לילי להמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לילי להמן

לילי להמןגרמנית: Lilli Lehmann, ‏ 24 בנובמבר 1848, וירצבורג - 17 במאי 1929, ברלין) הייתה זמרת אופרה גרמניה.

אמה, מריה תרזה לב (1809 - 1885) הייתה יהודיה. את שיעוריה הראשונים קיבלה מאמה, שהייתה פרימדונה אצל לואי שפור בקאסל. אחרי ששרה תפקידים קטנים על הבימה, הופיעה לראשונה בברלין בשנת 1870 כסופרן קל ב"מחנה צבא בשלזיה" של ג'אקומו מאיירבר.

הצלחתה הייתה גדולה כל כך, שבשנת 1876 התמנתה לזמרת הלשכה הקיסרית. היא שרה בפסטיבל ביירוית הראשון, בשנת 1876, הופיעה בלונדון בשנת 1884 ובמטרופוליטן אופרה בניו יורק בשנים 1885 - 1890. שם הייתה שותפה, עם פישר, אלווארי, ברנדט וזיידל, להשגת ניצחון סופי למוזיקה של וגנר. התמהמהותה באמריקה מעבר לחופשת ההיעדרות שהעניקה לה האופרה של ברלין המיטה עליה חרם בשובה לגרמניה. החרם הוסר הודות להתערבותו האישית של הקיסר.

קולה, שהצטיין באיכותו ובעוצמתו, זיכה אותה במוניטין של הגדולה בזמרות וגנר בזמנה בד בבד עם זה של פרשנית אידאלית ליצירות מוצרט. לא היו לה מתחרות בתפקידי ברונהילדה ואיזולדה. להמן, שנודעה גם בשירת לידר, הייתה למורה ידועת-שם אחרי פרישתה מקריירה של קונצרטים. בין תלמידיה היו ג'ראלדין פאראר ואוליב פרמסטד. בשנת 1888 נישאה לטנור פאול קאליש.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • L. Andro, Lilli Lehmann (Berlin, 1907)
  • Lilli Lehmann, Mein Weg (Leipzig, 1913); English translation by Alice B. Seligman, My Path through Life, New York, 1914)