הליגה הרוסית הראשונה בכדורגל
 | |
| כינוי | הליגה הראשונה |
|---|---|
| תחום |
 כדורגל |
| ארגון |
ליגת הכדורגל הלאומית התאחדות הכדורגל הרוסית |
| מדינות |
 רוסיה |
| קבוצות | 18 |
| תקופת הפעילות | 1991 כדיוויזיה א' – הווה |
| שמות קודמים | הדיוויזיה העליונה |
| אלופה נוכחית | רובין קאזאן |
| מירב הזכיות |
קריליה סובייטוב אורנבורג צ'רנומורץ טיומן שיניק לוצ'-אנרגיה אנז'י מורדוביה (2 כל אחת) |
| מפעל גבוה |
ליגת העל הרוסית בכדורגל  |
| מפעל מקביל | הגביע הרוסי בכדורגל |
| מפעל נמוך | הליגה הרוסית השנייה |
|
www | |
  | |
.jpg)
הליגה הרוסית הראשונה בכדורגל (ברוסית: Первая лига России по футболу) או בפשטות הליגה הראשונה (ברוסית: Первая Лига, לשעבר אליפות ליגת הכדורגל הלאומית של רוסיה, Первенство Футбольной Национальной Лиги) היא ליגת המשנה הרוסית בכדורגל, ליגת הכדורגל המקצוענית השנייה בחשיבותה ברוסיה, אחרי ליגת העל הרוסית בכדורגל. הליגה מנוהלת על ידי ליגת הכדורגל הלאומית (Национальная футбольная лига), ארגון כדורגל האחראי לניהול הליגה השנייה והשלישית ברוסיה.
בליגה ישנן 20 קבוצות. בתום כל עונה, ארבע הקבוצות הטובות ביותר בטבלה עולות לליגת העל הרוסית בכדורגל (קבוצות ממקומות 1 ו-2 מעפילות ישירות, בעוד הקבוצות ממקומות 3 ו-4 מתמודדות בטורניר העפלה) בעוד שארבע הקבוצות האחרונות בטבלה יורדות לליגה הרוסית השנייה (הליגה השלישית בחשיבותה). לראשונה בתולדותיה, בעונת 2019/2020, הוכרזו האלופה וסגניתה לפני תום העונה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה שחייב את השבתת מרבית ליגות הספורט במדינה.
מעונת 2018/2019 ועד עונת 2022/2023, הליגה נקראה בשם "אולימפ-אליפות רוסיה בקרב מועדוני ליגת הכדורגל הלאומית" (ברוסית: Олимп-Первенство России по футболу среди команд клубов ФНЛ) ופעלה בחסות סוכנות ההימורים "אולימפ".
הליגה חתומה על הסכם שידור עם יאנדקס. שידור ופורטל Sportrecs.com והחל מעונת 2020/2021, כל המשחקים זמינים למשתמשים מחוץ לרוסיה בפלטפורמת הווידאו Sportrecs.com, כשהליגה משדרת שידורים חיים חינם של כל 462 משחקי הטורניר, כמו גם תקצירי משחקים, הרגעים הטובים ביותר ותכני וידאו אחרים עבור צופים מחוץ לרוסיה. מעונת 2022/2023, משחקים מרכזיים משודרים גם ברשת Match TV.
הליגה ידועה בעיתונות הספורט ברוסיה בכינוי הסרקסטי האינטרנטי "הליגה הטובה בעולם" («Лучшая лига мира»).[1][2][3][4][5]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם התפרקות ברית המועצות בשנת 1992 הוקמה התאחדות הכדורגל הרוסית, שהנהיגה ליגה אחת בכירה במדינה ועוד מספר ליגות תחתיה, כאשר ליגת המשנה נקראה "הליגה הראשונה של ליגת הכדורגל המקצוענית" (Первая лига ПФЛ) והייתה מחולקת לשלושה מחוזות לפי מיקומן הגאוגרפי של הקבוצות. כל הליגות נוהלו על ידי ארגון ליגת הכדורגל המקצוענית.
בעונת 1994 אוחדו הליגות לליגת משנה אחת. ב-1998 נקראה הליגה "הדיוויזיה הראשונה" (Пе́рвый дивизио́н) וזה היה שמה עד עונת 2011.
