לזר קגנוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לזר קגנוביץ'

לזר קגנוביץ' (אלעזר, 22 בנובמבר 1893 - 25 ביולי 1991), היה פוליטיקאי סובייטי ממוצא יהודי, עמית וחבר לדרך של יוסף סטלין ושר בכיר בממשלתו.

קגנוביץ נולד ב-1893 להורים יהודיים בכפר קאבאני, ליד רדומישל במחוז קייב, בשטחי האימפריה הרוסית. במרבית חייו הוא היה אתאיסט, מעולם לא קיבל השכלה פורמלית ובתחילת דרכו עבד כסנדלר. הצטרף למפלגה הבולשביקית ב-1911 בעקבות אחיו שהיה כבר חבר מפלגה. ב-1915 נעצר ונשלח חזרה לקאבאני. במאי 1917 הוא נהיה למנהיג של מיליציה בולשביקית בסרטוב. באוגוסט 1917 תפס את מנהיגות ועידת הפולסקי של המפלגה הבולשביקית בבלארוס. במהפכת אוקטובר הוא עמד בראש ההפיכה בגומל. בין 1925 ל-1928 ובין מרץ לדצמבר 1947 שימש בתפקיד המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית של אוקראינה. בשנות ה-30 של המאה ה-20, במשותף עם ויאצ'סלב מולוטוב, לקח חלק בתוכנית החומש הסובייטית והקולקטיביזציה, שהביא לרעב הגדול בהולודומור ולמותם מרעב של מיליוני אוקראינים. בתקופת מלחמת העולם השנייה היה בין חברי הקבינט הסובייטי שחתמו על ההוראות לטבח יער קאטין. לאחר מותו של סטלין היה חבר הקבוצה שעמדה ברשות המפלגה הקומוניסטית, אך כשנבחר חרושצ'וב למזכיר הכללי, בשנת 1957, הודח והואשם בחברות בקבוצה אנטי-מפלגתית. לאחר הדחתו שימש כראש בית חרושת זוטר לאשלגן בהרי אורל.

בקיץ 1941, כשצבאות גרמניה מתקדמים מזרחה ובעיצומה של התמוטטות הצבא האדום, בעודו משמש בתפקיד שר התחבורה הסובייטי, סיפק קגנוביץ' קרונות לפינוי מפעלי התעשייה ואוכלוסייה אזרחית מזרחה. בזכות הפינוי, הצליחו יהודים רבים לעזוב את השטח שנכבש על ידי הנאצים ולהינצל מציפורני מכונת ההשמדה הנאצית.

הוא מת בגיל 97, זמן קצר לפני התפרקות ברית המועצות בשנת 1991.

בשנת 1987 יצא בארצות הברית ספר של הסופר סטיוארט קהן, שטען שהוא אחיינו של קגנוביץ וראיין אותו מספר פעמים. סטיוארט קהן האשים את לזר ברעב באוקראינה, בשותפתו לרצח ראשי הצבא והמפלגה ב-1937 ובתכנון הפתרון הסופי ליהודים ומשפט הרופאים. בני משפחת קגנוביץ' כפרו בכל האישומים וטענו שקהן אינו קשור למשפחתם ומעולם לא ראיין את לזר.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.