופים ביציעים, כאשר הקבוצה מביאה ממוצע של 4,500 צופים למשחקי הבית. כתוצאה מכך שידל סטרלינג את הנהלת ה-NBA להעביר את המועדון לעיר הולדתו, לוס אנג'לס.

1984-2001: המעבר ללוס אנג'לס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984, עברו הקליפרס ללוס אנג'לס, כשהם משחקים את משחקי הבית באולם הלוס אנג'לס ממוריאל ספורט ארינה. הקליפרס איכזבו בעונת 1984-85 שהסתימה במאזן 31-51, תחת המאמן הראשי ג'ים ליינאם.

במשך שבע העונות הבאות היו הקליפרס חסרי אונים, כולל מאזן עלוב של 12-70 בעונת 1986-87 במה שהיה המאזן השני הגרוע בהיסטוריה של ה-NBA לעונה סדירה באותו הזמן. מרקיז ג'ונסון והגארד נורם ניקסון היו פצועים שניהם במהלך העונה. באותה העונה הצטרף למועדון גם חבר היכל התהילה, אלג'ין ביילור, כג'נרל מנג'ר ונשיא פעולות הכדורסל של המועדון.

בעונת 1989-90, ביצע ביילור טרייד עם הקליבלנד קבאלירס שהביא למועדון את רון הארפר תמורת הפורוורד דני פרי ורג'י ויליאמס. מהלך זה, יחד עם בחירה ה-19 הכללית בדראפט 1987, קן נורמן מאוניברסיטת אילינוי, הבחירה ה-1 הכללית בדראפט 1988 דני מאנינג מאוניברסיטת קנזס, הבחירה ה-3 הכללית באותו הדראפט, צ'ארלס סמית' מאוניברסיטת פיטסבורג (סמית' נרכש מפילדלפיה תמורת זכויות הדראפט על הגארד הרשי הוקינס), והבחירה ה-13 הכללית בדראפט 1990 לוי ואוט מאוניברסיטת מישיגן, יצרו גרעין שהפך את המועדון למתחרה על מקום לפלייאוף.

באמצע עונת 1991-92, עשו הקליפרס שינוי נוסף בעמדת המאמן הראשי. לארי בראון, שפוטר מוקדם יותר מהסן אנטוניו ספרס, הוחתם בשלהי חודש ינואר, 1992, כמאמן הראשי החדש של המועדון. הוא החליף את מייק שולר, שלפני פיטוריו הוביל את המועדון למאזן 22-25. תחת שרביט האימון של בראון השיגו הקליפרס מאזן 23-12, וסיימו את העונה הסדיה במאזן 45-37. היה זה המאזן החיובי הראשון של הקליפרס מזה 13 עונות. הקליפרס הצליחו גם להעפיל אל משחקי הפלייאוף, לראשונה מזה 16 עונות, מאז ימי השיא בבפאלו. אך הקליפרס הודחו בסיבוב הראשון בחמישה משחקים, 3-2, בידי היוטה ג'אז. עקב המהומות הגזעיות שהתרחשו בעיר לוס אנג'לס בשנת 1992, אירחו הקליפרס את המשחק הרביעי בסדרה עם היוטה ג'אז, באולם אנהיים קונבנשיון אודטוריום, אותו נצחו הקליפרס. עונה לאחר מכן, 1992-93, הצליחו הקליפרס עלות שוב למשחקי הפלייאוף, כסיימו את העונה הסדירה במאזן, 41-41, אך נוצחו שוב בסיבוב הראשון בחמישה משחקים, הפעם בידי היוסטון רוקטס.

בעונת 1993-94, בראון עזב את הקליפרס כדי להפוך למאמן הראשי של האינדיאנה פייסרס, ובוב וייס הובא כדי למלא את מקומו. עונה זו התבררה כאחת הגרועות בהיסטוריה של הקליפרס, כאשר הקליפרס ויריבתם העירונית, הלס אנג'לס לייקרס, מצליחות יחדיו להגיע למאזן של 60-104 בעונה הסדירה, הקליפרס סיימו את העונה הסדירה במאזן 27-55 (הלייקר סיימו את העונה הסדירה במאזן, 33-49). לאחר שנה בלבד בתפקיד, פוטר וייס מתפקידו, והמאמן הוותיק ביל פיטץ' הובא במקומו כדי להדריך את הסגל הצעיר והחסר ניסיון של הקליפרס. הקליפרס המשיכו לערוך שינויים תכופים בסגל השחקנים ובצוות הניהול בשנים הבאות, כאשר הם הצליחו להעפיל רק עוד פעם אחת למשחקי הפלייאוף, בשנת 1997, תחת הדרכתו של פיטץ'. הקליפרס הצליו להעפיל לפלייאוף של עונת 1996-97 לאחר שסיימו את העונה הסדירה במאזן שלילי, 36-46, ונובסו בסוויפ בסיבוב הראשון בידי מי שתהפוך לאלופת המערב, היוטה ג'אז, 0-3.

