ליאז' - בסטון - ליאז'
| ליאז' - בסטון - ליאז' | |
|---|---|
| שם בשפת המקור | Liège-Bastogne-Liège |
| כינוי | "הגברת הזקנה" |
| מדינות | |
| סוג | קלאסיקה, אחד מחמשת המונומנטים |
| אורך המסלול | 260 ק"מ |
| חודש | אפריל |
| משך | יום אחד |
| היסטוריה | |
| מרוצים עד כה | 98 |
| מנצח ראשון | |
| מוביל במספר הניצחונות | חמישה ניצחונות |
| מנצח אחרון | מקסים איגלינסקי |
| שנת מרוץ אחרונה | 2012 |
ליאז' - בסטון - ליאז' הוא מרוץ אופניים חד-יומי המתקיים באפריל, בכל שנה, בבלגיה. המרוץ הוא הוותיק ביותר מבין חמשת המונומנטים הנחשבים כמרוצים החד יומיים החשובים ביותר בעולם מרוצי האופניים.
תוכן עניינים |
ההיסטוריה של המרוץ [עריכה]
המרוץ החל ב-1890 כמרוץ חובבים וב-1892 הפך למרוץ מקצועני. המרוץ מכונה גם "La Doyenne" שפירושו: הגברת המבוגרת ביותר. לאחר שלוש השנים הראשונות הופסק המרוץ, והוא התחדש שוב רק בשנת 1908. גם בשתי מלחמות העולם לא התקיים המרוץ. המרוץ נחשב למתאים גם לרוכבי הטורים הגדולים וזאת בניגוד למרוצים הקלאסיים האחרים שבהם נדרשות תכונות שלא קיימות תמיד אצל כוכבי הטור דה פראנס לדוגמה. כך אפשר לראות בין מנצחי העבר גם את אדי מרקס (חמש פעמים), פרדי קובלר (פעמיים), ז'ק אנקטיל וברנאר הינו (שזכה פעמיים במרוץ כאשר בפעם השנייה, ב-1980, הוא ניצח לאחר בריחה של 80 ק"מ בתנאי סופת שלג) שהיו מכוכביו הגדולים של הטור דה פראנס.
כיום מאורגן המרוץ על ידי חברת ASO המארגנת גם את הטור דה פראנס ואת מרוץ פריז - רובא.
מסלול המרוץ [עריכה]
המרוץ מתנהל בחלק הוואלוני של בלגיה, בארדנים הבלגיים, ואורכו הוא כ-260 ק"מ. המסלול יוצא מהככר המרכזית במרכז ההיסטורי של ליאז' וממשיך בכיוון כללי דרומה במתווה מישורי אל העיירה בסטון שנמצאת ליד הגבול הצרפתי, אליה הוא מגיע לאחר כ-100 ק"מ. בדרך חזרה לליאז', המסלול מתפתל ועובר 12 גבעות שהן הקושי העיקרי במרוץ, עד אשר הוא מסתיים באן שהיא עיירה בפרברי ליאז'.
מבין 12 הגבעות, ניתן לציין את הבאות כמפורסמות ביותר וכקובעות ביותר את מהלך המרוץ:
- לה רדוט (Côte de La Redoute)- נמצאת כ-35 ק"מ לסיום ובשלב מסוים בעלייה מגיע השיפוע עד 23%.
- רוש-או-פוקון (Roche-aux-Faucons)- נמצאת כ-15 ק"מ לפני הסיום. החליפה ב-2008 את העלייה המסורתית של סאר-טילמן (Sart-Tilman) והיא קצרה ותלולה יותר מהעלייה הוותיקה.
- סן ניקולא (Côte de Saint-Nicolas) - הגבעה העשירית,[1] בעבר היוותה את סיום המרוץ, אך כדי להקשות על הרוכבים, הוסיפו המארגנים כ-5 ק"מ והסיום בעיירה אן (Ans), נמצא גם הוא במעלה גבעה.
רוכבים אשר צברו מספר גדול של ניצחונות במרוץ [עריכה]
חמישה ניצחונות [עריכה]
ארבעה ניצחונות [עריכה]
מורנו ארג'נטין בשנים: 1985, 1986, 1987 ו-1991
שלושה ניצחונות [עריכה]
לאון אואה בשנים: 1892, 1893 ו-1894
אלפונס שפרס בשנים: 1929, 1931 ו-1935
פרד דה ברוין בשנים: 1956, 1958 ו-1959
רשימת המנצחים בשנים האחרונות [עריכה]
- 1999 -
פרנק ונדנברוק - 2000 -
פאולו בטיני - 2001 -
אוסקר קמנצינד - 2002 -
פאולו בטיני - 2003 -
טיילר המילטון - 2004 -
דוידה רבלין - 2005 -
אלכסנדר וינוקורוב - 2006 -
אלחנדרו ולוורדה - 2007 -
דנילו די-לוקה - 2008 -
אלחנדרו ולוורדה - 2009 -
אנדי שלק - 2010 -
אלכסנדר וינוקורוב - 2011 -
פיליפ ז'ילבר - 2012 -
מקסים איגלינסקי
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ תמונה ממעלה סן ניקולא (משמאל לימין: דווידה רבלין, מיכאל בוכרט, אלכסנדר וינוקורוב), אתר קבוצת האופניים טי-מובייל
| אירועי ה-UCI ProTour |
|---|