ליגת העל הקולומביאנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הלוגו של הליגה הקולומביאנית

אליפות קולומביה בכדורגל, או בשמה המסחרי קופה מוסטאנג (Copa Mustang), היא הליגה המקצוענית של הכדורגל הקולומביאני. הליגה נוסדה ב-1948. הנהלת הליגה נקראת דימאיור (Dimayor; ההתאחדות המקצוענית של מועדוני הכדורגל בקולומביה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הקולומביאנית נפתחה כ"תקופת הזהב" כפי שהיא כונתה (El Dorado) ב-1949 ומאחר ולא הייתה קשורה לחוקים של פיפ"א, משכה אליה כוכבים ענקיים בקנה מידה עולמי, כמו: אלפרדו די סטפנו ואדולפו פדרנרה ששיחקו במועדון מיונאריוס בוגוטה. מיונאריוס נחשבה לאחת הקבוצות הטובות בעולם, ובין היתר ניצחה את ריאל מדריד.

השעיית הטורניר ב-1989[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 הושעתה הליגה מכל פעילות לאחר מקרה הירצחו שופט הכדורגל אלבארו אורטגה במשחק בין דפורטיבו אינדפנדיינטה מדיין ואמריקה קאלי, כנראה בגלל שיפוט שלא מצא חן בעיני אחד האוהדים. פעילות הליגה הופסקה, והוטל חרם מצד ההתאחדות הדרום אמריקאית על אצטדיון אטנסיו חירארדוט במדיין.

מבנה הליגה ומספר הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה ידעה מס' לא קטן של שינויים במספר הקבוצות. ב-1948 הליגה כללה 10 קבוצות, ומספרן גדל עד ל-18 קבוצות ב-1951. אחר כך המס' נע בין 12 ל-13 קבוצות עד ל-1966, שבה נקבע מס' הקבוצות ל-14. ב-1988 נוספה לליגה קבוצת ספורטינג כקבוצה ה-15, כאשר לפני-כן הקבוצה שיחקה בליגה בין השנים 1950 ו-1953. ב1991 הוחלט על ידי דימאיור ליצור גם את אליפות הליגה השנייה של קולומביה בכדורגל הנקראת גם Categoria Primera B. בנוסף, הוחלט שבסיום כל עונה תהיה עולה אחת לליגה הבכירה ויורדת אחת לליגת המשנה. קבוצת מועדון כדורגל אנביגאדו הייתה הראשונה שזכתה באליפות הליגה השנייה ב-1992 ולכן העפילה לליגה הראשונה, שם שהתה עד לשנת 2006, אז ירדה שוב בחזרה לליגה השנייה. הקבוצה עלתה שוב לליגה הראשונה ב2008. משנת 1992 עד 2006 כללה הליגה 16 קבוצות ששיחקו 2 סיבובים. שתי הקבוצות שסיימו במקום הראשון בכל סיבוב, נפגשו ל-2 משחקים שקבעו את אלופת קולומביה. משנת 2003 הוחלט להגדיל את הליגה ל-18 קבוצות וליצור שני טורנירים נפרדים ו-2 קבוצות אלופות בשנה. השיטה היא כזו:

אליפות אפרטורה - האליפות הפותחת את השנה המשוחקת מפברואר עד יוני. כל קבוצה משחקת 18 משחקים (מול 17 הקבוצות ועוד מחזור אחד שבו נפגשות קבוצות מאותה עיר או אזור). 8 הקבוצות הראשונות מעפילות לפלייאוף הנקרא בספרדית Cuadrangulares. הקבוצות מחולקות ל-2 בתים של ארבע קבוצות ומשחקות 6 משחקים נוספים (3 בבית ו-3 בחוץ). הראשונה מכל בית מעפילה לגמר, המשוחק בשיטת בית וחוץ. במידה של שוויון בשני המשחקים (בקולומביה אין חשיבות לשערי החוץ בשונה מאירופה) תוכרע האליפות בפנדלים.

