לוקאס פפדמוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוקאס פפדמוס

לוקאס דמטריוס פפדמוסיוונית: Λουκάς Παπαδήμος; נולד ב-11 באוקטובר 1947 באתונה), הוא ראש ממשלת יוון. בעבר כיהן כנגיד בנק יוון (1994 - 2002) וכסגן נשיא הבנק המרכזי האירופי (2002 - 2010).

בנובמבר 2011 דווח בהרחבה בכלי התקשורת שפפדמוס צפוי להתמנות לתפקיד ראש ממשלת המעבר הזמנית שתוביל את יוון דרך המשבר הפוליטי החמור אליו נקלעה עקב המשבר הכלכלי שפקד אותה בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. המינוי נדרש על ידי ראשי קרן החילוץ האירופית שהתנו את הענקת הסיוע הכספי הנוסף בסך 130 מיליארד אירו, עליו הוחלט בפסגת האיחוד האירופי, בהחלפת ראש הממשלה יורגוס פפנדראו. מטרת ממשלת המעבר תהיה ליישם את צעדי הצנע עליהם הוסכם בפסגת האיחוד האירופי, ב-26 באוקטובר בקאן, ולאחר מכן תתקיימנה בחירות.

לוקאס למד ב-MIT שם סיים תואר ראשון בפיזיקה ב-1970, תואר שני בהנדסת חשמל ב-1972 ודוקטורט בכלכלה ב-1978.

פפדמוס פנה לקריירה אקדמית ולימד כלכלה באוניברסיטת קולומביה בשנים 1975 - 1984 ולאחר מכן באוניברסיטת אתונה בשנים 1988 - 1993. פפדמוס כיהן גם כפרופסור אורח למדיניות ציבורית בבית הספר קנדי לממשל שבאוניברסיטת הארוורד.

ב-1980 שימש ככלכלן בכיר בבנק הפדרלי המרכזי של בוסטון. ב-1985 הצטרף לבנק יוון ככלכלן ראשי, ב-1993 קודם למשרת המשנה לנגיד, וב-1994 התמנה לנגיד. במהלך כהונתו כנגיד הבנק היה מעורב פפדמוס במעבר של יוון מהדרכמה לאירו כמטבע הלאומי.

לאחר שעזב את בנק יוון התמנה פפדמוס ב-2002 לסגנו של ז'אן-קלוד טרישה בבנק המרכזי האירופי. ב-2010 סיים למלא תפקיד זה והתמנה לתפקיד יועצו של יורגוס פפנדראו, ראש ממשלת יוון.

הוא חבר ועד השלישייה מאז 1998.

פפדמוס מכהן באקדמיה של אתונה שהיא האקדמיה הלאומית של יוון. הוא פרסם מאמרים רבים בתחום התאוריה המקרו-כלכלית, מבנה ותפקוד השווקים הפיננסיים וניתוח מוניטרי, כמו גם בנושא הביצועים הכלכליים, היציבות הפיננסית והמדיניות הכלכלית של האיחוד האירופי. כמו כן נשא דברים ביחס למשבר החוב של ממשלת יוון.

ב-8 בנובמבר דיווחו כלי תקשורת כי הוסכם שפפדמוס יעמוד בראשות ממשלת האחדות הזמנית שתורכב מהתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית בראשה עומד ראש הממשלה דאז פפנדראו, וממפלגת האופוזיציה השמרנית הדמוקרטיה החדשה בראשות אנטוניס סמאראס, אולם כבר למחרת דווח כי המועמדות נתקלת בקשיים, עקב תנאים שהציב פפדמוס, בהם הדרישה שתוחלת החיים של הממשלה לא תיקצב לתקופת זמן קצרה מאד כפי שדרשה מפלגת הדמוקרטיה החדשה, ושנית, שדמויות בכירות משתי המפלגות, הדמוקרטיה החדשה והתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית, יקחו חלק בממשלה החדשה, תביעה שגם עליה הוטל בתחילה וטו על ידי הדמוקרטיה החדשה. כמו כן עמד פפדמוס על חירותו לבחור את הצוות הבכיר שיעבוד איתו.

ב-10 בנובמבר יצאה הודעה רשמית מלשכת נשיא יוון קרולוס פפוליאס כי פפדמוס ימונה לראש ממשלת המעבר שתורכב בחלקה מטכנוקרטים ותכהן עד שתתקיימנה בחירות. ב-11 בנובמבר הושבע לתפקידו. פפדמוס אמר עם מינויו כי יוון תישאר בגוש האירו ותיישם את תוכנית החילוץ שעליה הוסכם עם קרן החילוץ האירופית. בקבינט שלו ישנם שרים מהתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית, ממפלגת הדמוקרטיה החדשה וממפלגת הימין הקיצונית, החזית האורתודוקסית העממית. זאת הפעם הראשונה שמפלגה מהימין הקיצוני הצטרפה לממשלת יוון, מאז נפילת החונטה הצבאית ב-1974.

פפדמוס נשוי לסאנה אינגרם, הולנדית במוצאה, למעלה מ-30 שנה. לזוג אין ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוקאס פפדמוס בוויקישיתוף