לחישת הלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לחישת הלב
Whisper of the Heart (Movie Poster).jpg
כרזת הסרט
שם במקור: 耳をすませば
מבוסס על: לחישת הלב מאת Aoi Hiiragi
בימוי: יושיפומי קונדו
הפקה: טושיו סוזוקי
תסריט: הייאו מיאזאקי
מדינה: יפן
הקרנת בכורה: 15 ביולי 1995
משך הקרנה: 111 דקות
שפת הסרט: יפנית

לחישת הלביפנית: 耳をすませば) הוא סרט קולנוע אנימציה יפני, המבוסס על מאנגה בעלת שם זהה מאת האיו היראג'י. התסריט נכתב על ידי הייאו מיאזאקי ואילו הבימוי נעשה על ידי יושיפומי קונדו. היה זה הסרט הראשון שהופק בסטודיו ג'יבלי ובויים על ידי אחר מלבד הייאו מיאזאקי או איסאו טקהאטה (במאי קבר הגחליליות ורק אתמול). היה זה סרטו היחיד של קונדו אשר נפטר בגיל 47 ממפרצת.

עלילת הסרט [ספוילר][עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח בשירו של ג'ון דנוור "Take Me Home, Country Roads". שיזוקו טצוקישימה, נערה צעירה בעלת אהבה גדולה לספרים, בוחנת את כרטיסיית ההשאלה של הספר שזה עתה שאלה מן הספרייה. היא נדהמת לראות שוב את שמו של סייג'י אמסאווה, אדם מסתורי אשר מתברר שכבר שאל לפניה את כל הספרים שברשותה. בדרכה לפגוש את חברתה יוקו הארדה, עוצרת שיזוקו בספריית בית הספר על מנת לשאול ספר, ומתברר לה שהאחרון נתרם על ידי אמסוואה. שיזוקו ויוקו יושבות על ספסל מול מגרש הספורט ומתאמנות יחדיו על השיר ששיזוקו כתבה לטקס הסיום. במהלך השיחה מתברר שיוקו חברתה מאוהבת בסוגימורה בן כיתתן אך קיבלה מכתב אהבה מאחר שכעת היא מתלבטת מה לעשות. סוגימורה מן העבר השני של המגרש קורא לשיזוקו ובינתיים יוקו נמלטת מהמקום ושיזוקו ממהרת בעקבותיה ומפילה אגב כך את יומנה עם השיר. כאשר היא מבחינה בכך היא חוזרת לספסל בו ישבו ומגלה שם נער שיושב וקורא את יומנה. הוא מקניט אותה על כתיבתה, מה שמשניא אותו על שיזוקו.

אחותה הגדולה של שיזוקו חוזרת הביתה מדודתה ומטיפה לשיזוקו מוסר על כך שעליה להשקיע בלימודיה על אף שהוריה עסוקים מכדי לבדוק שהיא אכן עושה זאת. למחרת, בדרכה לספריה על מנת להביא לאביה הספרן את ארוחת הצהריים, מגלה שיזוקו חתול שמן ומוזר היושב לידה ברכבת ומחליטה לעקוב אחריו. היא מובלת על ידו עד לחנות עתיקות מיוחדת במינה אותה מנהל זקן חביב בשם שירו נישי. בין יתר העתיקות המיוחדות מגלה שיזוקו את "הברון"- פסל מיוחד בדמות חתול. שיזוקו מגלה שהיא באיחור וממהרת לספרייה, אך בכניסה אליה עוצר אותה אותו נער מרגיז מן הספסל ואיתו החתול השמן ומביא לה את ארוחת הצהריים ששכחה בחנות, לא בלי הקנטה נוספת. מתברר שוהא נכדו של נישי.

בבית ספר מנסה שיזוקו לברר מיהו תורם הספר המסתורי. מתברר לה שהוא בנו של אותו אמסאווה שלמעשה לומד בכתה המקבילה. בדרכה הביתה עוברת שיזוקו דרך חנות העתיקות אך אין שם איש. בינתיים חברתה סוגימורה מנסה לשכנע את יוקו לצאת עם חברו שכתב לה את מכתב האהבה. יוקו המאוכזבת והמדוכאת נשארת למחרת היום בבית ומפספסת את הבחינות הנערכות בבית הספר, ומתפתח וויכוח בין שיזוקו וסוגימורה שבמהלכו חושף סוגימורה את רגשותיו כלפי שיזוקו. היא מבהירה לו שהם לעולם לא יהיו יותר מאשר ידידים.

שיזוקו שבה לחנות העתיקות ופוגשת בשלישית את נכדו של נישי. שיזוקו נכנסת לחנות על מנת להתבונן בברון, ולאחר מכן מתבוננת בנער המגלף בעץ להכנת כינור. היא מבקשת ממנו שינגן למענה והוא מסכים בתנאי שתשיר יחד איתו. שליהם מצטרפים בהמשך סבו וחבריו המוזיקאים. בסוף הניגון מתוודאת שיזוקו לשמו של הנער: סייג'י. כך היא מגלה ששם משפחתו אמסאווה ולא נישי כמו סבו. הוא מלווה אותה הביתה ומתנצל על התנהגותו. למחרת בבית הספר סייג'י מספר לשיזוקו על כך שהוריו אישרו לו לנסוע לחודשיים בקרמונה, איטליה על מנת לנסות את מזלו כבונה כינורות. בנוסף, הוא מתוודא בפניה על כך שהבחין בה לפני זמן רב וניסה למשוך את תשומת לבה על ידי שאילת ספרים חדשים בספרייה לפניה.

עזיבו של סייג'י לאיטליה על מנת לבחון את כישוריו מעוררת אצל שיזוקו תחושה שגם עליה עצמה מוטלת משימה של בחינת כישוריה שלה. היא מחליטה להשקיע בכתיבה למשך היעדרו של סייג'י ומבקשת מנישי רשות לכתוב ספר על הברון והברונית אהובתו שהגורל הפריד ביניהם. הוא מאשר לה בהבטחה שהוא יהיה הראשון שיקרא את הטיוטה הראשונית. שיזוקו חוששת מן המשימה אך נישי מרגיע אותה ומביא לה אבן חן בלתי מלוטשת כדימוי לשיזוקו עצמה. שיזוקו רואה את סייג'י בפעם האחרונה לפני נסיעתו ומבטיחה לו לעבוד קשה על ספרה. במהלך תקופה זו, מזניחה שיזוקו את לימודיה. בינתיים מחליטה אחותה של שיזוקו לעזוב את הבית בעוד אימן, אשר משלימה את תואר המאסטר שלה, מתחייבת לעזור לה בסיום הלימודים. הוריה של שיזוקו מנהלים איתה שיחה ומקבלים את החלטתה ללכת בדרכה שלה. עם זאת הם מקווים שהיא תתאפס ותשוב ללמוד כמו שצריך.

שיזוקו מביאה את הטיוטה הראשונית שלה לנישי ולאחר שהוא חווה את דעתו עליה, היא פורצת בדמעות. הוא מנחם אותה ומספר שסייג'י חווה את אותה תחושה לאחר שהכין את כינורו הראשון. הוא גם מספר לה על אהובת חייו לואיז, אשר מחזיקה אצלה בברונית אך את עקבותיה איבד לאחר מלחמת העולם השנייה. בלילה מתעוררת שיזוקו וכאשר היא מביטה מן החלון היא מגלה גם את סייג'י. הוא מרכיב אותה על אופניו אל גבעה ממנה הם מתבוננים על הזריחה. הסרט נגמר בבקשה של סייג'י משיזוקו שתינשא לו יום אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]