ליבורנים
הליבורנים (בלטינית: Liburni; ביוונית: Λιβυρνοί) היו עם קדום שישב בצפונה של איליריה מהמאה ה-11 לפנה"ס ועד למאה ה-1 לפנה"ס. הליבורנים נודעו כסוחרים ושודדי ים, וייתכן כי הגיעו לאזור מושבם מהמזרח לקראת סוף האלף השני לפנה"ס. הליבורנים נטמעו ברומאים ונעלמו החל בסוף המאה ה-1.
ליבורניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבולותיו של אזור היישוב של הליבורנים שנקרא ליבורניה, נעו במשך השנים בהתאם לתחום התפשטותם, והוא חופף כיום לאזור מפרץ קוורנר שלחוף הים האדריאטי במערב קרואטיה והחוף שמדרום לו. בתקופות מסוימות יישבו הליבורנים גם בחופי מחוז מארקה שבמערב הים האדריאטי ובאי קורפו שמדרום לו.
לפי סטראבון עריהם העיקריות של הליבורנים היו יאדרה (כיום זאדר) וסקרדונה (סקרדין), והם יישבו גם באיי הים האדריאטי רב, פג, קרק, צרס, לושין, אי, קורצ'ולה, הוואר, טרוגיר וארכיפלג קורנטי. לרשימת ערי הליבורנים הוסיף פליניוס הזקן את אלבונה (לאבין), פלנונה (פלומין), טרסאטיקה (טירת טרסט ברייקה) וערים נוספות.
שפה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפתם של הליבורנים הייתה שפה הודו-אירופית מקבוצת ה"קנטום", והיא מראה דמיון רב לוונטית וייתכן שאף הייתה ניב של האחרונה[1]. בעבר סברו החוקרים כי קיים קשר בין ליבורנית לשפות האיליריות, אך תאוריה זו. עקב כך נזנחה במידה רבה גם הסברה שהליבורנים היו שבט אילירי, וכיום סוברים החוקרים כי היו מקורבים לוונטים. לא נמצא תיעוד כתוב לשפה והמידע אודותיה ועל קרבתה לוונטית מתבסס על חקר שמות פרטיים של מקומות ובני אדם. לאחר כיבוש ליבורניה בידי הרומאים נדחקה השפה מפני הלטינית, ובסופו של דבר נכחדה.
הליבורנים נודעו בליבורנה (בלטינית: Liburna או naves Liburnicae; ביוונית: λιβυρνίς) ספינת המשוטים שבנו ואשר אומצה על ידי הרומאים. ספינות אלה היו מצוידות בשתי שורות של משוטים ובמפרש גדול אחד. הרומאים עשו בהם שימוש בקרב אקטיום ובתקופת האימפריה הרומית היה שמן של הספינות לשם נרדף לספינות מלחמה בכלל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ^ Yoshamya, Mitjel & Yoshamya, Zyelimer. Gan-Veyan: Neo-Liburnic glossary, grammar, culture, genom. Old-Croatian Archidioms, Monograph I, p. 1 - 1.224, Scientific Society for Ethnogenesis studies, Zagreb 2005.