אברהם די בוטון
| לידה |
1545 או 1548 ה'ש"ה או ה'ש"ח |
|---|---|
| פטירה |
1588 או 1593 ה'שמ"ח או ה'שנ"ג |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית  |
| מקום פעילות |
 סלוניקי, האימפריה העות'מאנית |
| תקופת הפעילות |
?–1588 |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, פוסק. |
| רבותיו | רבי שמואל די מדינה (המהרשד"ם) |
| תלמידיו | רבי שמואל חיון, רבי שבתאי יונה |
| חיבוריו | לחם משנה, "שו"ת לחם רב" |
  | |
רבי חייא[1] אברהם ברבי משה די בוטון (1545, ה'ש"ה או 1548, ה'ש"ח - 1588, ה'שמ"ח או 1593 ה'שנ"ג[2]) המכונה הלחם משנה היה רב, פוסק וראש ישיבה. מחכמי סלוניקי וממפרשי משנה תורה להרמב"ם.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אברהם נולד למשה מצאצאי מגורשי ספרד. תלמידו של המהרשד"ם.[3] המפורסמים בתלמידיו הם רבי שמואל חיון ורבי שבתאי יונה.[4] מחכמי יוון במאה ה-16.
בשעת מחלתו נוסף לו השם חייא, ולפעמים היה חותם בשם זה.
נפטר בגיל 43 במגפה בשנת ה'שמ"ח (1588), ונקבר בסלוניקי. על פי האגדה, נפטר ביום שישי, ונקבר סמוך מאוד לשקיעת החמה, כאשר היה נראה כאילו כבר נכנסה השבת. כשהמלווים הצטערו על שנאלצו לחלל את השבת לצורך קבורתו, יצאה השמש והיה ברור לכולם כי השבת עדיין לא נכנסה.
צאצאיו המשיכו ברבנות בטורקיה ובארץ ישראל.[5] בניו היו רבי מאיר די בוטון, רבי יעקב ורבי אהרן.[6]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבורו המפורסם ביותר הוא פירוש על ספר משנה תורה של הרמב"ם בשם לחם משנה. בפירושו זה הוא מעמיק בדברי הרמב"ם, תוך השוואת דבריו לראשונים אחרים, ולמפרשי הרמב"ם שקדמו לו: רבי יום טוב וידאל די טולוזא מחבר ה'מגיד משנה' ורבי יוסף קארו מחבר הבית יוסף וכסף משנה.
החיד"א כתב כי רבי אברהם החל לכתוב את חיבורו לפני שהתוודע לקיומו של פירוש כסף משנה על הרמב"ם, ולאחר שהתוודע לפירוש ציין גם את פירוש זה בחיבורו[7].
הפירוש 'לחם משנה' זכה לתפוצה רחבה שכן הוא הודפס ומודפס במהדורה הסטנדרטית של ספר משנה תורה.
רבי דוד קונפורטי מספר שרבו, רבי מרדכי קלעי, ייחס לעצמו חלק מכתיבת הפירוש 'לחם משנה'. לדבריו רבי מרדכי קלעי טען שהוא ורבי אברהם די בוטון כתבו את הפירוש במשותף. טענה זאת נראית חלשה במקצת שכן למעט המקור הנ"ל היא איננה מופיעה בשום מקום אחר.
חיבורו השני של רבי אברהם הוא ספר שו"ת בשם לחם רב בו כונסו את התשובות לשאלות הלכתיות שנשאל לאורך השנים[8].
נחום סוקולוב החשיב את רבי אברהם די בוטון לבעל הסגנון העברי המדויק והעשיר ביותר. כך כתב: "משהגיתי ועיינתי הרבה בספרי השאלות והתשובות של רבי אברהם די בוטון – ראיתי יתרון לבעל הלשון הזה, בעושר ניב הרצאתו, בסדר הגיונו ובעושר מילונו"[9].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחם משנה, באתר ויקיטקסט
אברהם בן משה די בוטון, דף שער בספרייה הלאומית- שמואל יוסף פין, הערך "ר' אברהם בר משה די בוטין", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 14, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "אברהם די בוטון", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 23-22, באתר היברובוקס
- רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, עמ' מ - מא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- אברהם די בוטון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הערך רבי אברהם די בוטון באנציקלופדיה היהודית (אנגלית)
- שו"ת לחם רב, שנת ה'ת"כ, איזמיר, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית – ישראל
- רבינו אברהם ב"ר משה די בוטון וחיבוריו, מתוך ספר לחם רבם, ירושלים : זכרון אהרן, תשע"ח.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ השם חייא נוסף לו בעת מחלתו, ראו לחם רב סי' ל.
- ^ ראו דיון על שנת פטירתו בתולדות המחבר שנמצא בספר לחם רבם, ירושלים : זכרון אהרן, תשע"ח, הזמין באוצר החכמה.
- ^ חכם שמואל די מדינה, באתר "החכם היומי"
- ^ רבי שבתי יונה, באתר www.mytzadik.com
- ^ שם הגדולים, מערכת גדולים, א, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי, אות כה.
- ^ תולדות המחבר שנמצא בספר לחם רבם, ירושלים : זכרון אהרן, תשע"ח, הזמין באוצר החכמה.
- ^ שם הגדולים, חלק ב', מערכת ל', אות כ"ט.
- ^ לחם רב, באתר היברובוקס.
- ^ נחום סוקולוב, אירוניה, מאזנים, חשון תרצ"ה, ע' 175.
| תקופת חייו של הרב אברהם די בוטון על ציר הזמן |
|---|
 |
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||
