לוקיוס קווינקטיוס קינקינטוס
לוקיוס קווינקטיוס קינקינטוס (בלטינית: Lucius Quinctius Cincinnatus; 519–439 לפנה"ס לערך), מצביא ומדינאי רומאי, שכיהן כקונסול (460 לפנה"ס) וכדיקטטור. היה סמל אהבת המולדת באגדות של הרפובליקה הרומאית. נתפרסם בפשטות הליכותיו ובויתוריו על כוח שניתן לו.
בשנת 458 לפנה"ס הטילו אויביה של רומא הסגר על צבאהּ, וסכנת השמדה נשקפה לו. הסנאט שלח שליחים אל קינקינטוס והודיע לו כי הוא נבחר כראש המדינה, בזמן שחרש את שדהו. הוא ארגן במהירות את הצבא, הקיף את האויב והביסו, ועלה על רומא. כעבור 16 ימים התפטר קינקינטוס מתפקידו וחזר למשקו. בשנת 439 לפנה"ס, כבן שמונים, הוענקו לו שוב סמכויות של שליט אבסולוטי. הוא כיהן בתפקיד זה עשרים ואחד יום, והרג את הפלאֶבּי ספוריוס מאליוס שרצה להמליך עצמו כמלך רומא.
בסיפורי הגבורה הרומיים הוזכר קינקינטוס כמצביא-החקלאי, החוזר תמיד, אחרי כל קרב, אל משקו ומחרשתו, וכך מגביל את מעורבותו הפוליטית.