לורנצו דה פונטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לורנצו דה פונטה

לורנצו דה פונטהאיטלקית: Lorenzo Da Ponte; נולד בשם "עמנואל קונליאנו"; 10 במרץ 1749 - 17 באוגוסט 1838) היה לבריתן ומשורר איטלקי מאזור ונציה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמנואל קונליאנו, יהודי ונציאני במוצאו, נולד בצ'נדה (כיום ונטו ויטוריה) לירמיהו ורחל קונליאנו. היו לו שני אחים, ברוך וחנניה. אמו מתה כשילדה את חנניה ואביו האלמן המיר עם שלושת בניו את דתו לקתוליות כדי שיוכל לשאת לאישה צעירה קתולית בת שמונה-עשרה, שהייתה מבוגרת רק בארבע שנים מבכורו, עמנואלה. הנער בן הארבע-עשרה אימץ לו את השם לורנצו דה פונטה, שמו של הבישוף שהטביל אותו ואת משפחתו. הוא למד הוראה והוסמך לכומר. בתקופת כהונתו בכנסיית סן לוקה בוונציה לקח לו לפילגש אישה נשואה ובהמשך גורש מן העיר לחמש-עשרה שנים בגלל התנהגות שאינה נאותה.

דה פונטה נסע לאוסטריה והגיש את מועמדותו למשרת משורר לתיאטראות. כלבריתן החצר, חיבר מחזות בצרפתית, גרמנית, ספרדית ואיטלקית, ועבד בשיתוף עם מוצרט, סליירי וויצ'נטה מרטין סולר.

דה פונטה עבר לפריז, לונדון, ניו יורק ופילדלפיה, שם ניהל במשך תקופה קצרה חנות מכולת ונתן שיעורים פרטיים באיטלקית לפני שחזר לניו יורק, שם פתח חנות ספרים. הוא התיידד עם קלמנט קלארק מור ובאמצעותו התמנה למשרת הפרופסור הראשון לספרות איטלקית באוניברסיטת קולומביה. הוא היה הראשון בסגל המורים של האוניברסיטה שנולד יהודי ואף הראשון שהוסמך לכמורה.

בסביבות 1792 הכיר דה פונטה את אן סלסטין גראהל (שנודעה יותר בשם ננסי) ונשא אותה לאישה. לשניים נולדו ארבעה ילדים.

ב-1828, בן 79, קיבל דה פונטה אזרחות אמריקאית. במותו בשנת 1838 נערכה לו הלוויה רבת-ממדים בקתדרלה סיינט פטריק בניו יורק. הוא נקבר בבית הקברות גרין-ווד בברוקלין.

כל יצירותיו של דה פונטה היו עיבודים של עלילות קיימות, כפי שהיה מקובל בקרב לבריתנים בתקופתו, פרט ל-[L'arbore di Diana עם סולר וכך עושות כולן, שהחל עם סליירי אך השלים עם מוצרט.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "איפיגניה בטאוריס" (1783) - מלחין כריסטוף ויליבלד גלוק
  • "בית ספר לקנאה" (1783) - מלחין אנטוניו סליירי
  • (Il Ricco d'un giorno (1784- מלחין אנטוניו סליירי
  • (Il Burbero di buon cuore (1786 , על פי המחזה של קרלו גולדוני - מלחין אנטוניו סליירי
  • (Il Demogorgone ovvero Il filosofo confuso (1786) - מלחין וינצ'צו ריגיני
  • (Il finto cieco (1786) - מלחין ג'וזפה גזניגה
  • נישואי פיגארו (1786, על פי מחזה מאת פייר בומרשה - מלחין וולפגנג אמדאוס מוצרט
  • (Una cosa rara (1786) על פי הקומדיה La Luna della Sierra של לואיס ולס דה גווארה - מלחין ויצ'נטה מרטין אי סולר
  • (Gli equivoci (1786 - מלחין סטיבן סטורייס
  • (L'arbore di Diana (1787) - מלחין ויצ'נטה מרטין אי סולר
  • דון ג'ובאני, (1787, על פי האופרה של גאזאניגה) - מלחין מוצרט
  • (Axur, re d'Ormus (1787/88, תרגום של הלברית "טארארה" מאת פייר בומרשה - מלחין מוצרט
  • "הקמיע" (1788, על פי קרלו גולדוני) - מלחין סליירי
  • (1788) Il Bertoldo - מלחין אנטוניו ברונטי
  • (L'Ape musicale (1789) - חרוסת יצירות מאת מלחינים שונים
  • "הרועה הנאמן" (1789 על פי הפסטורלה מאת ג'ובאני בטיסטה גואריני) - מלחין אנטוניו סליירי
  • (La Cifra (1789) - מלחין אנטוניו סליירי
  • כך עושות כולן (1789/90) - מלחין מוצרט
  • (La Caffettiera bizzarra (1790 - מלחין יוזף וייגל
  • (1795) La Capricciosa corretta - מלחין ויצ'נטה מרטין אי סולר
  • "אנטיגונה" (1796) - מלחין ג'וזפה פרנצ'סקו ביאנקי
  • (Il consiglio imprudente (1796 - מלחין ביאנקי
  • "מרופה" (1797) - מלחין ביאנקי
  • "צ'ינה" (1798) - מלחין ביאנקי
  • "ארמידה" (1798) - מלחין ביאנקי
  • "המערה של קליפסו" (1803) - מלחין ביאנקי
  • "ניצחונה של אהבת אח" (1804) - מלחין פטר פון וינטר
  • Il Ratto di Proserpina (1804) - מלחין פטר פון וינטר

