ליטל ליג בייסבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חובט במשחק ליטל ליג, 2009

ליטל ליג בייסבולאנגלית: Little League Baseball) היא מערכת ליגות בייסבול וסופטבול לילדים בגילאי 9 עד 12. היא חלק ממערכת ליגות לילדים ונוער של הארגון "ליטל ליג אינטרנשיונל" שבסיסו בויליאמספורט, פנסילבניה, ארצות הברית, שקיבל מעמד ממלכתי בחוק של הקונגרס האמריקאי. לאחר שהחלה את דרכה ב-1939 כליגה אמריקאית בלבד, הפכה ה"ליטל ליג" למערכת ליגות כלל-עולמית ב-1950, במסגרתה משחקים נכון ל-2011 למעלה מ-2.5 מיליון ילדים ב-7123 ליגות, הפזורות בכל 50 מדינות ארצות הברית, ובלמעלה מ-80 מדינות אחרות בעולם.

מעבר למעמדה הספורטיבי, ה"ליטל ליג" הפכה לאבן דרך בתרבות האמריקאית הכללית.

ה"ליטל ליג" מגיעה לשיאה בטורניר הגמר בבייסבול, "ליטל ליג וורלד סיריס", בו משחקות 16 קבוצות עד למשחק הגמר על הזכייה באליפות.

שיא הקהל של הליגה נקבע ב-2011 במשחק במסגרת ה"ליטל ליג וורלד סיריס", שמשך למעלה מ-41,000 צופים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונדוליזה רייס בצילום עם קבוצת ליטל ליג בצ'ילה

הליגה נוסדה בידי תושב ויליאמספורט, קרל סטוץ, ב-1939, במטרה מוצהרת להנחיל לילדים רוח צוות וערכי ספורט הוגן. השחקנים הראשונים בליגה היו אחייניו של סטוץ וחבריהם לשכונה.

סטוץ ושחקניו ערכו ניסויים שונים כדי לקבוע ממדי מגרש וחוקים מתאימים לילדים, ובקיץ 1939 הקימו ליגה ראשונה של שלוש קבוצות בוויליאמספורט, כאשר לכל קבוצה הייתה חסות מסחרית של בית עסק שמימן אותה. סטוץ ניהל את אחת הקבוצות, ושניים מידידיו ניהלו את השתיים האחרות. שלושת מנהלי הקבוצות, עם בנות זוגן וזוג חברים נוסף, ייסדו את חבר המנהלים הראשון של הליגה החדשה.

המשחק הראשון בתולדות הליגה שוחק ב-6 ביוני 1939, כאשר קבוצת "לאנדי תעשיות עץ" ניצחה 23:8 את קבוצת "מחלבת לייקאמינג". "מחלבת לייקאמינג" זכתה באליפות העונה הראשונה, ששוחקה על מגרש מאולתר בשטח אדמה ריק ליד אצטדיון הבייסבול של ויליאמספורט.

ב-1940 נוסדה ליגה נוספת בוויליאמספורט על פי מודל דומה לזה שהגה סטוץ.

ב-1946 מנה הארגון 12 ליגות שונות, כולן בפנסילבניה. הליגה הראשונה שקמה מחוץ לפנסילבניה הוקמה בניו ג'רזי ב-1947. באותה שנה רשם הארגון שני ציוני דרך נוספים - לראשונה נערך טורניר גמר לקביעת אלופת כל הליגות (נקרא אז "האליפות הלאומית של ליטל ליג"), ולראשונה הגיע בוגר של הליגה - שחקן ששיחק כילד במדי "מחלבת לייקאמינג", האלופה הראשונה - לקבוצה מקצוענית, כשהוחתם בבוסטון ברייבס ושיחק בקבוצה-בת שלה בליגה משנית.

לקראת סוף שנות ה-40 גדל הארגון בקצב מהיר בעקבות פרסומים עליו בעיתונות וביומני קולנוע, פרסום שהביא לגל בקשות להקמת ליגות חדשות. ב-1949 כבר מנה הארגון 307 ליגות ברחבי ארצות הברית.

ב-1950 התרחב הארגון לראשונה אל מחוץ לגבולות ארצות הברית כאשר שתי ליגות חדשות קמו במסגרתו בפנמה. שנה לאחר מכן קמה ליגה ראשונה בקנדה, והארגון מנה 776 ליגות.

