ליאו פרנק
ליאו מקס פרנק (Leo Max Frank; 17 באפריל 1884 – 17 באוגוסט 1915) היה קורבן מעשה הלינץ' היחידי שבוצע ביהודים בארצות הברית.
בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים התפתח בארצות הברית גל לאומנות קיצונית, שאחת מתוצאותיו הייתה ריאקציה אנטישמית, בעיקר במדינות הדרום. בסיפורת ובעיתונות באותה תקופה, הוצגה דמות היהודי לעתים קרובות בדומה לדמותו השייקספירית של "שיילוק" - תאבי בצע החולשים על המגזר הפיננסי.
ליאו פרנק נולד בטקסס לרודולף ורחל פרנק, אנשים אמידים יוצאי גרמניה, וכשהיה בן שלושה חודשים עברו הוריו להתגורר בברוקלין שבניו יורק. לאחר שסיים לימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת קורנל עבד במספר מפעלים, עד שבהמלצת דודו התקבל לניהול בית חרושת לעפרונות באטלנטה, ג'ורג'יה, ושם התחתן.
בשנת 1913 הואשם פרנק ברצח של אחת העובדות, נערה בת 14 בשם מארי פייגן (Phagan). המשפט שהתנהל היה שנוי במחלוקת ורווי בשנאה בעלת מאפיינים אנטישמיים.[1] פרנק הורשע, וזאת על אף שרוב העדויות במשפט הצביעו על שרת המפעל, ג'ים קונלי, כעל הרוצח. לטענת התביעה, קונלי סייע לפרנק להיפטר מהגופה בלבד. המשפט התנהל באווירה כה מתוחה עד כי לקראת קריאת פסק הדין ביקש השופט מפרנק ומבן דודו שלא יגיעו לאולם בית המשפט, בשל ההמון המתפרע שהתאסף סביב הבניין. פרנק נדון למוות, אולם מושל ג'ורג'יה, ג'ון סלייטון, המיר את העונש למאסר עולם בכלא.
ב-17 באוגוסט 1915, שנתיים לאחר מתן גזר הדין, התפרץ לחצר הכלא שבו הוחזק פרנק המון זועם, שכינה את עצמו "אביריה של מארי פייגן". המתפרעים חטפו את פרנק מחצר המשק של הכלא וביצעו בו לינץ'.
בעקבות הלינץ', כ-1,500 יהודים (מחצית מהיהודים שהתגוררו בג'ורג'יה) עזבו את המדינה. מקרהו של ליאו פרנק היה התמריץ והרקע להקמת הליגה נגד השמצה ב-1913, ששמה לעצמה למטרה להגן על שמם הטוב של היהודים ולהיאבק נגד האשמתם.
שישים שנה לאחר הלינץ' הודה מחסנאי המפעל כי ראה את קונלי הורג את הנערה, וזה איים עליו כי אם יספר הוא יהרוג אותו. הוא סיפר, כי החליט להוציא את האמת לאור לעת זיקנתו כדי למות במצפון שקט.
בשנת 1995 הציב הרב סטיבן לבלו לוח זיכרון באתר התלייה לזכרו של פרנק עליו נרשם "הואשם בשל טעות, הורשע בשל שקרים, נרצח בשל הפקרות."[2]
ב-7 במרץ 2008 הוצב באתר, לזכרו של פרנק, לוח זיכרון מטעם האגודה ההיסטורית של ג'ורג'יה.
בשנת 1937 יצא לאקרנים הסרט "They Won't Forget" המבוסס על סיפורו של פרנק, ובשנת 1998 הולחן סיפורו של פרנק למחזמר בשם "המצעד".
לקריאה נוספת [עריכה]
- רוברט א' רוקאווי, מהגרים פועלים וגנגסטרים: פרקים בתולדות היהודים בארצות הברית. תל אביב המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, תש"ן-1990, עמ' 23-22.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- Douglas O. Linder, The Trial of Leo Frank: An Account (באנגלית)
- ליאו פרנק, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- ציפי שוחט, תיאטרון, טרגדיה במפעל העפרונות, באתר הארץ, 19 במרץ 2012
-
משפטו של ליאו פרנק
-
יו דרסי, התובע במשפטו של פרנק
-
כותרת בעיתון מקומי: "ההמונים דורשים לינץ" בעקבות החלטת המושל להמיר את עונשו של פרנק מעונש מוות למאסר עולם.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Hang the Jew, Hang the Jew. Trial of Leo Frank, 1913
- ^
Wrongly accused. Falsely convicted. Wantonly murdered
