ליון פויכטוונגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליון פויכטוונגר, צולם ב-1910 בערך
בול מזרח גרמני הנושא את דיוקנו של ליון פוכטוונגר

לִיוֹן פוֹיכְטְוַונְגֶרגרמנית Lion Feuchtwanger;‏ 7 ביולי 1884, מינכן21 בדצמבר 1958, לוס אנג'לס) היה סופר, מחזאי ומתרגם יהודי-גרמני.

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליון פויכטוונגר נולד במינכן למשפחה יהודית אמידה של יצרני מרגרינה. לאחר סיום בית הספר למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת מינכן ולאחר מכן באוניברסיטת ברלין. לאחר סיום הלימודים עבד כמבקר תיאטרון וכמתורגמן. בשנת 1905 החלה דרכו הספרותית של פויכטוונגר עם פרסום כמה מחזות קצרים שכתב. ב-1907 קיבל תואר דוקטור בספרות, לאחר שחקר את "הרב מבכרך" של היינריך היינה לצורך הדוקטורט. תואר הדוקטור נשלל ממנו מאוחר יותר על ידי הנאצים; ופויכטוונגר ויתר על כתיבת הביליטציה (עבודת מחקר מתקדמת המזכה את כותבה באפשרות לעבוד באוניברסיטאות בגרמניה), בשל ההגבלות על היהודים שהיו נהוגות בחלק מן האוניברסיטאות. פויכטוונגר כתב ביקורות תיאטרון לכתב העת "די ולטבינה" של זיגפריד יעקובזון ובשנת 1908 יסד את כתב העת הספרותי "שפיגל" (מראה, בגרמנית), ולאחר מכן איחד אותו לתוך ה"ולטבינה". פויכטוונגר "גילה" במהלך עבודתו כמבקר תיאטרון את ברטולד ברכט הצעיר והפך ידיד נפש שלו, ידידות שנמשכה עד למותם. בשנת 1910 יצאה לאור הנובלה הראשונה שלו, "האל מחימר".

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התנדב פויכטוונגר לצבא. לאחר שהייה קצרה בחזית שוחרר מן הצבא בשל סיבות בריאותיות. ההשתתפות במלחמה קירבה אותו לחוגים שמאלנים וסוציאליסטיים בגרמניה. במהלך המלחמה הוא כתב מספר מחזות בעלי אופי אנטי מלחמתי. בשנת 1925 יצא לאור אחד הספרים המפורסמים ביותר של פויכטוונגר – "היהודי זיס", ספר על אודות חייו של יהודי החצר יוזף זיס אופנהיימר. הספר תורגם לשפות רבות (כולל עברית) והביא לפויכטוונגר פרסום עולמי.

ליון פויכטוונגר היה בין המתנגדים הבולטים למפלגה הנאצית בסוף שנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30. את דעותיו ורגשותיו בנושא ביטא בטרילוגיה "אולם המתנה", שחלקהּ הראשון (הנובלה "הצלחה") פורסם בשנת 1930. בראשית שנת 1933 נסע פויכטוונגר עם אשתו למסע הרצאות בארצות הברית. במהלך שהייתו בארצות הברית מונה היטלר לקנצלר גרמניה. בשל כך החליט פויכטוונגר לא לחזור לגרמניה, והתיישב עם אשתו בצרפת. בינתיים בגרמניה הוכרז פויכטוונגר כאויב האומה, אזרחותו נשללה ממנו ורכושו הוחרם על ידי המדינה.

בשנת 1937 ביקר פויכטוונגר בברית המועצות, וחיבר על כך ספר מסע בשם "מוסקבה". בספר זה הביע פויכטוונגר את תמיכתו במדיניותו של סטלין, ובשל כך נחשף לביקורת רבה בחוגים הליברלים בצרפת. בשנת 1949 במהלך המאבק נגד קוסמופוליטיות ספריו הוצאו מספריות בברית המועצות וחזרו למדפים בשנת 1955.

בשנת 1940, לאחר פלישת הנאצים לצרפת, הושם פויכטוונגר על ידי הצרפתים במחנה מעצר לנתינים גרמניים שחיו בצרפת. בעזרת העיתונאי וחסיד אומות העולם וריאן פריי וסגן הקונסול היירם בינגהאם הרביעי, הצליח להימלט מהמחנה ולהגיע לארצות הברית. פויכטוונגר ומשפחתו התיישבו בקליפורניה.

בשנת 1942 השלים פויכטוונגר את הטרילוגיה הנודעת שלו "יוסף" על אודות חייו של יוסף בן מתתיהו. הטרילוגיה מורכבת מהספרים: "מלחמת היהודים", "היהודי ברומא" ו"בוא יבוא היום".

ליון פויכטוונגר נפטר ב-21 בדצמבר 1958.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היהודי זיס: רומן / תרגם מגרמנית: מ' אבי-שאול,‫ תל אביב: שטיבל, תרפ"ט. (יצא שוב בהוצאת נ' טברסקי.)
    • היהודי זיס: מחזה על-פי הרומן של ליון פויכטונגר / עבוד: מ' אבי-שאול, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ג.
  • היהודי זיס / ליון פויכטונגר; מגרמנית: צבי ארד, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ד-1984.
  • מלחמות היהודים / ליון פויכטואנגר; תרגם: י' ליכטנבום, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ב. (יצא שוב בהוצאת נ' טברסקי.)
  • מלחמת היהודים / ליון פויכטונגר; מגרמנית: צבי ארד,‫ תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ד-1984.
  • בית אופרמן / תרגם מכתב-יד: יצחק שנברג [=שנהר], תל אביב: א"י שטיבל, 1934.
  • בני אופרמן / ליון פויכטוואנגר; מגרמנית: צבי ארד, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ג-1983.
  • הבנים / ליון פויכטונגר; תרגם מגרמנית: י' ליכטנבום, תל אביב: א"י שטיבל, 1936. (יצא שוב בהוצאת נ' טברסקי, תש"ה.)
  • נרון הכוזב: רומן / ליון פויכטואנגר; תרגמה בהסכמת המחבר: רות כ"ץ [=לבנית],‬ תל אביב: א"י שטיבל, תש"ב.
  • בוא יבוא היום / תרגם מאנגלית: א' לובראני, תל אביב: נ' טברסקי, תש"ה.
  • היעוד הגדול: רומן (תרגם: יוסף ליכטנבום), ‬תל אביב : נ' טברסקי, תש"ח.
  • פרנציסקו דה-גויה: רומן / עברית: ב' נח ומאיר ומוהר, תל אביב: נ' טברסקי, תשט"ו.
  • בלדה ספרדית: רומן / ליון פויכטוואנגר; עברית: עדנה קורנפלד,‫ מרחביה: ספרית פועלים, 1957.
  • יפתח הגלעדי ובתו: רומן / ליון פויכוואנגר; עברית: רות לבנית, מרחביה: ספרית פועלים, 1960.
  • גויא / ליון פויכטונגר; מגרמנית: צבי ארד, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ו-1985.
  • גלות / ליון פויכטונגר; מגרמנית: צבי ארד, תל אביב: זמורה-ביתן, תשנ"א-1991.
  • ניצחון / ליון פויכטונגר; מגרמנית: צבי ארד, תל אביב: זמורה-ביתן, תש"ן-1990.
  • היהודיה מטולדו: רומן / ליון פויכטוונגר; מגרמנית: חנה שוורץ-אייזלר,‫ ירושלים: זמורה-ביתן, תשס"ד-2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]