משנת 1994 ועד לשנת 1998, שיחקו הקליפרס כמה משחקים באולם הונדה סנטר, כשהם חולקים את המקום עם קבוצת ההוקי קרח מליגת ה-NHL, האנהיים דאקס. בשנת 1998, הצטרפו הקליפרס, ללוס אנג'לס לייקרס, וללוס אנג'לס קינגס וחנכו את אולם הסטייפלס סנטר החדש הממוקם בעיר התחתית בלוס אנג'לס. כאשר הם חולקים את האולם עם מועדונים אחרים, כמו הלייקרס הפופולארים, הקליפרס, מועדון עם הצלחה מועטה יחסית, מצא את עצמו לעתים קרובות חוסה בצילו של "האח הגדול" הלוס אנג'לס לייקרס. היה זה בעונה הראשונה באולם הסטייפלס סנטר שהקליפרס בחרו בדראפט 1999 את למאר אודום מאוניברסיטת רוד איילנד. הקליפרס סיימו את עונת 1999-00 במאזן עלוב של, 15-67. המועדון שכר את שחקן האולסטאר לשעבר ויליד העיר לוס אנג'לס, דניס ג'ונסון, כעוזר מאמן, כמו גם את חבר היכל התהילה וכוכב הלייקרס לשעבר, כרים עבדול ג'באר כדי לעזור באימון שחקן השנה השנייה הסנטר, מייקל אולווקנדי. ג'ונסון נשאר עוזר המאמן עד לאמצע עונת 2002-03, כאשר הוא החליף את המאמן הראשי. עבדול ג'באר נשאר במועדון עונה אחת בלבד בתפקידו.

עונת 2000-01 הביאה שינויים נוספים, הפורוורד המחליף דרק סטרונג נשלח לאורלנדו מג'יק בתמורה לשחקן העונה השנייה, הפורוורד קורי מאגטי וזכויות הדראפט על קניון דולינג מאוניברסיטת מיזורי. שתי בחירות הדראפט של הקליפרס באותה השנה היו שני חברי ילדות מאילינוי; בדראפט 2000 בחרו הקליפרס כבחירה ה-3 הכללית את דאריוס מיילס בוגר כדורסל תיכוניים ממזרח, סנט לואיס, ואת קוונטין ריצ'רדסון מאוניברסיטת דה פאול כבחירה ה-18 הכללית. הקבוצה הפכה לפופולארית בקרב אוהדיה סגנונה שכלל הטבעות רבות, והקליפרס השתפרו מעט וסיימו את העונה הסדירה במאזן 31-51, כשהם מובילי את הליגה בנקודות מהספסל, 37 נקודות בממוצע למשחק.

2001-2005: בנייה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להשתפר מהעונות הקודמות, רכשו הקליפרס את ספק הנקודות והכדורים החוזרים, אלטון ברנד מהשיקגו בולס בתמורה לזכויות הדראפט על יליד אזור לוס אנג'לס, בוגר ליגת התיכונים, טייסון צ'נדלר, שנבחר כבחירה ה-2 הכללית בדראפט 2001. בשלב זה של הקריירה שלו השיג ברנד 20 נקודות ו-10 כדורים חוזרים בממוצע למשחק בשתי העונות הראשונות שלו. הישגיו של ברנד ועובודתו הקשה הקנו לו מקום בנבחרת המערב למשחק האולסטאר של שנת 2002, כמחליף לשאקיל אוניל הפצוע. הקליפרס התחרו על מקום לפלייאוף במשך רוב שלבי העונה, אך ניצחו רק 3 מתוך 13 המשחקים האחרונים של העונה, כהם מסיימים את העונה הסדירה במאזן,39-43, ומחמיצים את הפלייאוף בחמישה משחקים.

פגרת 2002 הביאה עימה שינויים נוספים, כאשר מיילס הועבר לקליבלנד קבאלירס תמורת הרכז אנדרה מילר, שהויל את ליגת ה-מנש באסיסטים בעונת 2001-02, עם 11 אסיסטים בממוצע למשחק. לפתע, עם מילר כרכז, למאר אודום בעמדת הסמול פורוורד, אחד הפאואר פורוורדים הטובים בליגה, אלטון ברנד, והסנטר העולה מייקל אולווקנדי, וצוות משלים מהספסל, ניראו הקליפרס כמי שמסוגלים להגיע אל הפלייאוף. אך, עם כימיה קבוצתית גרועה ופציעות (שחקני הקליפרס החמיצו יחדיו סך של 293 משחקים במהלך העונה), סיימו הקליפרס במאזן מאכזב ביותר בסיומה של העונה הסדירה, 27-55. המאמן הראשי אלווין ג'נטרי הוחלף באופן זמני בידי עוזר המאמן דניס ג'ונסון באמצע עונת 2002-03.

בעונת 2003-04, הפסידו הקליפרס רבים משחקני המפתח שלם כשחקנים חופשיים (מילר, אודום, אולוקוונדי, והפורוורד אריק פיאטקאוסקי-אחד השחקנים ששיחקו במשך התקופה הארוכה ביותר בתולדות הקליפרס‏[2]), בעודם מקווים להשאיר את ברנד ומאגטי על חוזים ארוכי טווח. הם, יחד עם ריצ'רדסון, יצרו את אחת משלישיות הקלעים הטובות ביותר ב-NBA עם ממוצע של 58 נקודות לערב, עם המאמן הראשי החדש, מייק דנאלבי, סיימו הקליפרס את העונה הסדירה במאזן 28-54, רבות עקב חוסר ניסיון ופציעות. בפגרת 2004, ציפו המועדון והאוהדים להגעתו של קובי בריאנט כשחקן חופשי, אך הוכו בהלם כאשר קובי החליט לקבל הצעה של הרגע האחרון ולהשאר בלייקרס.

