לייגר

הלייגר הוא בן הכלאים ה"מלאכותי" של טיגריסית ואריה. בניגוד לטייגון, בן הכלאים הנגדי שלו (לביאה וטיגריס), שנולד קטן יותר מאביו ומאמו, בלייגר פועל הורמון גדילה שאינו מפסיק להיות מופרש ולפעול גם לאחר שהתבגר, ולכן הוא ממשיך לגדול במשך כל תקופת חייו. הלייגר הוא החתול הגדול בעולם (הטיגריס הסיבירי הוא הגדול מבין תת-המינים הטהורים). כלומר, באין מפריע לגדילתו, כשהלייגר מתבגר הוא נעשה גדול משני הוריו (בשונה מהטייגון) . הלייגר יכול להגיע למשקל 450 ק"ג. כמו כן, הלייגר יכול גם לעמוד על שתי רגליו האחוריות ולהגיע לגובה של 4 מטרים.

הלייגר הזכר הוא עקר, אך למרות זאת מתבגר מבחינה מינית ומזדווג עם הנקבות. לייגר ממין נקבה, לעומת זאת, לרוב פורייה, ומסוגלת להעמיד צאצאים.

הלייגר מתאפיין בפסים הדומים לפספוס הטיגריס, ובצבע חום-צהבהב הדומה לאריה. הגורים נושאים את רעמת האריה, שנעלמת אט אט עם הגיל, כאשר בחלק מהמקרים נשאר רק סימן לכך שהייתה רעמה ובחלק נשארת רעמה קטנה.

ישנן עדויות שונות לאורך ההיסטוריה על קיומם של לייגרים, כגון גילוף של גורי הלייגר שנעשה על ידי G.B. Whittaker בשנת 1825, ציורים, שני גורים שנולדו בשבי בשנת 1837 והוצגו לויליאם הרביעי ווויקטוריה, ועדויות שונות משנת 1900 ואילך. משקלו וגודלו של הלייגר אינו מאפשר לו לצוד מחמת חוסר היכולת שלו לרדוף אחרי טרף נמלט, וכך, גם אם ירגילו לייגר לטבע, סביר להניח כי הוא ימות מרעב. הלייגרים יכולים אפוא להתקיים רק בגני חיות. הלייגר נוטה למות בגיל צעיר בגלל פגמים גנטיים.

זכר ונקבה

קישורים חיצוניים

• על לייגר ששמו "הרקולס"
• מאמר רחב על הלייגר עם תמונות, מקורות לקריאה נוספת ושיר

ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.