לורנס סטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לורנס סטון (אנגלית: Lawrence Stone;‏ 4 בדצמבר 1919 - 16 ביוני 1999) היה היסטוריון אנגלי שמחקרו עסק בהיסטוריה של האלף השני באירופה. לסטון הייתה השפעה חשובה על התפתחותה של ההיסטוריה החברתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורנס סטון נולד באספום, סוריי ורכש את חינוכו בשנים 1938-1933 בבית הספר צ'ארטרהאוס (Charterhouse School), בסורבון (1938) ובאוקספורד) (1940-1938 ו-1946-1945). במהלך מלחמת העולם השנייה, שירת סטון בעתודת המילואים של הצי המלכותי הבריטי. בין מוריו העיקריים באוקספורד היו יו טרבור-רופר. סטון היה חבר סגל באוניברסיטת אוקספורד בשנים 1963-1943 ושירת כפרופסור על שם דודג' באוניברסיטת פרינסטון בשנים 1990-1963.

החל מ-1958 היה חבר מערכת בכתב העת Past and Present.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של סטון עסקו בתקופות ארוכות ובתחומים שונים של ההיסטוריה האירופאית מימי הביניים ועד העת החדשה. סטון צידד בשימוש בשיטות ממדעי החברה לצורכי המחקר ההיסטורי. הוא טען כי שימוש בשיטות כמותיות על מנת להרכיב נתונים עשויה להוביל להכללות מועילות לגבי תקופות שונות בזמן. עם זאת, היה סטון בעד יצירת "חוקי" היסטוריה" כפי שסברו קרל מרכס או ארנולד טוינבי. לפי השקפתו של סטון, המקסימום שהיסטוריון יכול לעשות הוא ליצור הכללות לטווח זמן של מאה אחת ולא מעבר לכך. סטון התעניין מאוד בחקר המנטליות של בני האדם בעת החדשה המוקדמת בהתאם לקווים שהתוותה אסכולת האנאל, אולם סטון דחה את התאוריות הגאוגרפיות של פרנאן ברודל בסוברו כי הן פשוטות מדי. בהתאם לקו מחקר זה, אהב סטון לצרף היסטוריה עם אנתרופולוגיה ולהציע תיאור משולב בדומה לקליפורד גירץ.

משבר האצולה 1558-1641[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר זה (The Crisis of the Aristocracy, 1558-1641) עורך סטון ניתוח כמותי של נתונים רבים הנוגעים לפעילויות הכלכליות של האצולה האנגלית והסיק שהיה משבר כלכלי רציני בקרב האצולה במאות 16 וה-17. סטון גם טוען שהמהפכה האנגלית באמצע המאה ה-17 היא תולדה של שקיעתה של האצולה במאה השנים שקדמו לכך. על תזה זו ערער מאז כריסטופר תומפסון בטענו שההכנסה האמיתית של האצולה הייתה גבוהה ב-1602 מאשר ב-1534 וגדלה באופן ניכר ב-1641. ספרו זה של סטון יצא בעיבוד קצר וידידותי לקהל הרחב.

משפחה מין ונישואים באנגליה 1500-1800[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר זה (The Family, Sex and Marriage in England, 1500-1800) השתמש סטון בשיטות כמותיות לצורך חקר חיי המשפחה, והוא מנתח לשם כך יומנים ומכתבים שהותירו אחריהם בני המעמד הגבוה של החברה האנגלית. מסקנתו היא ששררה מעט אהבה בנישואים באנגליה לפני המאה ה-18. מסקנה זו הביאה עליו התקפות מצד חוקרי ימי הביניים שציינו שסטון לא ראה נכונה את המציאות שהתקיימה ימי הביניים וכי ישנן די ראיות שהיו נישואים אוהבים רבים לפני 1700. ספר זה היה בין הגורמים המרכזיים שהביאו לפריחתו של חקר תולדות המשפחה האירופאית.

בשנות השמונים נטש סטון את התזות שהובעו בשני ספריו לעיל.

הגורמים למהפכה האנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה של סטון משנת 1972 (The Causes of the English Revolution) ספר זה פורט את הגורמים השונים שהביאו לידי המהפכה האנגלית ומחלק אותם לגורמים קצרי טווח ולגורמים ארוכי טווח.

אליטה פתוחה: אנגליה 1540-1880[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה (An Open Elite England 1540-1880) כתב סטון בצוותא עם אשתו ז'אן והוא ראה אור בשנת 1984. הספר מתאר את הניעות החברתית בקרבן של השכבות העליונות של החברה האנגלית.

תחיית הסיפר: מחשבות על היסטוריה ישנה-חדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר זה ראה אור בשנת 1979 בכתב העת Past and Present. זוהי סקירה של ההיסטוריוגרפיה של המאה העשרים. במאמרו מנסה סטון להראות כי חלה ירידה במעמדם של מדעי החברה והשפעתם על המחקר ההיסטורי.

ביקורת על סטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזה של סטון, לפיה האליטה הפוליטית הבריטית הייתה "סגורה" לחברים חדשים, נבחנה מחדש לאחר תקופה שבה הייתה מקובלת ופופולרית בעבודותיהם של מלומדים כמו מחקרו של סיימון שאמה על המהפכה הצרפתית (Citizens). על דעה זו ערערו לאחרונה, לדוגמה בספרו של אליס ואסון 'נולד לשלוט: אליטות פוליטיות בבריטניה' (Born to Rule: British Political Elites (2000, המנסה להראות שהמעמד השולט היה פתוח באופן בסיסי לחברים חדשים לאורך העת החדשה המוקדמת.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Crisis of the Aristocracy, 1558-1641 (1965)
  • The Causes of the English Revolution, 1529-1642' (1972)
  • Family and Fortune: Studies in Aristocratic Finance in the Sixteenth and Seventeenth Centuries (1973)
  • The Family, Sex and Marriage in England, 1500-1800 (1977)
  • The Past and the Present (1981)
  • An Open Elite? England 1540-1880 (1984) with Jeanne C. Fawtier Stone,
  • Road to Divorce: England, 1530-1987 (1990)
  • Uncertain Unions: Marriage in England, 1660-1753 (1992)
  • Broken Lives: Separation and Divocrce in England, 1660-1857 (1993)
  • An Imperial State at War: Britain from 1689 to 1815 (1994) editor

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Beier, A. L.; Cannadine, David & Rosenheim, James (editors) The First Modern Society: Essays in English History in Honour of Lawrence Stone, Cambridge, Cambridge University Press, 1989.
  • Berlatsky, Joel "Lawrence Stone: Social Science and History" from Recent Historians of Great Britain: Essays on the Post-1945 Generation edited by Walter L. Arnstein, Ames: Iowa State University Press, 1990.
  • Coleman, D.C. "The `Gentry Controversy'" pages 165-178 from History Volume 51, 1966.
  • Davies, C.S.L. "Lawrence Stone" pages 2-3 from History Today Volume 49, Issue # 9, September 1999.
  • J. H. Hexter|Hexter, J. H. On Historians: Reappraisals of Some of the Makers of Modern History, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1979.
  • Gertrude Himmelfarb The New History and the Old, Cambridge, MA: Harvard University Press, 1987.
  • Eric Hobsbawm "The Revival of Narrative: Some Comments" pages 3-8 from Past and Present, Volume 86, 1980.
  • Kenyon, John The History Men: The Historical Profession in England Since the Renaissance, London: Weidenfeld and Nicoloson, 1983.