עונת 2004-05, ראתה את הקלפרס, למרות כי החמיצו את הפלייאוף, מסיימים לראשונה מאז שנת 1993 במאזן טוב יותר מאשר יריבתם העירונית, הלוס אנג'לס קליפרס. בובי סימונס זכה בפרס השחקן המשתפר של העונה לאחר שהשיג 16 נקודות, 6 כדורים חוזרים, ו-3 אסיסטים בממוצע למשחק. כתוצאה מכך, ב-5 ביולי 2005, ניצל סימונס את תהילתו החדשה, וזכה בחוזה ל-5 שנים תמורת 47 מיליון דולר עם המילווקי באקס, כשהוא משחק עתה קרוב יותר לעיר הולדתו, שיקגו.

כדי לפצות על עזיבתו של סימונס למילוקי, הודיעו הקליפרס יום למחרת כי הם יחתימו את הגארד קוטינו מובלי, על חוזה דומה ל-5 שנים אך תמורת פחות כסף, 42 מיליון דולר, לעומת מה שקיבל סימונס מהבאקס. מובלי היה השחקן החופשי המשמעותי הראשון מחוץ למועדון החותם בקליפרס מאז ביל וולטון סוף שנות ה-70. ב-3 באוגוסט 2005, חתם מובלי רשמית על חוזהו.

עיסקאות נוספות נעשו, הראויה ביותר לציון הייתה ב-12 באוגוסט 2005, כאשר הקליפרס העבירו בטרייד את הגארד מרקו יאריץ' (בעסקת החתם והעבר) ואת ליונל צ'אלמר למינסוטה טימברוולבס תמורת סאם קאסל ובחירת סיבוב ראשון מוגנת בדראפט 2006. בקשר לבחירת הדראפט המוגנת, כדי שהקליפרס יוכלו לרכוש את בחירת הדראפט, היה על הטימברוולבס להעפיל אל הפלייאוף, או אחרת בחירת הדראפט תשאר בידי הטיברוולבס.

במהלך קיץ 2005, הודיעו הקליפרס כי הם עומדים לבנות מתקן אימונים חדיש למועדון (מתקן האימונים הראשון לקבוצת -NBA ברחבי העיר לוס אנג'לס) בתוכנית הפיתוח לשכונת פלייה ויסטה, כמה משחקני הקליפרס מתוכננים להתגורר באזור הפיתוח העתידי (נכון ל-2005).

2005-2006: חזרה אל הפלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת 2005-06 הייתה נקודת מפנה בתדמית הכללית של המועדון; התחלה שסומנה על ידי כמה ניצחונות על הקבוצות הגדולות של ליגת ה-NBA תפסה את תשומת לבם של אוהדי המועדון. אלטון ברנד נבחר שוב כמחליף למשחק האולסטאר. מעט לפני סיום מועד ההעברות של הליגה, העבירו הקליפרס את הפאואר פורווד כריס וילקוקס לסיאטל סופרסוניקס תמורת הפורוורד ולדימיר ראדמנוביץ', הקליפרס חסרו עקביות בקליעה מבחוץ, וחיפשו מענה לכך בטרייד זה.

בעוד שהקליפרס עדיין סבלו מכמה מקרים של כדורסל עלוב במהלך העונה, שהתבטאו בכמה הפסדים מתסכלים, בכל זאת הצליחו הקליפרס לשמור על מאזן יציב, כולל כמה רצפי ניצחונות. הקליפרס הגיעו למאזן חיובי לראשונה מזה 14 עונות, והצליחו להתברג לפלייאוף לראשונה מאז שנת 1997. הקליפרס גם סיימו עונה שנייה ברציפות במאזן טוב יותר מאשר יריבתם העירונית, הלייקרס, את העונה הסדירה סיימו הקליפרס במאזן, 47-35.

לאחר שסיימו במקום השישי במערב, עם מאזן 47-35 (המאזן הטוב ביותר מאז עזב המועדון את בפאלו), הרוויחו הקליפרס מפורמט הפלייאוף הנוכחי, כאשר המאזן בסיום העונה הסדירה מקבל עדיפות על אליפויות הבתים, והבטיחו יתרון בייתיות על הדנוור נאגטס, וזאת בניגוד לארבעה משחקי חוץ (בסדרה של הטוב מ-7) שהיה צפוי שהמדורגת שישית תאלץ לעשות.

ב-22 באפריל 2006, ניצחו הקליפרס את משחק הפלייאוף הראשון מזה 13 שנה. יומיים לאחר מכן, ניצחו הקליפרס את משחקם השני, כשהם עולים ליתרון 2-0 בסדרת פלייאוף לראשונה בהיסטוריה של המועדון. אך, למרות שניצחו את שני המשחקים הראשונים, נעצרו הקליפרס והפסידו את המשחק השלישי, אך התאוששו חזרה ונצחו את המשחק הרביעי. ב-1 במאי 2006, ניצחו הקליפרס את הנאגטס גם במשחק החמישי, 4:1 בסדרה, ועלו לשלב השני של הפלייאוף, לראשונה מאז מעברם מהעיר בפאלו.

