לוץ שוורין פון קרוזיק
 | |||||
| לידה |
22 באוגוסט 1887 ראטמנסדורף, ממלכת סקסוניה, הקיסרות הגרמנית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 במרץ 1977 (בגיל 89) אסן, נורדריין-וסטפאליה, גרמניה המערבית  | ||||
| שם לידה |
Johann Ludwig von Krosigk  | ||||
| מדינה | ממשלת פלנסבורג | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | המפלגה הנאצית | ||||
| בן או בת זוג |
Ehrengard von Plettenberg | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
יוהאן לודוויג "לוץ" גראף שוורין פון קרוזיק (בגרמנית: Johann Ludwig "Lutz" Graf Schwerin von Krosigk ; 22 באוגוסט 1887 – 4 במרץ 1977) היה פוליטיקאי גרמני שמרני שכיהן בממשלות גרמניה האחרונות של רפובליקת ויימאר ולאחר מכן כשר האוצר במהלך כל תקופת שלטון המפלגה הנאצית. לאחר התאבדותו של יוזף גבלס, שימש בתפקיד ראש השרים במסגרת ממשלת פלנסבורג, שהתיימרה לשלוט בגרמניה בשבועות הראשונים של מאי 1945.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרוזיק נולד בתור יוהאן לודוויג פון קרוזיק בראטמנסדורף שבממלכת סקסוניה אך נודע בשמו הפרטי "לוץ", קיצור חיבה של השם לודוויג. למד משפטים ומדע המדינה בהאלה, בלוזאן ובאוניברסיטת אוקספורד ובמלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני, הגיע לדרגת אובר-לויטננט (סגן) ועוטר בצלב הברזל.
ב-1918 נשא קרוזיק לאישה את הברונית ארנגרד פון פלטנברג, איתה היו לו ארבעה בנים וחמש בנות. ב-1925 אומץ על ידי דודו הרוזן אלפרד פון שוורין ואימץ בעצמו את שם המשפחה שוורין פון קרוזיק כך שלאחר מות דודו הפך לרוזן פון שוורין. מאחר שתוארי האצולה חוסלו על ידי רפובליקת ויימאר, הוסיף את התואר "גראף" (רוזן) לשמו החוקי, והפך ליוהאן לודוויג גראף שוורין פון קרוזיק.
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתור שמרן שאינו משתייך לאף מפלגה, שוורין פון קרוזיק, התמנה לשר האוצר על ידי פרנץ פון פאפן ב-1932 והמשיך בתפקידו לבקשת הנשיא, פאול פון הינדנבורג, תחת קורט פון שלייכר והמשיך בכהונתו לכל אורך תקופת השלטון של המפלגה הנאצית.
במסגרת תפקידו, פון קרוזיק חתם על מספר חוקים בשנת 1933 שסילקו את יהודי גרמניה מן החיים הכלכליים. הוא היה אחד מן המארגנים את ניצולם הכלכלי של השטחים הכבושים על ידי גרמניה במזרח בזמן מלחמת העולם השנייה. כבר ב-1945 התייחס בטורים בעיתונות ל"מסך הברזל" היורד וחוצה את יבשת אירופה, מונח אותו שאל מנאומיו האנטי-סובייטים של יוזף גבלס ושלבסוף הועתק גם על ידי וינסטון צ'רצ'יל.
ב-1 במאי 1945, בעקבות התאבדותו של יוזף גבלס, התמנה לתפקיד ראש השרים בממשלת פלנסבורג (ממשלה זמנית של בכירים בממשל הנאצי, שניסו לקיים רציפות שלטונית לאחר התאבדותו של היטלר) על ידי הנשיא קרל דניץ. דניץ ושוורין פון קרוזיק ניסו לנהל משא ומתן לשביתת נשק עם בעלות הברית המערביות תוך כדי המשך הלחימה נגד צבא הסובייטי, אבל הממשלה לא הוכרה על ידי בעלות הברית והתפרקה כאשר חבריה נתפסו על ידי כוחות בריטיים ב-23 במאי 1945 בפלנסבורג.
פון קרוזיק נשפט באפריל 1949 במשפט השגרירים, נמצא אשם בביזת רכושם של מגורשים יהודים, הורשע כפושע מלחמה ונידון לעשר שנות מאסר. הוא עצמו קיבל את חומרת העונש בטענה שמדובר בעונש צודק על מצפונו שקהה וסומם. הוא ריצה את עונשו בכלא לנדסברג, אולם שוחרר כבר בינואר 1951 במסגרת גל חנינות.
שנים מאוחר יותר שוורין פון קרוזיק כתב מספר ספרים על מדיניות כלכלית, ואף שתי גרסאות של זכרונותיו. שוורין פון קרוזיק הלך לעולמו בגיל 89 בעיר אסן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה באתר מוזיאון ברלין (בגרמנית)
- לוץ שוורין פון קרוזיק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