בדצמבר 2010 אורגנה הליגה מחדש, והוקמה ליגת הכדורגל הלאומית כמחליפת הליגה הראשונה וכליגת המשנה הרוסית. את הליגה החל לנהל ארגון ליגת הכדורגל הלאומית, שהחל לנהל את ליגת המשנה במקום ארגון ליגת הכדורגל המקצוענית.
במאי 2020, בישיבת התאחדות הכדורגל הרוסית, הועלתה הצעה לשינוי שם הליגה, כמו גם לשינוי שם ליגת העל והליגה השנייה, כמהלך שנועד למשוך קהל לליגות הכדורגל. בין ההצעות הנדונות – הליגה הראשונה, או ליגת הפיתוח.[6] בדצמבר 2020 החל מיתוג מחדש לליגה עם הצגת לוגו חדש וביטול טורניר גביע ליגת הכדורגל הלאומית.
בקיץ 2022 שונה שם הליגה להליגה הראשונה (Первая лига).
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה הליגה השתנה לאורך השנים: ב-1992 חולקה הליגה לשלושה מחוזות ("מערב", "מרכז" שהכילו 18 קבוצות כל אחת ו"מזרח" שהכילה 16 קבוצות). ב-1993 השתנה מספר הקבוצות ("מערב" הכילה 22 קבוצות, "מרכז" - 20 ו"מזרח" - 16).
בעונת 1994 אוחדו כל המחוזות לטבלת ליגה מאוחדת ועד 1999 כללה הליגה 22 קבוצות, בעונת 2000 - 20 קבוצות, 18 קבוצות בשנים 2001–2002, בשנים 2003–2008 כללה 22 קבוצות ומ-2009 ועד עונת 2012/2013 הכילה 20 קבוצות. בעונת 2012/2013 הכילה הליגה 17 מועדוני כדורגל. מעונת 2016/2017 מכילה 20 קבוצות.
בעונת 2020/2021 הכילה 22 קבוצות. אך בעונת 2021/2022 כבר מכילה 20 קבוצות במסגרת מיתוג מחדש שיצא לדרך בשנת 2020. במסגרת הרפורמה בליגה הוחלט כי החל מעונת 2021/2022, הליגה המקצוענית פוזרה ובמקומה ליגת הכדורגל הלאומית פוצלה לשתי חטיבות. כאשר בחטיבה הראשונה יהיו 20 קבוצות, ובשנייה הקבוצות מהליגה המקצוענית שפורקה. החטיבה השנייה תחולק לארבעה בתים.
הקבוצות בעונת 2023/2024[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישגים לפי קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עובדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המשחק הפופולרי ביותר בליגת המשנה נערך ב-6 במאי 2018 בניז'ני נובגורוד, כאשר במחזור 37 אולימפץ אירחה את לוץ' ולדיווסטוק באצטדיון ניז'ני נובגורוד לעיני 42,100 צופים. בנוסף המחזור הפופולרי ביותר היה בעונת 2017/2018 בליגת המשנה הרוסית בכדורגל, כאשר 98,118 איש נכחו במגרשים בעשרה משחקים (9811,8 בממוצע למשחק).
- בעונת 2020/2021 בליגת המשנה הרוסית בכדורגל, קריליה סובייטוב סמרה החזיקה בשיא של 11 ניצחונות רצופים
- איוואן סרגייב הוא מלך השערים של הליגה הלאומית עם 40 שערים והוא גם הבקיע 5 שלושער בעונה אחת (2020/2021)
ממוצע צופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הליגה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | מספר צופים כולל |
מספר צופים ממוצע |
|---|---|---|
| 2020/21 | 559,662 | 1,211 |
| 2019/20 | 884,378 | 3,287 |
| 2018/19 | 1,611,583 | 4,241 |
| 2017/18 | 981,864 | 2,632 |
| 2016/17 | 854,991 | 2,249 |
| 2015/16 | 927,014 | 2,445 |
| 2014/15 | 832,808 | 2,730 |
| 2013/14 | 988,300 | 3,157 |
| 2012/13 | 903,089 | 3,369 |
| 2011/12 | 4,812 |
הליגה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | ממוצע צופים |
|---|---|
| 2010 | 4,389 |
| 2009 | 4,931 |
| 2008 | 4,175 |
| 2007 | 4,603 |
| 2006 | 4,557 |
| 2005 | 5,331 |
| 2004 | 5,133 |
| 2003 | 7,017 |
| 2002 | 7,407 |
| 2001 | 8,910 |
| 2000 | 6,952 |
| 1999 | 8,639 |
| 1998 | 5,913 |
| 1997 | 5,381 |
| 1996 | 4,696 |
| 1995 | 4,908 |
| 1994 | 2,611 |
| 1993 | 2,580 |
| 1992 | 2,293 |
מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכויות שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-90 של המאה ה-20 חלק ממשחקי הליגה בסנקט פטרבורג שודרו על ידי ערוץ 5.