בחצי גמר המערב, פגשו הקליפרס את הפיניקס סאנס. לאחר הפסד במשחק הראשון בפיניקס, 123-130, הצליחו הקליפרס לגבור על הסאנס במשחק השני בסדרה (שהתקיים גם הוא בפיניקס) 122-97. עתה עברה הסדרה לסטייפלס סנטר, שבלוס אנג'לס, אך הסאנס האוששו במשחק השלישי וגברו עלה קליפרס 94-91, כאשר הפורוורד של הפיניקס סאנס שון מריון קולע 32 נקודות וקולט 19 כדורים חוזרים. במשחק הרביעי, קלע אלטון ברנד 30 נקודות, קלט 9 כדורים חוזרים, ומסר 8 אסיסטים כאשר הקליפרס הצליחו להשוות את הסדרה ל-2:2 לאחר ניצחון 114-107. במשחק החמישי, הצליח ראג'ה בל מהסאנס לקלוע סל של 3 נקודות כשנותרו 1.1 שניות לסיום הארכה הראשונה במשחק ולשלוח את המשחק להארכה שנייה, בהארכה הכפולה גברו הסאנס על הקליפרס 125-118.

ההפסד בהארכה הכפולה, לא הצליח לשבור את הקליפרס שעם הגב לקיר הצליחו לנצח את המשחק השישי בסדרה 118-106 ולהגיע לשוויון 3-3. אלטון ברנד תרם 30 נקודות (כממוצע הנקודות שלו לסדרה זו), 12 כדורים חוזרים, 3 אסיסטים,ו -5 חסימות, וקווינטין רוז 18 נקודות (שיא קריירה לאותו זמן), ומשחק הגנה טוב. קורי מאגטי קם מהספסל ותרם 25 נקודות, עם 7-8 מהשדה, ו-9-9 מהעונשין. כריס קאמן וסאם קאסל קלעו 15 נקודות כל אחד. מריון הוביל שוב את הסאנס עם 34 נקודות, והמחליף לאונרדו ברבוסה קלע 25 נקודות. את המשחק השביעי והמכריע הפסידו הקליפרס לסאנס, 127-107. אלג'ין ביילור הג'נרל מנג'ר של הקליפרס זכה בתואר מנהל השנה ב-NBA‏.

2006-2009:עוד תקופה של מאבקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת פגרת 2006 בחרו הקליפרס את פול דיוויס מאוניברסיטת מישיגן סטייט כבחירה ה-34 הכללית של דראפט 2006. הבחירה נרכשה על ידי הקליפרס בטרייד משנת 2004 עם השארלוט בובקאטס על הסנטר מלווין אלי. הקליפרס בחרו גם את ג'ילראמו דיאז מאוניברסיטת מיאמי כבחירה ה-52 הכללית. בעוד דיוויס חתם בקבוצה במהלך חודש יולי, דיאז לא וחתם והחליט לשחק מעבר לים, הקליפרס עדיין מחזיקים בזכויות הדראפט עליו. בחירת הסיבוב הראשון של הקליפרס בדראפט 2006 (20 הכללית) הועברה לניו ג'רזי נטס דרך האורלנדו מג'יק.

ב-13 ביולי 2006 החתימו הקליפרס את השחקן החופשי, טים תומאס מיריבתם לבית הפאסיפי, הפיניקס סאנס, לחוזה ל-4 שנים תמורת 24 מיליון דולר. כצעד שנועד למלא את החלל שנוצר עם עזיבתו של ולדימר ראדומנוביץ' ליריבתם העירונית, הלייקרס, במה שנראה כעסקה דומה לזו של תומאס, בעוד ראדמוביץ' חתם לעונה אחת נוספת, אך שני השחקנים ירוויחו לשנה את אותו הסכום, 6 מיליון דולר.

גם ב-13 ביולי, חתם הגארד סאם קאסל (הנחשב לגורם המרכזי להצלחה האחרונה של הקליפרס) חתם על חוזה לשנתיים תמורת 13 מיליון דולר. קאסל ציין בראיון כי לאחר שיפרוש, מה שצפוי לקרות כנראה לאחר סיום החוזה הנוכחי, הוא יהיה מעוניין להצטרף לצוות האימון של הקליפרס תחת המאמן מייק דנאלבי. כמו כן, ב-1 באוגוסט, החתימו הקליפרס את הפורוורד הוותיק אהרון ויליאמס (ששיחק קודם לכן בניו אורלינס הורנטס בעסקה שפרטיה לא נחשפו. ויליאמס שיחק תחת דנאלבי במילווקי באקס בעונת 1994-95.

ב-7 בספטמבר, הודיעו הקליפרס על עסקה תחת הרדיו KSPN (AM) מרשת ESPN-Radio המקומית. אך, הקליפרס לא עמדו במלוא הציפיות מהם, לעומת העונה הקודמת. חלק גדול מכך ניתן לייחס לחוסר הכימיה הקבוצתית ופציעות של מספר שחקני מפתח, כולל קאסל, תומאס, לווינגסטון, וקיימן. שחקנים כמו לוק ג'קסון, אלווין ויליאמס, ודאג כריסטי חתמו על חוזים ל-10 ימים כדי לעזור ולייצב את ספסל הקבוצה. ג'קסון ואלווין ויליאמס המשיכו בקבוצה רק בחלק מלוח המשחקים של חודש ינואר וכל אחד מהם קיבל זמן משחק מועט בלבד, בעוד כריסטי חתם בקבוצה ב-31 בינואר. כריסטי לא היה מרוצה, והיה מושעה ביום האחרון של חוזה נוסף בן 10 ימים שקיבל מהקבוצה, עקב רצונו של כריסטי לא לשוב לקבוצה, בגלל חסרונה של הקבוצה בהכוונה על המגרש. כריסטי שוחרר מהקליפרס ב-21 בפברואר.

