לחץ תוך-עיני
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| MeSH | D007429 |
  | |
לחץ תוך-עיני, או Intraocular pressure, הוא לחץ הנוזל הממלא את החלל בעין, בין העדשה לרשתית. מונח זה משמש באופתלמולוגיה למדידת לחץ הנוזל בתוך העין. הערך התקין של הלחץ התוך-עיני, הקרוי גם IOP הוא בטווח 10–21 מילימטר כספית.
הקשר בין לחץ תוך עיני לגלאוקומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבית חולי גלאוקומה סובלים מלחץ תוך-עיני גבוה הגורם נזק לעצב הראייה, אולם ישנם חולי גלאוקומה ולהם לחץ תוך עיני בטווח התקין. נוזלי העין מתנקזים החוצה דרך מנגנון של תעלות ניקוז מיוחדות. כל הפרעה לניקוז הנוזלים מהעין תביא לעלייה בלחץ התוך-עיני. הוכח כי לא תמיד הלחץ גורם נזק. לעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 40 נמדד לחץ תוך-עיני בערכים מעל הנורמה - יותר מ-21 מ"מ כספית. רק חלק קטן מאוכלוסייה זו יפתח מחלה בעצב הראייה או גלאוקומה עקב כך, אך לחץ תוך-עיני גבוה מעלה את גורמי הסיכון לכך[1].
גורמים המשפיעים על הלחץ התוך עיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שינויים בייצור הנוזל התוך עיני (aqueous humor) – על פי רוב לא תהיה עליי בייצור הנוזל התוך עיני, אולם תרופות מסוימות מפחיתות את הלחץ התוך עיני על ידי הפחתת ייצור הנוזל. תרופות הפועלות במנגנון זה כוללות מעכבים של האנזים קרבוניק אנהידראז (carbonic anhydrase inhibitors) דוגמת התרופות דורזולאמיד וברינזולאמיד, חוסמי בטא (beta blockers) דוגמת התרופה טימולול וכן אגוניסטים לקולטן האדרנרגי אלפא-2.
- עלייה או ירידה בניקוז הנוזל התוך עיני דרך מנגנון uveoscleral pathway- פרוסטגלנדינים משמשים כתרופות המגבירות את הניקוז במסלול זה ובכך מפחיתות את הלחץ התוך עיני. בתהליכים של דלקת תוך עינית יש עלייה בפרוסטגלנדינים אנדוגניים התורמים להפחתת הלחץ בעין.
- עלייה או ירידה בניקוז הנוזל התוך עיני דרך trabecular meshwork. בתהליכים של גלאוקומה ובה הזווית סגורה ישנה ירידה בניקוז הנוזל דרך הזוויגיל
נוסף על תרופות ודלקת, ייצור וניקוז הלחץ מושפעים מגורמים נוספים כגון שעת היום- הלחץ על פי רוב גבוה יותר בבקרים, חושך לעומת אור- שכן אלו משפיעים על גודל האישון ולפיכך על ניקוז הנוזל מהזווית, גיל, מנח- עמידת ראש למשל תגביר את הלחץ בעין, מוצא ועוד.
מדידת לחץ תוך עיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדידת הלחץ יכולה להיעשות על ידי שימוש בכמה מכשירים מודדי לחץ המכונים טונומטרים.
- טונומטר גולדמן נחשב למד הזהב במדידת לחץ תוך עיני והוא משתמש בטיפת פלואורסצין, מנסרה ומנורת סדק.
- מכשירים המבוססים על שיטת החזר – rebound tonometry.
- מכשירים המבוססים על השטחה של הקרנית – applanation tonometry. הטונומטר הראשון על שם שיוץ התבסס על שיטה זו וכיום ישנם טונומטרים רבים המבוססים עליה.
- מכשירים המודדים את עובי הקרנית בשיטת פכימטריה על ידי שימוש ב-air puff. טונומטרים אלה משמשים לרוב לסקר ולאבחון מוקדם, אולם על פי רוב יעשו מדידות חוזרות בשיטות מדויקות יותר על מנת לקבוע את הלחץ בתוך העין.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חשיבות עובי הקרנית בגלאוקומה באתר the medical, אתר הרופאים של ישראל.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ JAMES C. TSAI, MD, High Eye Pressure and Glaucoma, Glaucoma Research Foundation, September 1, 2015
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.