קנטטות ואורטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (Per la ricuperata salute di Ofelia (1785 - מלחינים מוצרט וסליירי
  • "חרטת דוד" (1785) - מלחין מוצרט
  • (Il Davidde (1791 - חרוסת יצירות מאת מלחינים שונים
  • "מזמור לאמריקה" - מלחין אנטוניו ביולי

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • FitzLyon, April, The Libertine Librettist (1955)
  • Bolt, Rodney, The Librettist of Venice: The Remarkable Life of Lorenzo Da Ponte — Mozart's Poet, Casanova's Friend, and Italian Opera's Impresario in America, New York: Bloomsbury, 2006 ISBN 1596911182
  • Da Ponte, Lorenzo, Memorie, New York: 1823–27; English edition: Memoirs of Lorenzo Da Ponte, translated by Elizabeth Abbott, annotated by Arthur Livingstone. New York: The Orion Press, 1959. ISBN 0306762900
  • Hodges, Sheila, Lorenzo Da Ponte: The Life and Times of Mozart's Librettist, Madison: University of Wisconsin Press, 2002 ISBN 0299178749
  • Holden, Anthony, The Man Who Wrote Mozart: The Extraordinary Life of Lorenzo Da Ponte , London: Orion Publishing Company, 2007 ISBN 075382180X
  • Hüttler, Michael (ed.): Lorenzo Da Ponte. Vienna: Böhlau, 2007 (Maske & Kothurn, 52/4) (ISBN 978-3-205-77617-8)
  • Jewish Museum, Vienna (pub.), Lorenzo Da Ponte — Challenging the New World, exhibition catalogue from the Jewish Museum ISBN 978-3-7757-1748-9, ISBN 3-7757-1748-X
  • Russo, Joseph Louis, Lorenzo Da Ponte: Poet and Adventurer, New York: Columbia University Press, 1922 ISBN 0404506321
  • Steptoe, Anthony, Mozart–Da Ponte Operas: The Cultural and Musical Background to "Le nozze di Figaro", "Don Giovanni", and "Cosi fan tutte", New York: Clarendon Press/Oxford University Press, 1988 ISBN 019313215X
  • Da Ponte, Lorenzo, "Libretti viennesi", a cura di Lorenzo della Chà, Milano-Parma: Fondazione Bembo-Ugo Guanda Editore, 1999, due volumi. ISBN 88-8246-060-6
  • Da Ponte, Lorenzo, "Estratto delle Memorie", a cura di Lorenzo della Chà, Milano: Edizioni Il Polifilo, 1999. ISBN 88-7050-438-7
  • Da Ponte, Lorenzo, "Il Mezenzio", a cura di Lorenzo della Chà, Milano: Edizioni Il Polifilo, 2000. ISBN 88-7050-310-0
  • Da Ponte, Lorenzo, "Saggio di traduzione libera di Gil Blas", a cura di Lorenzo della Chà, Milano: Edizioni Il Polifilo, 2002. ISBN 88-7050-461-1
  • Da Ponte, Lorenzo, "Dante Alighieri", a cura di Lorenzo della Chà, Milano: Edizioni Il Polifilo, 2004. ISBN 88-7050-462-X
  • Da Ponte, Lorenzo, "Saggi poetici", a cura di Lorenzo della Chà, Milano: Edizioni Il Polifilo, 2005. ISBN 88-7050-463-8
  • Da Ponte, Lorenzo, "Libretti londinesi" a cura di Lorenzo della Chà, Milano: Edizioni Il Polifilo, 2007. ISBN 88-7050-464-6

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Anthony Holden, pp. 113–6