כדי להוסיף לשמועות סביב חוסר השביעות רצון בקבוצה בעונת 2006-07, הגארד שון לוויגסטון סבל מפציעה קשה בברכו לאחר שהיא יצאה ממקומה וקרעה את כל הרצועות בברך. הייתה זו פציעה הרסנית ביותר באותה עונה שהותירה אותו כשחקן שלעולם לא ישוב ליכולתו הקודמת.‏[3] פציעתו של לווינגסטון הייתה כל כך קשה עד שחלק מתחנות הטלוויזיה לא הקרינו את אירוע הפציעה של לווינגסטון בדיווחי הספורט שלהם. רופא המועדון העריך את מועד חזרו של לווינגסטון למגרשים בין 8 חודשים לשנה שלמה.‏[4] הקליפרס, שרבים ציפו כי ישובו אל הפלייאוף לאחר הופעתם המפתיעה עונה קודם לכן, סיימו את העונה הסדירה במאזן, 40-42, שני משחקים אחרי המדורגת שמינית במערב, הגולדן סטייט ווריורס. הלייקרס סיימו במאזן טוב יותר מאשר הקליפרס, לראשונה מאז עונת 2003-04. ב-22 במאי, הקליפרס זכו בבחירה ה-14 הכללית בלוטרי של הדראפט. בדראפט 2008 שנערך ב-28 ביוני בניו יורק, בחרו הקליפרס את אל טורנטון פורוורד מאוניברסיטת פלורידה סטייט. הקליפרס ניצלו את בחירת הסיבוב השני שלהם כדי לבחור את ג'ארד ג'ורדן כבחירה ה-45 הכללית.

עונת 2007-08 החלה בצורה שלילית, כאשר אלטון ברנד מוצב ברשימת הפצועים לאחר פציעה בגיד אכילס, שון לווינגסטון עדיין בחוץ לאחר פציעתו הקשה עונה קודם לכן. אלטון ברנד החמיץ את רוב עונת 2007-08, והקליפרס נאבקו להשאר במרוץ לפלייאוף באזור המערב. כריס קיימן אחת מנקודות האור הבודדות של העונה, ניצל את הסגל הדליל של הקליפרס והשיג 15.7 נקודות ו-12.7 כדורים חוזרים בממוצע למשחק, אך הוגבל ל-56 משחקים במהלך העונה עקב פציעות. הקליפרס סיימו את העונה הסדירה במאזן 23-59, ודורגו במקום ה-12 במערב ואחרונים בבית הפאסיפי.

הקליפרס ראו את עזיבתם של כמה שחקנים לקראת עונת 2008-09, כולל אלטון ברנד וקורי מאגטי, ורכישתם של 19 שחקנים או באמצעות הדראפט, שחקנים חופשיים, או דרך טריידים. עזיבתו שלב ברנד הותירה או אוהדי הקליפרס המומים, עקב הצהרותיו החוזרות ונשנות שלב ברנד על אהבתו לשחק בלוס אנג'לס ורצונו להשאר במועדון, רק כאשר המשא ומתן על הארכת חוזהו במועדון עלה על שרטון, הסכים ברנד להצעה מפתה מהפילדלפיה 76. ב-1 ביולי 2008, בארון דיוויס, יליד לוס אנג'לס ושחקנה לשעבר של הגולדן סטייט ווריורס חתם ב-10 ביולי, על חוזה ל-5 שנים תמורת 65 מיליון דולר.‏[5]

לאחר האכזבה מעונת 2007-08, השיגו הקליפרס את הבחירה ה-7 הכללית בדראפט 2008, ובחרו את אריק גורדן מאוניברסיטת אינדיאנה.‏[6] הקליפרס בחרו גם את דיאנדרה ג'ורדן מאוניברסיטת טקסס A&M‏ כבחירה ה-35 הכללית. עוד בחירת סיבוב שני הייתה של מייק טיילור מאוניברסיטת איווה סטייט כבחירה ה-55 הכללית, טיילור נרכש מהפורטלנד טרייל בלייזרס בתמורה לבחירת סיבוב שני עתידית בדראפט.

ב-15 ביולי, רכשו הקליפרס את מרכוס קמבי מהדנוור נאגטס, תמורת חריגת טרייד של 10 מיליון דולר והבחירה להחליף את בחירות הסיבוב השני בין שני המועדונים בדראפט 2010‏.‏[7] ב-23 ביולי, רכשו הקליפרס גם ג'ייסון הארט מהיוטה ג'אז בתמורה לגארד ברווין נייט.‏[8] ב-28 ביולי, החתימו הקליפרס את ריקי דייוויס לעונה אחת, עם אופציה לשחקן לעונה שנייה.‏[9] הקליפרס המשיכו את הפגרה הפעילה שלהם כשהחתימו ב-31 ביולי את בריאן סקינר, והביאו בטרייד ב-6 באוגוסט את סטיב נובאק בתמורה בחירת סיבוב שני עתידית, בעסקה הדומה לטרייד בור קמבי.