ב-1953 הגיע לראשונה בוגר של הליגה לקבוצת MLB, כאשר שחקן ששיחק כילד בקבוצה בקונטיקט הגיע לסגל של מילווקי ברייבס. באותה שנה זכה לראשונה משחק הגמר של ה"ליטל ליג וורלד סיריס" לכיסוי בטלוויזיה וברדיו על ידי רשת ABC. שדר הספורט המפורסם הווארד קוסל, שהיה אז בתחילת דרכו, העביר את הכתבה על המשחק ברדיו. הוא העביר בהמשך שידורים מה"ליטל ליג" במשך שלוש שנים.

הארגון המשיך להתפשט בארצות הברית, וב-1955 כבר מנה למעלה מ-3300 ליגות ב-48 מדינות. באותה שנה החל לשחק באחת הליגות ג'ורג' וו. בוש, לימים נשיא ארצות הברית, שהיה אז ילד בן 9. הוא שיחק בליגה 4 שנים.

השנים הבאות נרשמו נקודות ציון חשובות נוספות בתולדות הארגון - ב-1956 עזב את הארגון מייסדו, קרל סטוץ, בעקבות הסכם פשרה בסכסוך משפטי שנתגלע בינו לבין חבר המנהלים של הארגון. ב-1957 זכתה קבוצה ממונטריי, מקסיקו, ב"ליטל ליג וורלד סיריס", והפכה לאלופה הראשונה שאיננה מארצות הברית; הקבוצה ממונטריי עשתה היסטוריה נוספת שנה לאחר מכן, כשהפכה לקבוצה הראשונה בתולדות הליגה שמגינה על תוארה וזוכה באליפות שנייה ברציפות.

ב-1959 זכה הארגון להכרה ממלכתית, כאשר השבוע השני של חודש יוני הוכרז כ"שבוע הליטל ליג הלאומי" על ידי הנשיא דווייט אייזנהאואר. הארגון המשיך להתפשט בעולם כאשר ב-1960 זכה לנציגות ראשונה באירופה, עם ליגה שקמה בברלין. שנה לאחר מכן כבר מנה הארגון למעלה מ-5500 ליגות. המסורת של "שבוע ליטל ליג" חודשה גם על ידי ממשיכו של אייזנהאואר כנשיא ארצות הברית, ג'ון פ. קנדי.

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 המשיך הארגון להתרחב, כאשר ליגות ילדים חזקות קמו ביפן ובטאיוואן, ונציגיהן אף זכו ב"ליטל ליג וורלד סיריס". הקשר לרשת ABC התרחב והכיסוי הטלוויזיוני של שלבי ההכרעה של הליגה הפכו לדבר שבשגרה.

ב-1974 נפתח הארגון לראשונה לשיתוף בנות, וליגות ראשונות לסופטבול נפתחו במסגרתו.

הארגון המשיך לגדול, וב-1978 מנה למעלה מ-6500 ליגות ברחבי העולם. גם הקהל והכיסוי התקשורתי לליגה המשיכו לגדול, כאשר במשחק הגמר של 1982 נקבע שיא קהל חדש של 40000 צופים, וב-1985 שודר לראשונה הגמר בשידור חי ומלא ברשת ABC.

ב-1989, עם נפילת מסך הברזל, התפשט הארגון לראשונה גם למזרח אירופה כאשר ארבע ליגות הוקמו בפולין. את כתבי האמנה להקמתן הביא לפולין הנשיא ג'ורג' בוש באופן אישי בביקור במדינה.

ב-1997 נהנה הארגון משיא שחקנים, כשהתקרב ל-3 מיליון שחקנים רשומים. ציון דרך נוסף היה כיסוי תקשורתי נרחב גם של משחקי הגמר האזוריים, בדרך ל"ליטל ליג וורלד סיריס", ששודרו מחוף לחוף ברשת ESPN. ציון דרך נוסף היה הפקת מגזין בשיתוף פעולה עם ה-MLB, שזכה לתפוצה של כ-2 מיליון עותקים. עם זאת ספג הארגון מכה כאשר איגוד הבייסבול של טאיוואן, שבה היו ליגות ילדים חזקות במסגרת הארגון, אסר עליהן להשתתף בו עוד.

ב-1999, עם הקמת ליגה חדשה בבורקינה פאסו, הגיע מספר המדינות המיוצגות בארגון ל-100.

ב-2001 הוקם בויליאמספורט אצטדיון שני כדי לאפשר את הרחבתה של ה"ליטל ליג וורלד סיריס" מ-8 ל-16 קבוצות. ביוזמת הנשיא ג'ורג' בוש התקיימו שלושה משחקי ליטל ליג באצטדיון מאולתר על המדשאה הדרומית של הבית הלבן.

