לוקיוס קאיקיליוס מטלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לוּקיוּס קָאיקִיליוּס מֶטֶלוּסלטינית: Lucius Caecilius Metellus), קונסול בשנים 251 ו-247 לפנה"ס, היה מצביא רומאי שנלחם נגד הקרתגים במלחמה הפונית הראשונה, בן למשפחת קאיקיליוס מטלוס. השגו החשוב ביותר היה הניצחון שנחל בקרב פנורמוס על צבא קרתגי בפיקוד עזרובעל בן חָנוֹ (יוני 250 לפנה"ס).

הקונסולאט הראשון וקרב פנורמוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטלוס נבחר לקונסולאט בשנת 251 לפנה"ס יחד עם גאיוס פוריוס פאקיליוס (Gaius Furius Pacilius), והשניים נשלחו לסיקיליה להמשך המלחמה בקרתגים. כהונתם עברה ללא אירועים מיוחדים, שכן שני הצדדים נמנעו מקרבות הכרעה. בקיץ 250 לפנה"ס שב פוריוס לאיטליה עם חייליו, ומטלוס נשאר בפנורמוס עם שני הלגיונות הנותרים. עזרובעל, המצביא הקרתגי, החליט לנצל זאת וניסה למשוך את מטלוס לקרב. אלא שמטלוס לא התפתה להילחם במישור בשל יתרון הקרתגים במספר חייליהם ובפילי המלחמה שלהם. הוא הצליח בתחבולות להשיא את עזרובעל להילחם קרוב לחומות העיר, בעמדה שהייתה לו לחיסרון. ניצחון הרומאים היה שלם, וכתוצאה ממנו נערכו לפלישה מחודשת לאפריקה. בשובו לרומא התכבד מטלוס בתהלוכת ניצחון, בה הוצגו לראשונה בתולדות העיר גם פילי מלחמה שנתפסו מידי האויבים.‏‏[1]

מגיסטר אקוויטום וקונסול בפעם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 249 לפנה"ס נבחר מטלוס למגיסטר אקוויטום, סגנו של הדיקטטור לצורך עריכת בחירות לקונסולים חדשים (dictator comitiorum habendorum causa). באותו זמן נמצאו שני הקונסולים היוצאים, פובליוס קלאודיוס פולכר ולוקיוס יוניוס פולוס, בסיקיליה ולא יכלו להגיע לרומא לניהול הבחירות בעצמם. לדיקטטור נבחר אולוס אטיליוס קאלאטינוס.

שנתיים אחר-כך, ב-247 לפנה"ס, נבחר בפעם השנייה לקונסול. עמיתו לכהונה היה נומריוס פאביוס בוטאו (Numerius Fabius Buteo). השניים נמנעו מכניסה לקרב הכרעה עם חמילקרת ברקא וחייליו, והעדיפו לנהל התנגשויות חלקיות. פיקודו של מטלוס בסיקיליה הסתיים אפוא ללא השגים מיוחדים.‏‏[2]

פונטיפקס מקסימוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטלוס נשא במשרה הדתית הבכירה ביותר ברומא משך עשרים ושתיים שנים, מ-243 לפנה"ס ועד מותו ב-221 לפנה"ס. ב-241 לפנה"ס, על פי המסופר, פרצה שריפה במקדש וסטה, בו נשמר הפאלאדיום (Palladium), הפסל המקודש המגן על העיר. מטלוס שם את נפשו בכפו והצליח להציל את הפסל, אך נפגע מן הלהבות והתעוור. העם הרומי העניק לו בשל כך כבוד מיוחד, והתיר לו להגיע אל הסנאט במרכבתו, פריבילגיה שאיש לא זכה לה לפניו. תמצית נאום ההספד שנשא בנו של מטלוס בהלווייתו, המעלה על נס את השגי אביו ומידותיו, השתמרה אצל פליניוס.‏‏[3]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Polybius. Translated by W.R. Paton. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1922-1925. Digitized copy in: LacusCurtius.
  • Diodorus. Translated by C.H. Oldfather. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1933-1957.
  • Livius. Vol. iv (Books 8-10 and summaries of books 10-20) translated by B.O. Foster. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1926 (reprinted 1963).
  • Plinius, Historia Naturalis (in Latin). Digitized copy in: LacusCurtius
  • Pliny the Elder, The Natural History. Edited and translated by J. Bostock and H.T. Riley, 1855. Digitized copy in: Perseus
  • M. Tulli Ciceronis pro M. Scauro Oratio. Digitized copy in: The Latin Library.
  • M. Tullius Cicero. The Orations of Marcus Tullius Cicero. Literally translated by C. D. Yonge, 1856. Digitiezed copy in: Perseus.
  • Zonaras, Annales. J.P. Migne, Patrologia Graeca, 1857-1866. Digitized copy in: Documenta Catholica Omnia.
  • Walbank, F.W., A Historical Commentary on Polybius. Oxford, Oxford University Press, 1957.
  • s.v. "Metellus" (1) in: Smith, W. (editor), Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, 1867. Digitized copy in: Perseus.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏קרב פנורמוס: Polybius, 1.39-41; Diodorus, 23.21; תהלוכת הניצחון: (Livius, ep. 19; Plinius, N.H., 7.43 (139.‏
  2. ^ ‏Polybius, 1.57; Zonaras, 8.16‏
  3. ^ (.Cicero, pro Scauro, 48; Plinius, N.H., 7.43 (139.