ליזיס (ביולוגיה)
ליזיס (ביוונית: λύσις lýsis, בעברית: תֶּמֶס[1]) מתייחס לתהליך בו נשברת מעטפת התא, בדרך כלל על ידי נגיף, אנזים, או מנגנון אוסמוטי אשר פוגע בשלמותה. נוזל הכולל את התכולה של התאים הליזיים, נקרא ליזט. בביולוגיה מולקולרית, ביוכימיה ומעבדות ביולוגיות, תרביות תאים עלולות לעבור ליזיס בזמן התהליך של טיהור מרכיביהם (כמו בטיהור חלבון), מיצוי DNA, חילוץ RNA, או בטיהור אברונים. הרבה זנים של חיידקים עוברים ליזיס על ידי האנזים ליזוזים, הנמצא ברוק של בעלי חיים, ביצים לבנות והפרשות נוספות. אנזימים ליזיים פאג'ים, המיוצרים במהלך הדבקה של בקטריופאג', אחראיים ליכולת של הווירוסים הללו לגרום לליזיס של תאים חידקיים. פניצילין וחלק מן האנטיביוטיקות גורמים למוות של חיידקים דרך ליזיס של אנזים המתרחש לאחר שהתרופה גורמת לחיידק לייצר מעטפת תא פגומה.
אם מעטפת התא הרוסה לגמרי והיה שימוש בפניצילין, החיידק מכונה 'פרוטופלאסט' אם מדובר בחיידק גראם-חיובי, ו"ספרופלאסט" אם החיידק הוא גראם-שלילי.
ציטוליזיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטוליזיס מתרחש כאשר התא נקרע בעקבות חוסר יציבות אוסומטי אשר גרם לכניסת מים לתוך התא. ציטוליזיס יכול להימנע על ידי מספר מנגנונים שונים, למשל, בועית מתכווצת שקיימת בחלק מהסנדליות, אשר שואבת מים במהירות מחוץ לתא. ציטוליזיס לא מתרחש בתנאים רגילים בתאים צמחיים כיוון שלתאים אלו מעטפת חזקה ויציבה הכוללת את הלחץ האוסמוטי, או "לחץ טורגור", שבהיעדרו היה נגרם ציטוליזיס.
אונקולוזיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
אונקולוזיס מתייחס להרס של תאים נאופלזים או של גידול.
פלזמוליזיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלזמוליזיס הוא הרס של תאים בתוך צמחים בעקבות איבוד של מים בעקבות אוסמוזה. בסביבה היפרטונית, ממברנת התא מקלפת את דופן התא והחלולית קורסת. התאים הללו לבסוף ינבלו וימותו ללא הזרימה של מים על ידי אוסמוזה, שתעצור את ההתכווצות על קרום התא ואת הרס התא.
תגובה חיסונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוגלובין של אריטרוציטים משחרר רדיקלים חופשיים כתגובה לפתוגנים אשר גורמים להם לליזיס. תגובה זו יכולה לפגוע בפתוגנים.
יישום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליזיס תאי נמצא בשימוש במעבדות על מנת לשבור תאים פתוחים ולזקקם או לחקור את מאפייניהם לעומק. ליזיס במעבדה יכול להיות מושפע על ידי אנזימים, דטרגנטים או חומרים קאוטרופיים. התערבות מכנית בממברנת התא, כמו הקפאה והפשרה חוזרת, לחץ, סוניקציה, או סינון, יכולים גם הם להיות קשורים לליזיס. הרבה ניסויים מעבדתיים, רגישים לבחירה של מנגנון הליזיס, ולעיתים קרובות נחשק להימנע מכוחות מכניים אשר ישנו מקרו-מולקולות רגישות, כמו חלבונים ודנ"א, וסוגים שונים של דטרגנטים יכולים להוביל לתוצאות שונות.