הולדת ונוס
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | סנדרו בוטיצ'לי |
| תאריך יצירה | 1483-1485 |
| טכניקה וחומרים | טמפרה על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
278.5 ס״מ  |
| גובה |
172.5 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
רנסאנס, רנסאנס מוקדם |
| מספר יצירה |
00158551 (מוזיאון אופיצי) |
| מיקום | גלריית אופיצי |
  | |
"הוּלדת ונוס" (או לידת ונוס) הוא ציור של צייר הרנסאנס האיטלקי סנדרו בוטיצ'לי שצויר בין השנים 1485–1486. בציור מתוארת האלה הרומית ונוס נולדת מתוך גלי הים כאישה בוגרת. הציור מוצג במוזיאון גלריית אופיצי שבפירנצה.
הולדת ונוס הוא סיפור מן המיתולוגיה היוונית שבו מתוארת לידתה של אפרודיטה (מקבילתה היוונית של ונוס הרומית). ציירים רבים בנוסף לבוטיצ'לי ציירו סצנה מיתולוגית זו, חלקם לפני בוטיצ'לי וחלקם גם בתקופות שאחריו.
ציור זה צויר כנראה כמה שנים לאחר ה"פרימוורה". גם כאן, כמו ב"פרימוורה", יש אזכור ספרותי כמו מזמור לוונוס של הומרוס, והשירה של אובידיוס. כמו באקלים התרבותי המעודן שצמח בפרימוורה, גם ביצירה זו מופיע מוטיב הנאו-אפלטוניזם. במרכז הציור ונוס, בתוך צדפה גדולה, ולידה אישה נוספת – הדמויות הפיזיות. מצד שני - העולם המטאפיזי – שתי דמויות גבר ואישה כמלאכים מרחפים מעל המים.
גם בציור זה, כמו ברבים מציוריו של בוטיצ'לי, משמשת כמודל סימונטה וספוצ'י, קרובת משפחתו של הימאי המפורסם אמריגו וספוצ'י. ייתכן שבוטיצ'לי היה מאוהב בה, אך היא הייתה פילגשו של ג'וליאנו מדיצ'י, אחיו הצעיר של שליט פירנצה ופטרון האומנות לורנצו מדיצ'י.
הנושא והרקע לציור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנושא מבוסס על סיפור מתוך המיתולוגיה, לפיו הטיטאן קרונוס (או בהתגלמותו הרומית סטורנוס ) כרת את אשכיו של אביו, אורנוס, וזרק אותם לים. המפגש בין הים לאשכים יצר שטף ושצף גלים וכך נולדה ונוס, מהדף הגלים. היא הובלה על ידי הרוח לחופי קפריסין על גבי צדפה.
בוטיצ'לי, שהתחנך בעיקר בגן המדיצ'ים, הושפע רבות במרכז רנסאנס זה שבפירנצה. בגן זה ישבו הוגי הדעות, האמנים והפילוסופים וניסו ליצור חיבור בין הפגאניות, הנצרות והיהדות (הגישה הנאו-פלאטוניסטית). השפעות נוספות בגן היו בעיקרן רנסאנסיות כגון השפעות רינושמנטאליות (אלמנטים אומנותיים וארכיטקטונים קלאסיים).
במרכז התמונה עומדת ונוס על צדף, עירומה לחלוטין. ונוס מסתירה את איבריה ועומדת בעמידה כיאסטית (הישענות על רגל אחת שיוצרת קווי אלכסון בצורת איקס). צורת הצגה זו של ונוס אינה מקורית של בוטיצ'לי אלא לקוחה מן הקלאסיקה. ונוס פודיקה (ביישנית). זהו אלמנט רינושמלאנטי. צבע שיערה הוא ג'ינג'י, אשר קושר פעמים רבות לתשוקה.
הנוף מאחורי ונוס הוא הים הפתוח והיא עצמה עומדת על צדף. ישנו קשר ברור לתפיסה הניאופלאטוניסטית שבה בוטיצ'לי מנסה לקשר את האלה הפגאנית לנצרות. ונוס עוברת סוג של הטבלה.
בצד שמאל של התמונה ישנה האנשה של הרוח. הרוח מורכבת מזוג, אישה וגבר, המייצגים את השלמות ואת רוח האלוהים המביא את היופי וההרמוניה לעולם בדמותה של ונוס.
בצד השני עומדת אישה המייצגת את שעות היום. בידה שמיכה המיועדת לוונוס, ואשר נועדה כדי לכסות את ונוס, להפוך אותה לצנועה.
בוטיצ'לי מיצג רנסאנסיות בעיקר ברעיון הניאופלאטונסטי בציור. בוטיצ'לי בוחר להדגיש את אורכה של ונוס, בניגוד לאנטומיה הטבעית של הגוף האנושי. צוארה של ונוס ארוך וכתפיה נופלות, כדי להדגיש עד כמה היא יפה ומושלמת. הגלים של רוח הים לא משכנעים ונראים יותר כקישוט ולא כגלים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קישור לתמונה באתר Web Gallery of Art
- הולדת ונוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
