לוקהיד קונסטליישן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgהמונח "קונסטליישן" מפנה לכאן. לערך העוסק בפריגטת מפרשים אמריקנית, ראו קונסטליישן (אונייה, 1797).
לוקהיד קונסטליישן
El Al Connie.jpg

המטוס בשירות חברת אל על בשנת 1951
מאפיינים כלליים
סוג מטוס נוסעים צר-גוף
צוות 5
נוסעים 62-95
יחידות שיוצרו 856
ממדים
אורך 29.00 מטר
גובה 7.10 מ'
מוטת כנפיים 37.90 מ'
משקל ריק 36,150 ק"ג
משקל המראה מרבי 62,370 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 607 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 6400 ק"מ
סייג רום 8,300 מ'
הנעה
4 מנועי R-3350 תוצרת כרטיס רייט
המטוס בשירות הצי האמריקאי בשנת 1957
מטוסו של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר
סופר קונסטליישן
תרשים המטוס

לוקהיד קונסטליישןאנגלית:Lockheed Constellation) הוא מטוס נוסעים צר-גוף מתוצרת לוקהיד. המטוס יוצר בין השנים 1943-1958 במפעלי החברה בברבנק, והיה אחד מכלי הטיס המהפכניים בשירות התעופה האזרחית. בסה"כ יוצרו 856 מטוסים.

המטוס שימש גם בחיל האוויר של ארצות הברית, בעיקר כמטוס תובלה להספקת מצרכים בשנות ההסגר על ברלין. הקונסטליישן היה גם מטוסו של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס הקונסטליישן פותח על ידי חברת לוקהיד לפי מפרט של חברות התעופה TWA ופאן אמריקן.

תצורת הכנף של הקונסטליישן התבססה על זו של מטוס הקרב P-38 לייטנינג, שפותח אף הוא על ידי לוקהיד. הזנב המשולש נבנה כדי להשיג היגוי מספק תוך הגבלת גובה ההגאים לגובהם של האנגרים באותה תקופה.

פיתוח המטוס החל בשנת 1939. אב הטיפוס טס לראשונה ב-9 בינואר 1943, ולו טווח של 3,500 מייל (5,630 ק"מ), מהירות של 550 קמ"ש, מהירות שיוט 480 קמ"ש וסייג רום של 7,300 מטר. המטוס הראשון נמסר לחברת TWA באוקטובר 1945. הטיסה המסחרית הראשונה של המטוס הייתה ב-3 בדצמבר 1945.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למטוס חמש גרסאות עיקריות:

  • L-049 קונסטליישן: הגרסה הראשונה של המטוס. לדגם זה ארבעה תתי גרסאות: L-749A ,L-749 ,L-649 ,L-049. טס לראשונה בשנת 1943.
  • L-1049 סופר קונסטליישן: לדגם זה שמונה גרסאות. טס לראשונה ב-14 ביולי 1951. בדגם זה שיפורים רבים. נבנו 564 מטוסים מדגם זה.
  • L-1649 טריסטאר: טס לראשונה באוקטובר 1956. יועד לטיסות ארוכות טווח. על מנת להתחרות בדאגלס DC-7, הוגדלה בדגם זה קיבולת הדלק של המטוס. נבנו 44 מטוסים מדגם זה.
  • C-69: גרסת תובלה, היה בשימוש חיל האוויר של ארצות הברית.

מפעילים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מלחמת העצמאות רכשה ההגנה שלושה מטוסים מעודפי צבא ארצות הברית, והם הוברחו לארץ דרך פנמה ואירופה. במלחמה נטלו המטוסים חלק במבצע בלק. לאחר המלחמה נמכרו המטוסים לאל על. [1]

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלה מאלף בני אדם נהרגו בתאונות ואסונות בהן היה מעורב המטוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]