בתחילת המאה ה-21 התרחבה הליגה בתודעת הקהל ובכיסוי התקשורתי שלה, כאשר בנוסף להמשכו והרחבתו של ההסכם עם רשת ESPN לשידור ה"ליטל ליג וורלד סיריס" נחתמו הסכמים עם רשתות מקומיות לשידור הטורנירים המקומיים. הליגה התפתחה גם מבחינה טכנולוגית, כאשר איפשרה בחינת וידאו של מהלכים מעוררי מחלוקת והתרחבה בנוכחותה באינטרנט.

מבנה הליגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

(נכון ל-2012)

ליגות מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגות המקומיות משוחקות בין ילדים בגילאי 9 עד 12, אם כי הנהלת כל ליגה עצמאית להגביל את גיל הילדים מעבר לכך - עד גיל 10 או 11 בלבד.

הליגות המקומיות אינן מהוות מוקדמות לטורנירים המובילים ל"ליטל ליג וורלד סיריס", וזכייה באליפות של ליגה מקומית אינה מקנה השתתפות במפעל גדול יותר. כדי להשתתף בטורנירים אלו ולנסות להגיע לטורניר הגמר מרכיבה כל ליגה מקומית מעין נבחרת "אול-סטאר" של ילדים בגילאי 11-12.

טורנירים מוקדמים ל"וורלד סיריס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורנירים המוקדמים לעלייה ל"ליטל ליג וורלד סיריס" נערכים במסגרות מחוזיות ואזוריות, בין נבחרות "אול-סטאר" של הליגות השונות באותו אזור. כל אזור זכאי לקבוע לעצמו את פורמט המשחקים - שיטת נוק-אאוט, סדרות של מספר משחקים, שיטת ליגה, או שילובים בין השיטות השונות.

כיום עולות ל"ליטל ליג וורלד סיריס" 16 קבוצות - כלומר 16 נבחרות "אול-סטאר" של ליגות שונות, אלופות האזורים השונים. 8 קבוצות עולות מאזורים בארצות הברית (ניו אינגלנד, הימות הגדולות, מרכז חוף האוקיינוס האטלנטי, המערב התיכון, דרום-מזרח, דרום-מערב, צפון-מערב כולל אלסקה, ומערב כולל הוואי) ו-8 אחרות עולות משאר העולם ומייצגות את קנדה, מקסיקו, יפן, אסיה-פסיפי, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, אמריקה הלטינית, והאיים הקריביים.

מבנה ה"ליטל ליג וורלד סיריס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק במסגרת ה"ליטל ליג וורלד סיריס" בוויליאמספורט, פנסילבניה

ה"ליטל ליג וורלד סיריס" נערך באוגוסט בוויליאמספורט, פנסילבניה - המקום בו נוסדה הליגה שמהווה את המרכז שלה עד היום.

8 הקבוצות האמריקאיות ו-8 הקבוצות משאר העולם מופרדות בשלב ראשון אלה מאלה. המשחקים מתקיימים בשיטת נוק אאוט, כך שלאחר שני סיבובי משחקים נשארות 4 הקבוצות שניצחו בשני הסיבובים - שתי קבוצות אמריקאיות ושתיים משאר העולם. שתי הקבוצות האמריקאיות מתמודדות על אליפות ארצות הברית, שתי הנבחרות משאר העולם מתמודדות גם הן זו מול זו, ושתי המנצחות - אלופת ארצות הברית ואלופת "שאר העולם" - מתמודדות זו מול זו במשחק הגמר על התואר העולמי.

מלבד הטורניר הראשי שמכתיר את האלופה, משחקות הקבוצות שהפסידו בסיבובים הראשונים של הטורניר הראשי בטורניר תנחומים זו מול זו, גם כן בשיטת נוק-אאוט.

הקבוצות שהפסידו גם בסיבוב הראשון בטורניר הראשי וגם בסיבוב הראשון בטורניר התנחומים משחקות משחק תנחומים אחרון בשיטת הצלבה - כלומר, קבוצה אמריקאית מול קבוצה משאר העולם.

מטרת השיטה עם מבנה טורניר התנחומים היא שכל קבוצה שהגיעה ל"ליטל ליג וורלד סירס" תזכה לשחק שלושה משחקים לפחות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליטל ליג בייסבול בוויקישיתוף