לחימה בעצימות נמוכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עימות בעצימות נמוכה או עימות מוגבל הוא אסטרטגיה צבאית למלחמה במלחמת גרילה ובטרור בשטח אזרחי.

בתפיסה זו המטרה היא להגביל את מספר הנפגעים האזרחיים ולאפשר שגרה אזרחית כמידת האפשר ועם זאת לנסות ולמגר את הטרוריסטים שנטמעים בלב האוכלוסייה האזרחית בפעילות נקודתית ובטקטיקות של לוחמה זעירה. אחת מהתפיסות של האסטרטגיה הזו הייתה להגיב באופן מידתי ומדורג לפעילות הצד השני, כדי לשמר את עקרון ההרתעה.

מרכיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עימות בעצימות נמוכה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצועת הביטחון בדרום לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הלחימה בדרום לבנון (1982 - 2000)

בשנים 1985-2000 החזיק צה"ל ברצועה של מוצבים בדרום לבנון, בסיוע צבא דרום לבנון שהורכב מתומכי ישראל וצויד על ידה. מטרת הרצועה הייתה ליצור חוצץ בין בסיסי ארגוני הטרור לבין יישובי הצפון (מטולה, קריית שמונה, נהריה וכדומה).

החיילים שהחזיקו בקו היוו מטרות לארגוני הטרור, בראשות אמל וחזבאללה. בתקופה זו נאלץ צה"ל להתמודד עם מארבים, מטעני חבלה בצירים (ובפרט מטעני צד), התקפות צלפים, התקפות מאזורים עם צמחיה עבותה, פשיטות על מוצבים והפגזות ברקטות, טילי נ"ט או פצצות מרגמה.

כדי להתמודד עם איומים אלה הקימו בצה"ל מספר יחידות נבחרות, שהתמחו בתוואי הלבנוני, בהן:

כמו כן, ניצל צה"ל את העליונות האווירית שלו כדי להשמיד מטרות טרור באמצעות מסוקי קרב.

מישור התמודדות נוסף היה מיגון:

בסופו של דבר, צה"ל הצליח להקטין בהדרגה את האבדות לכוחותיו ולפגוע במאות מחבלים. למרות זאת, הלחץ הציבורי לצאת מלבנון גדל ובשנת 2000, בעקבות הוראתו של ראש הממשלה דאז אהוד ברק יצא צה"ל מלבנון.

האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל עשה שימוש נרחב באסטרטגיה זו באינתיפאדה השנייה, תוך פיתוח תורת לחימה מתאימה בעקבות הפקת לקחים מעימותו הקשה עם החזבאללה בלבנון. כדי לבצע את התפיסה הזו השתמשו ב:

דחפורי D9 משוריינים הורסים בית של מחבל ששימש לירי על ישראלים באינתיפאדה השנייה.

בתחילה היה נראה שאסטרטגיה זו הצליחה, בשל המספר הנמוך של נפגעים ישראליים לעומת המספר הרב של נפגעים בצד השני, אבל במרץ 2002, כשנה וחצי מתחילת פרוץ העימות לאחר שחלה הסלמה רבה מצד הפלסטינים, והיו 450 הרוגים ישראליים, גורמי ימין בישראל מתחו ביקורת על כך שצה"ל נמנע מלהגדיר את האינתיפאדה השנייה כמלחמה ופועל כנגדה בעצימות נמוכה, דבר שגורם לה להתמשך ללא הכרעה. בעקבות הפיגוע במלון פארק, צה"ל שינה את שיטת הפעולה שלו ויצא למבצע צבאי נרחב בשטחי יהודה ושומרון בשם "חומת מגן". בזמן המבצע הצבאי ולאחריו צה"ל עשה שימוש רב בטכניקות שפיתח והביא למזעור בפגיעות בחיילים ובאזרחי האויב. ברצועת עזה נמשכה פעילות של עצימות נמוכה עד שנת 2005, למעט מספר פשיטות ומבצעים גדולים יחסית. ב-2006, בתגובה לחטיפת גלעד שליט, יצא צה"ל למבצע גשמי קיץ שבמהלכו נהרגו למעלה ממאתיים פלסטינים, בעוד שביהודה ושומרון המשיכה המדיניות של לחימה בעצימות נמוכה. בסופו של דבר, ביהודה ושומרון קטן היקף הטרור באופן משמעותי ביותר תודות לפעילות הצבאית האינטנסיבית בסיוע השב"כ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]