לייגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgלייגר
לייגר
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: חתוליים
סוג: פנתר
מין: צאצא של אריה זכר ונקבת טיגריס
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Panthera leo × Panthera tigris

הלייגר הוא בן הכלאים ה"מלאכותי" של אריה ונקבת טיגריס (מקור שמו הוא הלחם של אריה וטיגריס באנגלית - Lion & Tiger). בניגוד לטייגון, בן הכלאים הנגדי שלו (טיגריס ולביאה), שנולד קטן יותר מאביו ומאמו, הלייגר גדול משניהם. הסברה כי בלייגר פועל הורמון גדילה שאינו מפסיק להיות מופרש ולפעול גם לאחר שהתבגר, ולכן הוא ממשיך לגדול במשך כל תקופת חייו, התבררה כמוטעית. לייגרים גדלים עד הגיעם לגיל שש. הלייגר הוא החתול הגדול בעולם (הטיגריס הסיבירי הוא הגדול מבין תת-המינים הטהורים). כלומר, באין מפריע לגדילתו, כשהלייגר מתבגר הוא נעשה גדול משני הוריו (בשונה מהטייגון). הלייגר יכול להגיע למשקל 450 ק"ג. כמו כן, הלייגר יכול גם לעמוד על שתי רגליו האחוריות ולהגיע לגובה של 4 מטרים.

הלייגר הזכר הוא עקר, אך למרות זאת מתבגר מבחינה מינית ומזדווג עם הנקבות. לייגר ממין נקבה, לעומת זאת, לרוב פורייה, ומסוגלת להעמיד צאצאים.

הלייגר מתאפיין בפסים הדומים לפספוס הטיגריס, ובצבע חום-צהבהב הדומה לאריה. הגורים נושאים את רעמת האריה, שנעלמת אט אט עם הגיל, כאשר בחלק מהמקרים נשאר רק סימן לכך שהייתה רעמה ובחלק נשארת רעמה קטנה.

ישנן עדויות שונות לאורך ההיסטוריה על קיומם של לייגרים, כגון גילוף של גורי הלייגר שנעשה על ידי G.B. Whittaker בשנת 1825, ציורים, שני גורים שנולדו בשבי בשנת 1837 והוצגו לויליאם הרביעי ווויקטוריה, ועדויות שונות משנת 1900 ואילך. משקלו וגודלו של הלייגר אינו מאפשר לו לצוד מחמת חוסר היכולת שלו לרדוף אחרי טרף נמלט, וכך, גם אם ירגילו לייגר לטבע, סביר להניח כי הוא ימות מרעב. הלייגרים יכולים אפוא להתקיים רק בגני חיות. הלייגר נוטה למות בגיל צעיר בגלל פגמים גנטיים.

זכר ונקבה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]