לייב רוכמן
 | |
| לידה |
2 בינואר 1918 מינסק מזובייצקי, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 1978 (בגיל 60) ירושלים, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| שפות היצירה |
יידיש |
| צאצאים |
רבקה מרים |
| חתימה |
 |
  | |
(יהודה אריה) לייב רוכמן (בכתיב יידי: ראָכמאַן; 3 בינואר 1918 – 14 בספטמבר 1978) היה סופר יידיש ישראלי יליד פולין.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לייב רוכמן נולד בעיר מינסק מזובייצקי שליד ורשה בירת פולין בשנת 1918. בגיל חמש התייתם מאביו, וכנער ברח להתחנך בחצרו של הרבי מפוריסוב בוורשה ובאוטבוצק. בגיל שש-עשרה קיבל סמיכה לרבנות, ובגיל שבע-עשרה התפקר והתחיל לכתוב בעיתונות היידיש.
בתחילת מלחמת העולם השנייה חזר למינסק-מזובייצק, וב-1942 ברח עם אשתו והסתתר בבית איכרים.
עקב מחלת השחפת שבה חלה, שהה שנים אחדות בסנטוריום בשווייץ. ספרו הראשון, "בדמייך חיי: יומן 1943–1944" (ביידיש: "און אין דיַין בלוט זאָלסטו לעבן: טאָג-בוך 1943–1944"), יומן שכתב במשך שנות שהותו במחבוא במהלך מלחמת העולם השנייה, הופיע בפריז בשנת 1949. הספר תורגם מיידיש לעברית ולשפות נוספות. על הספר כתב אהרן אפלפלד: "זהו אחד הדוקומנטים השקטים והבלתי פאתטיים שנכתבו על השואה. בספר זה כבר מצוי רוכמן הבוגר, שהבליע את הצעקה המרה".[1]
בשנת 1950 עלה לישראל, ובה פרסם ספר נוסף בשם "בצעדים סומים על פני האדמה", שהופיע ביידיש בשנת 1968 ותרגומו העברי ראה אור בשנת 1976. ערב מותו בשנת 1978 התפרסם קובץ סיפורים בשם "המבול", שתורגם אף הוא מאוחר יותר לעברית. ספריו המאוחרים נושאים אופי סוריאליסטי למחצה, כאשר חיים ומתים, מוקדם ומאוחר, מציאות ודמיון, מסתופפים בהם בהדדיות.
ספרו 'בדמייך חיי' תורגם ופורסם באנגלית בצרפתית וברוסית. תרגום הספרים 'בצעדים סומים על פני האדמה' ו'המבול' ראה אור בצרפתית.
לייב רוכמן עבד שנים רבות במדור היידיש של הרדיו, ב"קול ישראל" וב"קול ציון לגולה". כמו כן כתב בעיתונות יידיש בישראל ומחוצה לה. בין היתר שימש ככתב בישראל של העיתון היידי 'פארוועאטס' בניו יורק.
ביתו היה בית ועד, ורבים באו כל העת לשהות בין כתליו. הבית היה בית של שמחה ולימוד, מעין "טיש" חסידי. בין הבאים היו הסופרים ש"י עגנון, חיים גראדה, גרשם שלום, חיים הזז, דב סדן, נחמה ליבוביץ' ועוד.
הסופר אהרן אפלפלד מרבה להזכיר את לייב רוכמן בספריו השונים, ומציין שהוא אחד האנשים שהשפיעו רבות על כתיבתו וראיית העולם שלו. בין השאר כתב: "מורים גדולים היו לי. עם רוכמן עשיתי את כברת הדרך הארוכה ביותר. מורשתי, מורשת מתבוללים, עיכבה אותי לא מעט. לא כל שהיה בידו לתת לי קיבלתי. אבל תודעתי לא באה לי אלא מכוח הימים ששהיתי עמו."[1]
בתו של רוכמן היא המשוררת רבקה מרים ובנו הוא הכנר יהושע רוכמן.
ספריו שראו אור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בדמיך חיי: יומן 1943–1944 (תרגם מיידיש: חנוך קלעי), ירושלים: יסודות, 1961.
- (תרגום חנוך קלעי ועדכון התרגום רבקה מרים עם 'אחרית דבר' מאת אבידב ליפסקר), הוצאת כרמל תש"ף 2020.
- בצעדים סומים על פני האדמה (תרגם מיידיש: א"ד שפיר), תל אביב: עם עובד, תשל"ו 1976.
- המבול (תרגום מיידיש: רוכמן, ק"א ברתיני, יהודה גור-אריה, מ’ מייזלש, חנוך קלעי; אחרית דבר מאת אהרן אפלפלד), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1988.
חוברת של שיחותיו עם תלמידי תיכון אחרי מלחמת יוה"כ , תחת הכותרת " דרכי אירופה אבלות" ראתה אור בשנת 1976, והודפסה מחדש ב 2024 בעקבות אירועי המלחמה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישורון קשת, "על לייב רוכמן", מאזנים לא (תש"ל-1970), עמ' 57–65. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- דרכי אירופה אבלות: שיחות והרהורים עם ליב רוכמן, על השואה, ירושלים: שקמונה, תשל"ו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של לייב רוכמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על לייב רוכמן באתר רמב"י
- שלמה גרודזנסקי, "בדמייך חיי" ללייב רוכמאן, דבר, 17 בנובמבר 1961
- רבקה מרים, הסופר לייב רוכמן נוצר, יצר וחי כנגד כל הסיכויים, בעיתון מקור ראשון, 2 באוגוסט 2020