ליונל רואייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליונל רואייה
חתימתו בשנת 1890

ליונל-נואל רואייה או בשמו המלא לואי-פרדינאן-ליונל-נואל רואייה ( בצרפתית:Lionel-Noël Royer או Louis Ferdinand Lionel Noel Royer ‏25 בדצמבר 1852 שאטו-די-לואר, מחוז סארט - 30 ביוני 1926 נאי-סיר-סן) היה צייר צרפתי של ציורים היסטוריים, מיתולוגיים ודתיים, חלקם מומנמנטליים, נציג של "האסכולה האקדמית". נודע ,בין השאר, בציורי הקיר מחיי ז'אן דארק בבזיליקה די בואה שני בדומרמי-לה-פוסל.

ילדותו וצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליונל רואייה נולד בשנת 1852 בשאטו-די-לואר במחוז סארט. זמן קצר אחרי לידתו המשפחה עברה לעיר טור. ליונל התיתם מאביו, נואל, ויקטורין רואייה, אמו, עבר עם ילדיה לעיר מאן. רואייה עבד מגיל צעיר כחניך במפעל לקישוטים. עוד לא מלאו לו 18 כשהשתתף ביחידה של "מתנדבי המערב" במלחמת צרפת-פרוסיה בשנת 1870 ובעיקר בקרב לואני ב-2 בדצמבר תחת 1870 תחת פיקודו של הגנרל אתאנאז דה שארט דה לה קונטרי. הגנרל, שהתרשם מכשרון הצעיר לציור, העניק לו מלגת לימודים בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות ("בוזאר") בפריז. שם היה רואייה תלמידם של אלכסנדר קאבאנל ושל ויליאם בוגרו, נציגים של הזרם האקדמיסטי שהתנגדו לאימפרסיוניזם, ודגלו בסגנונות הנאו-קלאסיציסטי ורומנטיציסטי.

פעילותו האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנים הבזיליקה בדומרמי-לה-פוסל, שקירותיה קושטו בציורים על ידי ליונל רואייה
הרוזן אדמאר דה קראנזאק, בסביבות 1890

רואייה הציג החל משנת 1874 בסלון לציור ופיסול וזכה בשנת 1884 במדליה בדרגת 3, וב-1896 במדליה בדרגת 2. ב-1882 הוא זכה בפרס השני של רומא ובשנת 1900 במדליית ברונזה בתערוכה העולמית של פריז.

התחיל את הקריירה עם ציורים בנושאי דת, ("ישו על הצלב" 1879) והתמחה בהמשך בציור דיוקנאות ובראש ובראשונה של סצנות היסטוריות. עם יצירותיו המפורסמות נמנות "ורקינגטוריקס נכנע לקיסר" (1899) והציורים המקשטים את בזיליקת דומרמי המוקדשת לז'אן דארק. רואייה תרם מכשרונו גם לאיורי אקטואליה במוספים מאויירים של עיתוני התקופה, כמו ב"דרייפוס בבית הכלא" או "אוגיסט קונט ושלוש המוזות שלו". לזכר קרב לאוני,שבו השתתף, הוא תרם שתי תמונות לכנסייה שנבנתה מחדש באותו כפר, אחת המתארת את "מתנדבי המערב" נוכחים במיסה לפני יצאתם לקרב, והשנייה המתארת את שעותיו הליליות הקשות של הגנרל דה סוני שאיבד רגלו בשדה הקרב.

בשנת 1897 תרם רואייה לחברה ההיסטורית והארכאולוגית של מן, שהוא נמנה עם חבריה, עשרה דגמי בצבע מים המציגים את חיי ז'אן דארק שהוצגו ב-1893 בתחרות של אמני ויטראז'ים בקתדרלת אורליאן, ושהוא לא הספיק להשלימם. בויטראז' "מלאך מפקיד את החרב בפיירבואה" Dépôt de l'épée de Fierbois par un ange, בדיוקנו של ז'אן פוטון דה קסנטראי (מלוחמיה הנאמנים של ז'אן דארק) ניתן לראות את תווי פניו של האדריכל פול סדי, שתיכנן את הבזיליקה.