ב-12 במאי 2000 ערוץ הלווין NTV Plus Football שידר את המשחק שבין טורפדו-ZIL וספרטק צ'וקוטקה. בהמשך NTV Plus ארגנה שידורים חיים של משחקים חשובים בליגת המשנה ובעונת 2010 גם שידרה שבעה ממשחקי קבוצת ז'מצ'וז'ינה סוצ'י. ב-2003 הערוץ הפדרלי "ספורט" שידר כמה ממשחקי הליגה.
ב-2007, רשת TV Center המוסקבאית שידרה בשידור חי את משחקיה של טורפדו מוסקבה בליגה. בשנים 2010—2011 שידורים חיים הועברו על ידי פורטל האינטרנט Onedivision.ru ובעונת 2011/12 שודרו גם בפורטל SportLive. בנוסף VGTRK חתמה על הסכם זכויות שידור, כאשר משחק אחד מכל מחזור שודר בערוץ רוסיה-2 והם שודרו עד עונת 2013/2014, במקביל לזכויות שנרכשו על ידי TeleSport. בעונת 2016/17 המשחקים הועברו לשידור באמצעות ערוץ Match! Nash Sport מבית Match TV, עם התמקדות במשחקיה של דינמו מוסקבה. בשנת 2012 שידורי המשחקים הועברו גם בפורטל האינטרנט Sportbox.ru.
בשנת 2018, ליגת הכדורגל הלאומית חתמה על הסכם זכויות שידור עם יאנדקס וחברת InStat והמשחקים החלו להיות משודרים בפורטל יאנדקס. שידור. החל מעונת 2020/2021 Sportrecs.com חתמה על הסכם שידור משחקי הליגה מחוץ לרוסיה, בעוד משחקי הליגה ברוסיה נגישים דרך יאנדקס ואתר האינטרנט Sportbox.ru. במרץ 2021 הצטרפה להסכם זכויות השידור חברת הלווין טריקולור.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הליגה הרוסית הראשונה בכדורגל
הליגה הרוסית הראשונה בכדורגל, ברשת החברתית פייסבוק
הליגה הרוסית הראשונה בכדורגל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הליגה הרוסית הראשונה בכדורגל, ברשת החברתית אינסטגרם
הליגה הרוסית הראשונה בכדורגל, ברשת החברתית VK- עדכונים וחדשות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ФНЛ – действительно лучшая лига мира! Отсюда никто не хочет наверх
- ^ Интрига года: сколько клубов вылетит из ФНЛ?
- ^ "Игорь ЛЕОНТЬЕВ ("Чайка"): ФНЛ - боевая лига, не зря её называют самой лучшей лигой в мире".
- ^ Лучшая лига мира. В ФНЛ установили рекорд посещаемости
- ^ Президент ФНЛ: «Разделение лиги на зоны противоречит логике»
- ^ Тинькофф РПЛ могут переименовать в Высшую лигу или в Лигу России
- ^ העונה הופסקה 11 מחזורים טרם סיומה והוחלט כי רק 2 המקומות הראשונים יעפילו לליגת העל.
- ^ 1.DIVISION BESUCHERZAHLEN
- ^ Посещаемость ФНЛ все хуже и хуже. Что делать?
| הליגה הראשונה, עונת 2023/2024
| |
|---|---|
|
| עונות בליגת המשנה הרוסית בכדורגל | |
|---|---|
|