לחש
לחש או לחשים הן אמירות שמיוחסת להן סגולה לשינוי המציאות בהווה, או בעתיד.
ישנם שני סוגי לחשים. לחשים רגילים הנאמרים על ידי הדיוטות בתחומי דת, וכישוף למכשפים.
הלחשים להדיוטות נחשבים כסגולה לעתיד ורוד או נאמרים בזמני מצוקה או חרדה בידי המאמין בהם כדי לנסות ולעזור לעצמו וליקרים לליבו כפנייה לכוחות אלוהיים או כוחות על- טבעיים. הלחש שונה מתפילות וברכות בכך שאין פנייה לאל או אמירה אופטימית על העתיד לבוא אלא חזרה על טקסט ידוע מראש ולעתים ללא פירוש. ישנם סוגי לחשים רבים ומיוחסות להן השפעות רבות למשל להסיר עין הרע, להביא ברכה, להביא פרי בטן, להחזיר אהבה, להנצל ממחלה ושאר מרעין בישין.
יש אנשים הזוקפים לזכות הלחשים הצלה מרעות שונות ואי הצלה מיוחסת כחוסר אמונה בלחש או באל.
חז"ל התירו לחשים, כדי ליישב את דעתו של החולה או הנפגע, כדי שהפחד לא יחמיר את מצבו. הגמרא במסכת שבת מביאה שורה של לחשים שיש לאומרם בהזדמנויות שונות כגון: בשעה שלאדם חום גבוה או כנגד שחין וכאביו, או כנגד שדים[1]. אמנם המשנה אומרת: "הלוחש על המכה... אין לו חלק לעולם הבא"[2]. אך הגמרא מסבירה שמדובר במי שרוקק לפני הלחש, משום שאין להזכיר שם האל בזמן הרקיקה[3].
בתרבות המודרנית, יש שימוש בלחשים בספרות פנטסטית העוסקת בקסמים. רולינג ב"הארי פוטר" מגדילה ועושה ממנו שיעור של ממש במערכת התלמידים בבית הספר לקוסמים.