לרואייה נולדו שתי בנות ובן. האחרון, כומר בהכשרתו, מת במלחמת העולם הראשונה, בעקבות הרעלה באמצעות גז לחימה. רואייה נפטר ביוני 1926 בנאי-סיר סן והובא לקבורה בפונטנה-או-רוז. עם תלמידיו נמנה האמן א.ו.ד. גיונה

ורקינגטוריקס נכנע לקיסר, 1895

ציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • La bataille de Wagram (קרב וגראם)
  • Triomphe de Vénus (ניצחונה של ונוס)
  • Femme en deuil (אשה באבל) (במוזיאון המחוזי של מחוז האלפים העליונים בגאפ)
  • Diane surprise (דיאנה במבוכה) במוזיאון טסה
  • Le Crucifix הצלב , בהוטל די קרוסיפיקס, קתדרלת מאן
  • 1874 - Bataille d'Auvours, le 10 janvier 1871 קרב אובור, 10 בינואר 1871" ' במוזיאון טסה במאן
  • Mauresque (מורסק) - במוזיאון לאמנויות יפות במרסיי
  • 1880 - Daphnée changée en laurier (דפנה נהפכת לעץ דפנה)
  • 1882 -Portrait de Robert דיוקנו של רובר - במוזיאון טסה במאן
  • Vénus sur le corps d’Hector (ונסו מעל גופת הקטור)
"קרב אובור" ב-10 בינואר 1871, צוייר ב-1874
  • 1885 - קולונל אתאנאז דה שארט, מפקד הזואבים של האפיפיור - בבזיליקת "מרים,מלכת העולם" במונטריאול
  • 1893 -Cupidon et Psyché קופידון ופסיכה - הוצג בשיקגו בעת התערוכה הקולומביאנית העולמית ב-1893
  • L'Amour et la Folie (האהבה והשגעון)
  • 1895 - Alfred Dreyfus dans sa cellule avant la déportation à l'île du Diable אלפרד דרייפוס בתאו לפני שליחתו לאי השטן - ציור ב,פטי ז'ורנל אילוסטרה" גיליון 218, 20 בינואר 1895
  • 1899 Vercingétorix jette ses armes aux pieds de César (ורקינגטוריקס נכנע לקיסר) - תמונה מומנמנטלית המעלה על נס את דמותו של ורקינגטוריקס כגבור לאומי, באווירה שלאחר תבוסת צרפת במלחמת צרפת-פרוסיה - במויזאון קרוזאטייה בפי-אן-ולה

בעיני ההיסטוריונים התמונה נחשבת "מלאכת מחשבת של אנכרוניזם"‏[1] בגלל היצרתיות שהפעיל האמן בשחזור הפנטזיסטי של התקופה והאווירה. התלמידים בצרפת לומדים בימינו שבניגוד לתמונה, לורקינגטוריקס לא היה שפם, לסוסו לא היו רתמות אוכף כמו שצוייר,

  • 1908 -Marchande de Fleurs מוכרת הפרחים, באוסף פרטי
  • .l'Exécution du duc d'Enghien. (הוצאתו להורג של דוכס אנגיין)
  • La Communion des zouaves -תפילת הזואבים - רואייה מצייר את "המתנדבים של המערב" יחידה שבה הוא השתתף , מתפללים לפני קרב לואני ב 2 בדצמבר 1870. התייר מופיע בתמונה בזמן שמחזיק נר בידו.
  • 1911 - 8 ציורי קיר על חיי ז'אן דארק בבזיליקה בדומרמי, ציורים מונומנטליים.

הוצגו קודם ב-1911 בתערוכה ב"סלון" ואחר כך בבזיליקה החל משנת 1913.

רואייה הצטיין גם בעדינותם ודיוקם של רישומיו.‏[2]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2001 ציורים שלו הוצגו בתערוכה "ציירים וחבל סארט" בלה מאן, במוזיאון מלכת ברנז'ר ובמנזר אפו.
ניצחונה של ונוס

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Peindre l’Histoire – Lionel Royer" (לצייר את ההיסטוריה) ב- Revue Historique et Archéologique du Maine, Le Mans, 1998 (

(כולל 10 הסצנות מחיי ז'אן דארק:דומרמי,ווקולר, שינון, אורליאן, ריימס, קומפיין, רואן)

  • Chantal Bouchon, "Verrières de Jeanne d'Arc – Participation des artistes manceaux aux Concours d'Orléans à la fin du XIXe siècle: Eugène Hucher, Albert Maignan, Lionel Royer", ב- Revue Historique et Archéologique du Maine, Le Mans, 1998, 3e série T.18, tome CXLIX de la Collection, p. 241-256
  • Chr.Goudineau - Le tableau de Lionel Royer «Vercingétorix jette ses armes aux pieds de César (1899

Journal Acta Archaeologica Akadémiai Kiadó Budapest 1588-2551 (Online) Volume 57, Numbers 1-3/March 2006 Pages 201-207 ISSN 0001-5210 (Print issue

  • 'Dimitri Casali, Christophe Beyeler L’Histoire de France sous le regard des peintres

,2012 Beaux livres Flammarion,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Dominique Vergnon מאמר רוויו על ההיסטוריה של צרפת בעיני הציירים 2013 באתר "סלון ספרותי"] (בצרפתית)

Jean-François Luneau Felix Gaudin - peintre verrier et mosaïste Presse Universitaire Blaise Pascal Clermont Ferrand 2006,עמודים 406-407

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ D.Vergnon
  2. ^ Yann Torchet