ליביניו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליביניו
Livigno
Livigno-Stemma.png
מאיירהופן
מדינה / טריטוריה Flag of Italy.svg  איטליה
מחוז Flag of Lombardy.svg  לומברדיה
ראש העיר Attilio Lionello Silvestri
שטח 211 קמ"ר
גובה 1,816 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה
 ‑ צפיפות

5,326‏  (נכון ל-2004)
25.2 נפש לקמ"ר (נכון ל-2004)
קואורדינטות 46°32′N 10°8′E / 46.533°N 10.133°E / 46.533; 10.133קואורדינטות: 46°32′N 10°8′E / 46.533°N 10.133°E / 46.533; 10.133
אזור זמן UTC UTC+1
http://www.comune.livigno.so.it

ליביניו (באיטלקית: Livigno) היא עיירה ורשות מקומית בפרובינציית סונדריו (Sondrio) בחבל לומברדיה שבאלפים האיטלקיים. ליביניו הוא גם שמו של אתר הסקי הצמוד לעיירה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליביניו נמצאת 1,816 מטר מעל פני הים. הנהר המרכזי שעובר דרך העיירה נקרא Spöl או Aqua Granda. ליביניו היא אחת העיירות האיטלקיות היחידות שאינה שייכת מבחינה גאוגרפית לאגן הים התיכון אלא לאגן הים השחור. חלק מהכפר הישן נהרס לחלוטין בשנות ה-60, כתוצאה מיצירתו של אגם מלאכותי (Lago di Livigno).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתיישבים הראשונים בליביניו היו ככל הנראה רועים בימי הביניים. מסמכים קדומים אודות האזור כינו אותו "Vinea et Vineola". שם לטיני זה אינו מתייחס לקיומם של כרמים באזור, אלא מגיע מהשפה הגרמנית ומשמעותו מפולת שלגים. האזור היה מאז ומתמיד חשוף למפולות, כאשר האחרונה שבהן היכתה ב-1951 וגרמה למותם של שבעה בני אדם. עד שנות ה-70 הייתה ליביניו עיירה חקלאית, אולם בעשורים האחרונים היא מתבססת בעיקר על תיירות – הן של גולשי סקי וסנובורד בחורף והן של מטיילים ורוכבי אופניים בקיץ.

אתר הסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרחב הגלישה של ליביניו

מרחב הגלישה של ליביניו מתפרס על פני שני רכסים, Mottolino ו-Carosello, וכולל 115 ק"מ של מסלולים לכל הרמות בגבהים שבין 1,800 ל-3,000 מטר. אתר הסקי מהווה חלק ממרחב אלטה ולטלינה (Alta Valtellina) שכולל גם את האתרים בורמיו (Bormio), סנטה קתרינה (Santa Caterina) וסטלביו (Stelvio). הסקי פס המורחב מכסה 220 ק"מ של מסלולים.

בליביניו לבדו יש 30 מעליות, שמסוגלות לשנע יותר מ-46 גולשים בשעה. המסלולים רחבים, חלקים, מתוחזקים היטב ומתאימים בעיקר לגולשים מתחילים ובינוניים. האתר הוא גם ביתו של הסנופארק הגדול ביותר באיטליה – Mottollino Snowpark – שכולל מגוון רחב של מתקנים לגולשי פריסטייל ואף אירח תחרויות בינלאומיות. נוסף לכך יש באתר שני סנופארקים נוספים, שני מסלולי בורדר קרוס ומרחבי אוף פיסט לגולשי פרירייד.

פטור ממס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מגורמי המשיכה הגדולים שמביאים תיירים לליביניו הוא מעמדה המיוחד כעיירת דיוטי פרי. המחירים בכל חנויותיה פטורים ממס ערך מוסף, מה שהופך מוצרי אלכוהול, טבק ופרפומריה לזולים במיוחד. למרות שקיימות עדויות לכך שליביניו נהנתה מפטור ממס כבר במאה ה-16, הפטור הנוכחי הוכנס לתוקף על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית בסביבות 1840, אושר מחדש בשנת 1910 ולאחר מכן ב-1960 על ידי הקהילה הכלכלית האירופאית. אמנם מע"מ אינו משולם אך מס הכנסה כן, ולכן ליביניו לא יכולה להיחשב מקלט מס. הסיבה לפטור שקיבלה ליביניו ממס היא הקושי בהגעה אליה בימי החורף והיסטוריה ארוכת שנים של עוני באזור. לאורך השנים, שליטים רצו להבטיח שתושבים ירצו להתגורר באזור (כדי לטעון לבעלות על השטח) ולכן נתנו את התמריץ. סיבה נוספת היא שההכנסות הצפויות ממסים באזור היו זניחות בכל מקרה.

כיום יש שלוש דרכים המובילות לליביניו. שתיים משווייץ – מעבר Forcola di Livigno שפתוח רק בקיץ ומנהרת Munt la Schera, ואחת מאיטליה – מעבר Foscango. עקב הפיתוח התיירותי המואץ של השנים האחרונות והשיפור בתשתיות הכבישים, רבים רואים את הפטור ממס של ליביניו כלא מוצדק. להגנתו ניתן לומר שהוא מייצר כמה מאות מקומות עבודה (בתחום הקמעונאות בעיקר).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]