לוף ארצישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgלוף ארצישראלי
לוף ארצישראלי בהרי ירושלים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: לופאים
משפחה: לופיים
סוג: לוף
מין: לוף ארצישראלי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Arum palaestinum
Arum palaestinum1.jpg

לוף ארצישראלי (שם מדעי: Arum palaestinum; בערבית מכחלת אלע'ולה), הוא גאופיט בן משפחת הלופיים, בעל תפרחת קטיפתית בצבע בורדו. גובה הצמח 10 עד 25 סנטימטר.

בסוג לוף 12 מינים בעלי תפוצה ים תיכונית ותפוצה אירנוטורנית. 4 מינים גדלים בארץ ישראל והם: לוף מנומר, לוף ארצישראלי, לוף ירוק ולוף מארך. הלוף גדל בישראל בהרי יהודה וסביבתם. התפרחת משמשת ללכידת חרקים מאביקים. השחלות תופחות לאחר ההפריה ומאדימות לקראת ההבשלה. הפרי מכיל מספר זרעים והוא מופץ על ידי ציפורים. הזרע בצבע חום בעל קליפה קשה.

הצמח מפריש חומר בעל ריח חזק של פירות תוססים, כל מין של לוף מפריש ריח אחר. הריח מושך זבובי תסיסה. הריח נחלש בלילה. החרקים נתפסים על ידי הצמח כדי להבטיח האבקת הפרחים הנקביים. הפריחה של פרח הלוף נמשכת יממה אחת מבוקר עד בוקר. הפריחה מתרחשת בחודש מרץ. ללוף תפרחת מיוחדת. בחלק התחתון פרחים נקביים ולמעלה פרחים זכריים. באמצע מוקף עמוד התפרחת בזיפים ארוכים. החרקים המאביקים מחליקים למבנה דמוי כד. האבקה נושרת מהפרחים הזכריים ומכסה את החרקים. החרקים יוצאים מהכד שדפנותיו נעשות פחות חלקות ועוברים לצמח אחר שרק נפתח, שם הם מאביקים את הפרחים הנקביים.

הלוף מוזכר במשנה[1] כגידול תרבות, שיש שאכלו את העלים שלו ויש שאכלו את הפקעת שלו. באזורים הטרופיים מגדלים עדיין את הלוף כדי לאכול את הפקעת שלו. ברפואה העממית משמש הלוף כתרופה לשיעול עם ליחה, טחורים, תולעים בבטן, עצירות בדרכי השתן ופצעונים בעור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פאה ו, י; כלאיים ב, ה; שביעית ה, ב-ג ועוד.


לופיים בארץ ישראל
לוףלולייניתאחילוףלופיתאגמיתעדשת המיםכדרורית
גותיקה