ב-7 באוגוסט, החתימו הקליפרס את ג'ייסון ויליאמס מהמיאמי היטלעונה אחת.‏[10]

ב-7 באוקטובר, לפי דיווחים ממקורות שונים כולל הלוס אנג'לס טיימס,‏[11][12] ולפי אתר האינטרנט של הקבוצה, סיים ביילור את תפקידו, לאחר 22 שנה, כסגן נשיא המועדון לפעולות הכדורסל וכג'נרל מנג'ר. הייתה זו אחת מתקופות הכהונה הארוכות ביותר בהיסטוריה של הספורט המקצועני. הקליפרס ציינו כי ביילור פרש מתפקידו,‏[13] כתוצאה מכך, המאמן הראשי מייק דנאלבי מונה לתפקיד הג'נרל מנג'ר, בעוד האחראי על השחקנים ניל אושלי מונה לסגן הג'נרל מנג'ר.

בכל אחד מדיווחים אלה, כולל בעיתון הלוס אנג'לס טיימס מה-9 באוקטובר‏[14], דווח דיווח שונה האם ביילור פוטר, התפטר, או פרש, התשובה תלויה במקור אותו שואלים. לפי דיווחים דומים, הוצע לביילור תפקיד אחר במועדון, עם אותה המשכורת, אך עם מעט או ללא כוח לקבל החלטות, אך ביילור סרב. למעשה, כשנשאל לגבי מעמדו במועדון, קיבל ביילור עצה מעורכי דינו לא לומר דבר בנושא, כשהם מציינים כי המועדון וביילור נמצאים במשא ומתן להגיע להסדר המבוסס על עזיבתו. לפי המאמר המוזכר למעלה (לוס אנג'לס טיימס), ביילור עבד ללא חוזה רשמי מתחילת שנות ה-90.

ב-21 בנובמבר 2008, השלימו הקליפרס והניו יורק ניקס טרייד, בו שלחו הקליפרס את הפורוורד טים תומאס והגארד קוטיניו מובלי לניו יורק, בתמורה לזאק ראנדולף והגארד המחליף מרדי קולינס.‏[15] עם העברתו של מובלי, נשאר רק חבר אחד מהסגל שהעפיל לפלייאוף בעונת 2005-06—הסנטר כריס קיימן. ב-11 בדצמבר, הודיע מובלי על פרישתו ממשחק פעיל עקב בעיות לב הידועות כ-Hypertrophic cardiomyopathy (שריר לב עבה מידי) הגורמת להפרעות בקצב הלב‏[16] שנתגלתה במהלך בדיקות רפואיות; למרות שמובלי לא שיחק משחק עבור הניקס, הטרייד הושלם מסיבות הקשורות לתקרת השכר.

ב-6 בינואר 2009, ניפו הקליפרס את פרד ג'ונס ופול דיוויס כדי לפנות מקום בסגל לסנטר מסנגל, שייח סאמב[17] (מאז החתימו הקליפרס מחדש את פרד ג'ונס). הקליפרס סיימו את עונת 2008-09 הסדירה שוב במאזן מאכזב, 19-63, שהביא אותם למקום ה-14 במערב.‏[18]

2009-2011: הגעתו של בלייק גריפין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 במאי 2009, זכו הקליפרס בבחירה ה-1 בדראפט 2009. לקליפרס היו סיכויים של 17.7% לזכות בבחירה זו. עם הבחירה הראשונה בדראפט בחרו הקליפרס את בלייק גריפין מאוניברסיטת אוקלהומה. כדי לפנות מקום בחמישייה הפותחת לגריפין, העבירו הקליפרס ב-1 ביולי, את ז'אק ראנדולף לממפיס גריזליס תמורת קווינטין ריצרדסון. ריצ'רדסון הועבר ב-20 ביולי למינסוטה טימברוולבס תמורת סבסטיאן טלפייר, קרייג' סמית', ומארק מדסן.‏[19]

למרות שגריפין הותיר רושם מיידי במחנה האימונים ובמשחקי טרום העונה, עונת הרוקי שלו הייתה קצרת ימים. ב-23 באוקטובר, שבר גריפין את פיקת הברך במשחק הטרום עונה האחרון של הקליפרס מול הניו אורלינס הורנטס, סביר להניח שאחרי הטבעה, שהותירה אותו על הפרקט נאנק מכאבים. בסופו של דבר הצהירו הקליפרס כי גריפין סובל מ"ברך שמאלית פגועה", שהותירה אותו בספק למשחק הפתיחה בערב למחרת, לפני שחשפו את חומרת פציעתו. הפציעה, בסופו של דבר, השביתה את גריפין לכל העונה.‏[20]

ב-4 בפברואר 2010, התפטר מתפקידו המאמן הראשי מייק דנאלבי, וקים הוג'ס מונה כמאמן פנימי.‏[21] דנאלבי המשיך להחזיק בתפקיד הג'נרל מנג'ר למשך עוד יותר מחודש, את ב-10 במרץ 2010, הוא פוטר מתפקיד הג'נרל מנג'ר של הקליפרס, והוחלף בידי ניל אולשי. דנאלבי קיבל את חדשות על הפסקת עבודתו מהאינטרנט, כמו גם מחברים ומדיווחים שהגיעו לטלפון הסלולרי שלו.‏[22] הלוס אנג'לס טיימס דיווח ב-20 באפריל 2010, כי דנאלבי פוטר בתהליך בוררות וכי משכורתו קוצצה, וזאת למרות שחוזהו המובטח לא הסתיים לפני סוף עונת 2010-11‏‏[23]. אפילו שהקליפרס ראו שיפור מינורי, כשהם מסיימים את העונה הסדירה במאזן, 29-53, בסופה של העונה פוטר הוג'ס מתפקיד המאמן הראשי.