אליפות הקלאוסורה- האליפות הסוגרת את השנה ומשוחקת מיולי ועד לדצמבר. לוח המשחקים נשאר זהה, רק הקבוצות הביתיות והאורחות מתחלפות ביניהן. אלופת הקלאוסורה ואלופת האפרטורה משחקות בשנה שאחרי בגביע ליברטדורס של אמריקה (המקביל לליגת האלופות האירופאית)ותצטרף אליהן הקבוצה שסיימה במקום הראשון בטבלה שמשכללת את 2 הסיבובים. 2 הקבוצות הבאות בטבלה ושלא משחקות בליברטדורס, ישחקו בגביע סודאמריקנה (מקביל לגביע אופ"א).

ירידה לליגת המשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה שסיימה במקום ה-18 בסיכום 3 השנים האחרונות (2 הטורנירים ב2006, 2007 ו2008 I, יורדת לליגת המשנה בעוד שאלופת ליגת המשנה עולה לליגה הראשונה. הקבוצה שסיימה במקום ה-17 תשחק בשני משחקי פלייאוף מול השנייה מליגת המשנה על הזכות לשחק בליגה הראשונה.

הקבוצות המשתתפות בליגה הקולומביאנית לשנת 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלופות כל הזמנים בקולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה
1948 סנטה פה
1949 מיונאריוס
1950 דפורטס קאלדאס
1951 מיונאריוס
1952 מיונאריוס
1953 מיונאריוס
1954 אתלטיקו נאסיונל
1955 דפורטיבו אינדפנדיינטה מדיין
1956 דפורטס קינדיו
1957 דפורטיבו אינדפנדיינטה מדיין
1958 סנטה פה
1959 מיונאריוס
1960 סנטה פה
1961 מיונאריוס
1962 מיונאריוס
1963 מיונאריוס
1964 מיונאריוס
1965 דפורטיבו קאלי
1966 סנטה פה
1967 דפורטיבו קאלי
1968 אוניון מגדאלנה
1969 דפורטיבו קאלי
1970 דפורטיבו קאלי
 
עונה אלופה
1971 סנטה פה
1972 מיונאריוס
1973 אתלטיקו נאסיונל
1974 דפורטיבו קאלי
1975 סנטה פה
1976 אתלטיקו נאסיונל
1977 ג'וניור באראנקייה
1978 מיונאריוס
1979 אמריקה קאלי
1980 ג'וניור באראנקייה
1981 אתלטיקו נאסיונל
1982 אמריקה קאלי
1983 אמריקה קאלי
1984 אמריקה קאלי
1985 אמריקה קאלי
1986 אמריקה קאלי
1987 מיונאריוס
1988 מיונאריוס
1989 הליגה הושעתה
1990 אמריקה קאלי
1991 אתלטיקו נאסיונל
1992 אמריקה קאלי
 
עונה אלופה
1993 ג'וניור באראנקייה
1994 אתלטיקו נאסיונל
1995 ג'וניור באראנקייה
1996 דפורטיבו קאלי
1997 אמריקה קאלי
1998 דפורטיבו קאלי
1999 אתלטיקו נאסיונל
2000 אמריקה קאלי
2001 אמריקה קאלי
2002-I אמריקה קאלי
2002-II דפורטיבו אינדפנדיינטה מדיין
2003-I אונסה קאלדאס
2003-II דפורטס טולימה
2004-I דפורטיבו אינדפנדיינטה מדיין
2004-II ג'וניור באראנקייה
2005-I אתלטיקו נאסיונל
2005-II דפורטיבו קאלי
2006-I דפורטיבו פאסטו
2006-II קוקוטה דפורטיבו
2007-I אתלטיקו נאסיונל
2007-II אתלטיקו נאסיונל
2008-I מועדון כדורגל בויאקה צ'יקו
2008-II אמריקה קאלי
2009-I דפורטיבו אונסה קאלדס
2009-II דפורטיבו אינדפנדיינטה מדיין
2010-I ג'וניור באראנקייה
2010-II דפורטיבו אונסה קאלדס
2011-I אתלטיקו נאסיונל
2011-II ג'וניור באראנקייה
2012-I דפורטיבו פאסטו
2012-II מיונאריוס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ליגות הכדורגל של דרום אמריקה (CONMEBOL)

אורוגוואי · אקוודור · ארגנטינה · בוליביה · ברזיל · ונצואלה · פרגוואי · פרו · צ'ילה · קולומביה