לייפהאוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לייפהאוס
LifehouseManila2.jpg
מידע כללי
מקור מליבו, קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות 2000—היום
סוגה רוק אלטרנטיבי
פוסט-גראנג'
חברת תקליטים DreamWorks
Geffen Records
אתר אינטרנט אתר רשמי
חברים
ג'ייסון וייד
בריס סודרברג
ריק וולסטנהולם
בן קארי
חברים לשעבר
שון וולסטנהולם
סרגיו האנדרד
ג'ון פאלמר
קולין היידן
ארון לורד

לייפהאוס (אנגלית: Lifehouse) הינה להקת רוק אלטרנטיבי מקליפורניה, ארצות הברית, אשר התפרסמה בזכות להיט הבכורה שלהם "Hanging by a Moment".

ההתחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הלהקה הקים הזמר והגיטריסט ג'ייסון וייד בשנת 2000 עם שניים מחבריו, סרגיו האנדרד (גיטרת בס) וג'ון פאלמר (תופים). כעבור זמן קצר צורפו ללהקה קולין היידן (גיטרה) וארון לורד. ג'ייסון וייד היה בן 15 כשחבר הפגיש בינו לבין המפיק המוזיקלי רון אניאלו. אניאלו עזר לג'ייסון לרכוש את השכלתו המוזיקלית. בעקבות זאת הוציא ג'ייסון מיני-אלבום, "Diff's Lucky Day", ובו הקלטות דמו. הוא תכנן למכור אותו בהופעות ולמצוא בעזרתו חברת תקליטים שבה יוכל להשיג חוזה הקלטות. למעשה מיני-אלבום זה הוא אלבום לא רשמי של לייפהאוס, שכן חברי הלהקה האחרים היו שותפים גם הם בהקלטת המיני-אלבום. "Diff's Lucky Day", שיצא בהוצאה מוגבלת, הפתיע את כולם כשהחל להימכר במאות עותקים באתר המכירות הפומביות אי ביי (eBay). כך החלה הלהקה לצבור פופולריות עד שבסופו של דבר, חתמה חוזה הקלטות בחברת התקליטים "DreamWorks Records".

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 נכנסו חברי הלהקה לאולפן הקלטות כדי להקליט את אלבום הסטודיו הראשון שלהם. חמישה מ- 12 שירי המיני-אלבום "Diff's Lucky Day" עברו עיבוד מחודש ונכנסו לאלבום הבכורה של לייפהאוס, הנקרא "No Name Face". האלבום יצא לחנויות בארצות הברית ב- 31 באוקטובר 2000 וזכה להצלחה רבה במצעדי המכירות בארצות הברית בזכות הלהיט הראשון שיצא מהאלבום, "Hanging by a Moment", שזכה להצלחה עצומה והגיע למקום הראשון במצעד הלהיטים השנתי של בילבורד, זאת למרות שהסינגל עצמו הגיע למקום השני בלבד במצעד. כמו כן, היה זה ללהיט המושמע ביותר בתחנות הרדיו בארצות הברית בשנת 2001. "No Name Face" הגיע למקום השישי במצעד האלבומים האמריקני ונמכר במעל ל- 2 מיליון עותקים בארצות הברית.

זמן קצר לאחר צאת אלבומם הראשון נטשו את הלהקה שלושה מחבריה, כך שוייד והאנדרד היו לשניים היחידים מההרכב המקורי. את המתופף ג'ון פאלמר החליף ריק וולסטנהולם, אחיו של גיטריסט להקת דה קולינג לשעבר, שון וולסטנהולם.

אלבומם השני יצא בספטמבר 2002 ונקרא "Stanley Climbfall". האלבום יצא לחנויות לאחר מסע הופעות ממושך בעקבות האלבום "No Name Face". למרות ששירי אלבום זה היו בעל סגנון דומה לשירי האלבום הקודם, אלבום זה זכה להצלחה בינונית, אף על פי שגם אלבום זה נכנס ל- TOP 10 של מצעד האלבומים האמריקני.

באפריל 2004 הכריז סרגיו האנדרד כי הוא עוזב את הלהקה, כדי לקדם פרויקטים אישיים.

לקראת התחלת ההקלטות על אלבומם השלישי צורף ללהקה נגן בס קנדי בשם בריס סודרברג. השלושה הקליטו את האלבום "Lifehouse", שיצא במרץ 2005, שהיה שונה משני קודמיו: הגיטרות החשמליות הרועשות והקצב הקליט שאפיין את שני האלבומים הראשונים, הוחלפו בקצב איטי ובטון מלנכולי. מאלבום זה הגיע הלהיט המצליח "You and Me" למקום החמישי במצעד בילבורד האמריקני, והצליח לשחזר את הצלחת "Hanging by a Moment" בכך ששהה במצעד Hot 100 של בילבורד במשך 62 שבועות (7 שבועות בלבד פחות מהשיא). בנוסף, "You and Me" הופיע בפסקול סדרת הטלוויזיה "סמולוויל".

אלבום האולפן הרביעי של הלהקה, "Who We Are" יצא לחנויות בארצות הברית ב- 19 ביוני 2007. הסינגל הראשון ממנו נקרא "First Time", אותו ביצעו בתוכנית האירוח "The Tonight Show" של ג'יי לנו. באלבום זה לייפהאוס זנחו את הרוק האלטרנטיבי לטובת פופ-רוק. בהמשך השנה יצא הסינגל השני מתוך האלבום, "Whatever It Takes". בינואר 2008, יצא הסינגל "Broken", אשר הגיע למקום השני במצעדי בילבורד. השיר הופיע בסדרות: מחשבות פליליות, האנטומיה של גריי ומגרש ביתי.

ב-2009 הודיעה הלהקה על סיום הקלטת אלבום האולפן החמישי "Smoke & Mirrors". באוקטובר 2009 יצא הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Halfway Gone". לאחר מספר דחיות, תאריך היציאה המתוכנן של האלבום הוא ה-23 בפברואר 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]