ב-6 ביולי 2010, מונה מאמנה לשעבר של השיקגו בולס, ויני דל נגרו כמאמן הראשי החדש של הקליפרס.‏[24] ב-16 באוגוסט, הציג המועדון מדים חדשים, ששונו לראשונה מאז עונת 2000-01‏.‏[25]

עם הכוכבים החדשים, אריק גורדון, כריס קיימן, דיאנדרה ג'ורדן המשתפר, בארון דיוויס, והבכורה של בלייק גריפין, היו לקליפרס תקוות גדולות לעונה הקרבה. אך, הקליפרס פתחו את העונה בצורה חלשה, מפסידים 10 מ-11 המשחקים הראשונים של העונה בארון דיוויס וכריס קיימן נפצעו. אך, הקליפרס הראו את הפונטציאל הגלום בהם כאשר שלושה מתוך ארבעת הניצחונות הראשונים שלהם הושגו מול קבוצות גדולות מאזור המערב: האוקלהומה סיטי ת'אנדר, הניו אורלינס הורנטס, והסן אנטוניו ספרס). כמו כן, גברו הקליפרס על המיאמי היט, השיקגו בולס, יריבתם העירונית הלוס אנג'לס לייקרס (ניצחון הנחשב ליוקרתי במיוחד) והבוסטון סלטיקס. למרות זאת, החל גריפין בשורה חזקה, סוחף אחריו התעניינות הולכת וגוברת של התקשורת במשחקי הקליפרס ומעלה את הרייטינג בשידור משחקי הקבוצה.‏[26] גריפין נבחר לשמש מחליף במשחק האולסטאר 2011, כבוד נדיר לשחקן רוקי; הוא היה הרוקי הראשון שנבחר בידי המאמן מאז טים דאנקן בשנת 1997. גריפין זכה גם בתחרות ההטבעות. כשהתקרב מועד סיום ההעברות בליגת ה-NBA, שלחו הקליפרס את בארון דיוויס יחד עם בחירת הסיבוב הראשון בדראפט 2011 לקליבלנד קבאלירס בתמורה למו ויליאמס, וג'מריו מון. בחירת הסיבוב הראשון שניתנה לקבאלירס התבררה כבחירה ה-1 הכללית של דראפט 2011, איתה בחרה קליבלנד את קיירי אירווינג.

הגעתם של כריס פול, צ'ונסי בילאפס, קארון באטלר, וניק יאנג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בדצמבר 2011, הקליפרס החתימו את שחקנה של הדאלאס מאבריקס קארון באטלר תמורת 24 מיליון דולר, ואת צ'אנסי בילאפס הוותיק ששוחרר מהניו יורק ניקס תחת סעיף אמנסטי, בו השתמשו הניקס עקב שביתת השחקנים, כדי להפטר מבילאפס, הקליפרס רכשו אותו תמורת 2,000,032 דולרים. ב-14 בדצמבר 2011, העבירו הקליפרס את אריק גורדון, כריס קיימן, אל-פארוק אמינו ובחירת הסיבוב הראשון בדראפט 2012 שנרכשה מהמינסוטה טימברוולבס בשנת 2005 לניו אורלינס הורנטס תמורת הכוכב כריס פול ושתי בחירות סיבוב שני עתידיות. פול וגריפין נבחרו לפתוח את חמישיית נבחרת המערב במשחק האולסטאר 2012 שנערך באורלנדו.

ב-3 בפברואר 2012, החתימו הקליפרס את הפורוורד קניון מרטין, ששיחק עונה קודם לכן בדנוור נאגטס ובניו גרזי נטס, בזמן שביתת השחקנים בליגה הסינית. ב-6 בפברואר 2012, במהלך משחק מול האורלנדו מג'יק, קרע בילאפס את גיד אכילס והחמיץ את המשכה של עונת 2011-12. ב-15 במרץ 2012, הצטרף הגארד ניק יאנג כחלק מטרייד שכלל שלוש קבוצות, עם הוושינגטון ויזארדס, והדנוור נאגטס. הוא הפך לשחקן השמיני העורך את הופעת הבכורה שלו במדי הקליפרס בעונת 2011-12.

באפריל 2014 הרחיקה הנהלת הליגה את בעלי הקבוצה, דונלד סטרלינג, לכל חייו, בעקבות התבטאויות גזעניות שלו.‏[27] סטרלינג אמר לחברתו שישבה במשחק עם מג'יק ג'ונסון שעדיף שלא תראה לכולם שהיא עם כושי. היא הלשינה עליו לליגה ולכן קיבל את עונשו. בעקבות זאת נאלץ סטרלינג למכור לסטיב באלמר את הקבוצה תמורת שני מיליארד דולר.‏[28]

ביולי 2014 החתימה הקבוצה את ג'ורדן פארמר אחרי ששיחק ביריבה העירונית, לוס אנג'לס לייקרס.

