ליאו ראיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ליאו ריאן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראיין בשנת 1977 בערך

ליאו ג'וזף ראיין, הבן (Leo Joseph Ryan, Jr; ‏5 במאי 1925 - 18 בנובמבר 1978) היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, אשר נרצח בעת מילוי שליחות לגיאנה על ידי אנשי כת מקדש העם. הוא הראשון והיחיד מחברי הקונגרס האמריקני שנרצח בעת מילוי תפקידו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיין נולד בנברסקה. במלחמת העולם השנייה הוסמך לקצין בצי ארצות הברית ושירת כצוללן (1943-1946). הוא למד באוניברסיטת קרייטון בנברסקה והשיג תוארי BA ו-MS ‏(1949 ו-1951). לאחר מכן עבד כמורה להיסטוריה בבית ספר תיכון ולאחר מכן כמורה בעיר דרום סן פרנסיסקו בקליפורניה וכחבר מועצת העיר שם (1956-1962). בשנת 1962 נבחר לראש העירייה וכיהן בתפקיד זה כשנה בטרם נבחר לאסיפה הלאומית של מדינת קליפורניה, בה כיהן עד 1972. במהלך כהונתו, ב-1970, כעת שכיהן שיושב ראש ועדה של האסיפה המחוקקת שפיקחה על מערכת בתי הסוהר של קליפורניה, נאסר כשהוא פועל תחת שם בדוי ובילה עשרה ימים במאסר במטרה לעמוד על התנאים שם. כמו כן הכניס שינוי חשוב במערכת החינוך של המדינה. הוא פרסם שני ספרים בנושאים ציבוריים.

ב-1972 נבחר ראיין לחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, ובהמשך שב ונבחר לכהונה זו שלוש פעמים נוספות. שם היה פעיל בהגברת הפיקוח על פעולותיה של סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית. כמו כן גילה עניין בפעולותיהן של כתות שונות ובכללן כת הסיינטולוגיה וביטא ביקורת עליהן ואזהרה בדבר השפעתן על אנשים צעירים וניתוקם ממשפחותיהם. כמו כן תמך בהקלת עונשה של פטרישיה הרסט.

השליחות לגיאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1978 התעורר עניינו של ראיין בפעולותיה של כת מקדש העם בגיאנה, כאשר באותה עת החלו להתפרסם טענות אודות מעשי התעללות והפרת זכויות אדם שנעשו על ידי אנשיה, שרבים מהם היו תושבי קליפורניה לשעבר. הוא החליט לצאת אל משכן הכת ג'ונסטאון שבגיאנה, והצהיר כי אם המושבה הפכה ל"גולאג", הוא יעשה כל אשר לאל ידו כדי לשחרר את אנשיה. לטענת העיתון "סן פרנסיסקו כרוניקל", שפרסם תחקיר על הפרשה, ניסה ראיין לשווא לקבל מידע על המתרחש בג'ונסטאון ממחלקת המדינה של ארצות הברית, אשר ניסתה לחסום את חקירותיו. אף על פי כן יצא ראיין לג'ונסטאון בגיבוי הממשל האמריקני ובמימונו.

ראיין הגיע לג'ורג'טאון בירת גיאנה ב-14 בנובמבר 1978 בלויית 17 קרובים של אנשי הכת, מספר עיתונאים וצוות טלוויזיה של רשת NBC. הוא פגש את אנשי הסניף המקומי של כת מקדש העם וניסה לשווא להשיג הזדמנות לדבר ברדיו עם ג'ים ג'ונס, מנהיג הכת. ב-17 בנובמבר יצא ראיין במטוסים קלים לג'ונסטאון עם חלק מחברי משלחתו. הם התקבלו שם בספר פנים יפות. באותו יום ומחרת ערכו ראיונות עם אנשי הכת, וקיבצו 14 מחבריה שביקשו לעזוב אותה, וכן חבר כת אחד, לארי לייטון, שהתחזה למבקש לעזוב. באותו יום נערכה על ראיין התקפה בסכין שנכשלה. הוא רצה להישאר במקום עד למחרת כדי לסייע לחברי כת נוספים שרצו לעזוב את המקום, אך סגן ראש המשלחת הדיפלומטית של ארצות הברית בגיאנה, שנלווה למשלחת, פקד עליו לעזוב את המקום.

הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשלחת ועמה אנשי הכת שביקשו לעזוב והמתחזה הגיעה למנחת המטוסים המקומי לקראת השעה חמש אחר הצהרים. שני המטוסים שנועדו להטיסם איחרו להגיע בכחצי שעה. כאשר הראשון ועליו ראיין נסע אל קצה המסלול כדי להמריא פתח באש המתחזה לייטון, שהיה בתוכו, ופצע כמה מנוסעיו. למשמע היריות פתחו באש על המטוס כמה מאנשי הכת שהיו במנחת. הם הרגו את ראיין, שלושה עיתונאים וחבר הכת שביקש לעזוב אותה. כמו כן נפצעו בסך הכל תשעה אנשים נוספים. התוקפים ירו בראשו של ראיין וכן ירו כדורים רבים בגופו כדי להבטיח את מותו. יתר הנוסעים במטוסים נמלטו מהם אל השדות הסמוכים.

בהמשך אותו יום התאבדו בפקודתו של ג'ונס 909 אנשי כת מקדש העם שבג'ונסטאון.

משהגיעו הידיעות על ההתקפה על ראיין לשגריר ארצות הברית בגיאנה, הוא פנה אל השלטונות המקומיים לעזרה, אך הצבא הגיאני הצליח להגיע למקום רק למחרת. החיילים גילו את נפגעי ההתקפה וכן את גופות מאות אנשי הכת.

ליאו ראיין היה אב לחמישה. הוא נקבר בבית הקברות הלאומי שער הזהב בקליפורניה.

בשנת 1987 נידון לארי לייטון בארצות הברית למאסר עולם על חלקו ברצח ראיין וחברי משלחתו. הוא שוחרר בשנת 2002, לאחר לאחר שריצה 18 שנות מאסר.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1983, חמש שנים לאחר מותו של ראיין, הוענקה לו מדליית הזהב של הקונגרס. פארק עירוני הוקם על שמו בעיר פוסטר סיטי בקליפורניה. ב-1984 וב-2008 (לרגל 30 שנה להירצחו) נקראו על שמו שני בניינים פדרליים בקליפורניה. דמותו תוארה במספר סרטים תיעודיים ואחרים שהופקו אודות ההתאבדות בג'ונסטאון ואודות הרצח.

החל משנת 1981 מוענק בארצות הברית פרס על שמו לפעילים מצטיינים למען מטרות ציבוריות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]