לחם זנגביל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלקי ג'ינג'רברד מוכנים להרכבה
עוגיות זנגביל בצורת הדמות המפורסמת של איש לחם הזנגביל
בית לחם זנגביל, מסורת קולינרית במדינות רבות לכבוד חג המולד

לחם זנגביל או עוגת זנגביללטינית: zingiber, בצרפתית: gingebras או pain d'épices, באנגלית: Gingerbread) הוא שמו של מאפה המכיל זנגביל. מאפה זה יכול להיות מתוק (ומוגש כעוגה או עוגיות) או חריף, ומוגש כלחם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של לחם הזנגביל במאה ה-11 באירופה, בעקבות מתכונים של לחם תבלינים שהובאו על ידי הצלבנים מהמזרח התיכון[1]. הלחם לא היה נפוץ, ונחשב כמעדן, ולכן הוגש באירועים דתיים חגיגיים או נמכר בירידים מיוחדים שנקראו "ירידי לחם זנגביל", בהם נבנו מבנים מלחם זנגביל שנקראו בתי לחם זנגביל[2].

במסגת ירידים אלה (שהידוע בהם היה היריד שנערך בעיר נירנברג) נמכרו עוגיות ולחמים בצורות שונות. צורת "אדם" נמכרה לנשים רווקות שרצו להינשא, מתוך אמונה שהדבר יביא בעל.

לחם זנגביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחם זנגביל הוא לחם צפוף במרקמו המכיל דבשה. לחם זה יכול להיות מתוק ולהכיל צימוקים ושקדים, או להכיל תבלינים שונים כגון חרדל או פלפל שחור. עוגה זו היא עוגה מסורתית המוגשת בחג המולד.

עוגיות לחם זנגביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוגיות לחם זנגביל הן עוגיות דקות בצבע חום בהיר, הדומות לעוגת הלבקוכן הגרמנית המסורתית. עוגיות אלה הן מאכל מסורתי המוגש בחג המולד בארצות הברית ובאנגליה. לרוב העוגיות נאפות בצורת אדם המכונה "איש לחם זנגביל" (gingerbread man).

על איש הלחם זנגביל יש גם אגדות עם ודמותו מופיעה בספרים וסרטים שונים כגון שרק.

בית לחם זנגביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית עשוי מלחם זנגביל (gingerbread houses) הוא עיטור שמקורו בגרמניה בימי הביניים. עיטור זה הוכן לחגיגות מיוחדות, ובייחוד לחג המולד, וכיום הוא נפוץ במערב אירופה וארצות הברית. מבנה זה מוזכר באגדת העם "הנזל וגרטל" ממעשיות האחים גרים.

הבצק המשמש להכנת בית לחם זנגביל שונה מהבצק להכנת עוגיות. בצק זה, דמוי החימר מאפשר פיסול בבצק ועיצוב המבנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]