אולמות ביתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בפאלו ממרויאל אודטוריום (1970-1978)
  • מייפל ליף גארדן (1971-1975, משחקים רשמיים)
  • סן דייגו ספורט ארינה (1978-1984)
  • לוס אנג'לס ממוריאל ספורט ארינה (1984-1999)
  • ארווהאד פאונד אוף אנהיים (1994-1999, משחקים רשמיים)
  • סטייפלס סנטר (1999-הווה)
  • הפורום

חברי היכל התהילה ופרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק שלושה שחקנים שהוצגו בהיכל התהילה של הכדורסל ביססו משמעותית את הישגייהם בשעה ששיחקו במועדון:

  • אדריאן דנטלי, 1976-78 (בפאלו ברייבס)
  • '11 בוב מקאדו], 1973-77 (בפאלו ברייבס)
  • 32 ביל וולטון, 1979-85 (1979-84 יחד עם הסן דייגו קליפרס, למרות כי החמיץ כמות נכבדה מהמשחקים באותה התקופה עקב פציעות)

שחקן אחד נוסף נגיע למועדון בשלהיי הקריירה:

שלושה אחרים שירתו את המועדון בתפקידים ניהוליים:

פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

MVP של העונה הסדירה

רוקי השנה

השחקן המשתפר של העונה

מנהל השנה

חמישיית העונה

החמישייה השנייה של העונה

החמישייה השלישית של העונה

חמישיית הרוקיז של העונה

חמישיית הרוקיז השנייה של העונה

בחירות למשחק האולסטאר

מאמנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים בולטים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עודכן לאחרונה בתאריך- 26 באוקטובר 2014

לוס אנג'לס קליפרס
סגל נוכחי
מאמן ראשי: דוק ריברס
SF 22 Flag of the United States.svg מאט בארנס (אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס)
SF 25 Flag of the United States.svg רג'י בולוק (אוניברסיטת צפון קרוליינה)
G 11 Flag of the United States.svg ג'מאל קרופורד (אוניברסיטת מישיגן)
G 9 Flag of the United States.svg ג'רד קונינגהאם (אוניברסיטת המדינה של אורגון)
F/C 0 Flag of the United States.svg גלן דיוויס (אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה)
G/F 14 Flag of the United States.svg כריס דאגלס רוברטס (אוניברסיטת ממפיס)
PG 1 Flag of the United States.svg ג'ורדן פארמר (אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס)
PF 32 Flag of the United States.svg בלייק גריפין (אוניברסיטת אוקלהומה)
C 10 Flag of the United States.svg ספנסר האווס (אוניברסיטת וושינגטון)
C 6 Flag of the United States.svg ד'אנדרה ג'ורדן (אוניברסיטת טקסס A&M)
PG 3 Flag of the United States.svg כריס פול (אוניברסיטת וויק פורסט)
SG 4 Flag of the United States.svg ג'יי.ג'יי. רדיק (אוניברסיטת דיוק)
F 15 Flag of Turkey.svg הידו טורקוגלו (טורקיה)
F/C 13 Flag of the United States.svg אפה יודו (אוניברסיטת ביילור)
SG 30 Flag of the United States.svg סי.ג'יי. ווילקוקס (אוניברסיטת וושינגטון)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לוח המשחקים של בפאלו ברייבס
  2. ^ סטטיסטיקה של הקליפרס
  3. ^ דיווח על פציעתו של לווינגסטון
  4. ^ הערכה לגבי פציעתו של לווינגסטון
  5. ^ דוויס מסכים להצעת הקליפרס
  6. ^ הקליפרס מחתימים את אריק גורדן
  7. ^ הקליפרס רוכשים את מרכוס קמבי
  8. ^ הקליפרס רוכשים את ברווין נייט מהיוטה ג'אז
  9. ^ הקליפרס מחתימים את ריקי דיוויס
  10. ^ הקליפרס מחתימים את ג'ייסון ויליאמס
  11. ^ אלג'ין ביילור עוזב את הקליפרס
  12. ^ ביילור פורש מהקליפרס
  13. ^ הקליפרס מוסיפים את תפקיד הג'נרל מנג'ר למייק דנאלבי
  14. ^ עורכי הדין של ביילור מחפשים אופציות
  15. ^ הקליפרס רוכשים את ראנדולף וקולינס מהניו יורק ניקס
  16. ^ מחלת שריר הלב Hypertrophic cardiomyopathy
  17. ^ הקליפרס מנפים את ג'ונס ודיוויס ; שייח סאמב חותם במקומם
  18. ^ דירוג עונת 2008-09
  19. ^ הקליפרס רוכשים את טלפיר, סמית', ומדסן תמורת ריצ'רדסון
  20. ^ גריפין שובר את ברכו
  21. ^ מייק דנאלבי עוזב את תפקידו
  22. ^ הקליפרס מפטרים את מייק דנאלבי
  23. ^ הקליפרס הפסיקו לשלם למייק דנאלבי
  24. ^ הקליפרס ממנים אל ויני דל נגרו למאמן ראשי
  25. ^ מדים חדשים לקליפרס
  26. ^ גריפין מעלה את העניין בקליפרס
  27. ^ ynet ספורט, דונלד סטרלינג הורחק מה-NBA לכל ימי חייו, באתר ynet‏, 29 באפריל 2014
  28. ^ הצעד (וחצי) של סטיב באלמר: קנה את הלוס אנג'לס קליפרס תמורת שני מיליארד דולר, באתר "אנשים ומחשבים", 1 ביוני 2014
    סופי: סטרלינג ייאלץ למכור את הקליפרס, באתר ynet‏, 29 ביולי 2014