לילי מרלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל זיכרון ללילי מרלן וללאלה אנדרסן בלנגאוג, איי פריזיה המזרחית, מקום מנוחתה האחרונה של אנדרסן

לילי מרלןגרמנית: Lili Marleen) הוא שיר גרמני מפורסם, אשר הפך לפופולרי ביותר משני עברי החזית במהלך מלחמת העולם השנייה. השיר עוסק בלילי מרלן, נערתו של חייל הממתינה לו מתחת לפנס בשער הבסיס, בפרידתם עם הישלחו לחזית ובגעגועיו העזים לנערתו אשר נותרה בעורף. השיר קצבי (אך אינו מארש) ונוגה.

יצירת השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השיר נכתבו בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, בידי הנס לייפ (Hans Leip‏; 1893 - 1983), מורה מהאמבורג שגויס לצבא האימפריאלי הגרמני. השיר התפרסם מאוחר יותר בשם "שירו של חייל צעיר על משמרתו" או "שירו של זקיף צעיר" (Das Lied eines jungen Soldaten auf der Wacht) והולחן בשנת 1938 בידי נורברט שולצה (Norbert Schultze). שמו המקורי של השיר המולחן היה "הנערה מתחת לפנס" (Das Mädchen unter der Laterne), אך הוא נודע בשמה של גיבורת השיר, לילי מרלן.

הצלחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצוע השיר בשנת 1939 בידי לאלה אנדרסן, וכן בידי מרלן דיטריך, סייעו לפופולריות הגואה של השיר. זאת על אף התנגדות לו מצד המפלגה הנאצית, ובמיוחד התנגדותו של יוזף גבלס, שר התעמולה הממונה על התעמולה הנאצית, אשר הובילו אף לאיסור השמעתו של השיר בראשית שנות ה-40 בשל המסר האנטי-מלחמתי המשתמע ממילות השיר. לאחר כיבוש בלגרד בידי גרמניה בשנת 1941, הפך רדיו בלגרד לתחנת שידור של הצבא הגרמני ששידוריה נקלטו ברחבי אירופה והמזרח התיכון. התחנה שידרה את השיר לראשונה ב- 18 באוגוסט 1941 והגנרל פלדמרשל ארווין רומל, ששמע את השיר ואהב אותו, הורה לתחנה לשלבו באופן קבוע בשידוריה. כתוצאה מכך שידרה התחנה את השיר בביצועה של אנדרסן, שהפך לסימן ההיכר של התחנה, בכל ערב בשעה 21:55 והפכה את השיר לפופולרי ביותר, תחילה בצפון אפריקה, ולאחר מכן בכל החזיתות.

השיר אומץ בידי חיילי בעלות הברית בחזית האיטלקית, ולחנו שימש לשיר ה-D-Day Dodgers. גרסה אנגלית של השיר בוצעה לראשונה, ככל הנראה, בידי אן שלטון (Anne Shelton) אולם במהרה הופיעו לו גרסאות כיסוי רבות. השיר עובד לגרסאות בכ- 50 שפות שונות, וחודש שוב ושוב גם לאחר סיום המלחמה. השיר הגיע למקום ה-13 במצעד הפזמונים האמריקאי בשנת 1944 ונכנס לרשימה שנית בשנת 1968. השיר נכנס לרשימת השירים המושמעים גם בגרמניה בשנת 1981 וביפן ב- 1986. גרסת הכיסוי החדשה ביותר לשיר הוקלטה בידי להקת The Divine Comedy האירית ב-2006. חברת התקליטים העצמאית Bear Family הוציאה אוסף מיוחד בן 7 תקליטורים ובו 195 גרסאות שונות לשיר.

השיר תורגם לשפות רבות, בין השאר - תורגם לעברית על ידי זאב גייזל[1] ואברהם עוז. שרון חזיז הקליטה לראשונה בעיבוד פופ את השיר בעברית ב-1995 באלבומה "בת הקוסם" ובתרגום של אהוד מנור[2].

גרסה עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן הגרסה העברית לשיר, בתרגום אברהם עוז (1982):

לילי מארלן

מוּל פְּנֵי הַשַּׁעַר
מוּל צְרִיפֵי הַגְּדוּד
שָׁם נִצַּב אֵי פַּעַם
פַּנָּס בְּרֹאשׁ עַמּוּד.
אִם שָׁם בַּחוּץ פַּנָּס עוֹד יֵשׁ,
שׁוּב לְיָדוֹ עוֹד נִפָּגֵשׁ
כְּמוֹ אָז, לִילִי מַרְלֶן.

שְׁנֵי צִלֵּי גּוּפֵנוּ
יֵרָאוּ אֶחָד,
עָצְמַת אַהֲבָתֵנוּ
גְּלוּיָה לַכֹּׁׁל מִיָּד.
אֵיךְ עוֹד נֹאהַב וְנִתְרַגֵּשׁ
יִרְאוּ כֻּלָּם כְּשֶׁנִּפָּגֵשׁ
כְּמוֹ אָז, לִילִי מַרְלֶן.

שׁוּב קוֹרְאִים לַדֶּגֶל:
יוֹצְאִים לִפְעֻלָּה!
אִי אֶפְשָׁר לָסֶגֶת,
פְּרִידָה כֹּה אֻמְלָלָה!
שָׁמָּה מַמְתִּין לִי הַתּוֹתָח,
אֲבָל עָדִיף לִהְיוֹת אִתָּךְ
אִתָּךְ, לִילִי מַרְלֶן.

הַפַּנָּס יוֹדֵעַ
אֶת שֵׁמַע כַּף רַגְלֵךְ,
וַאֲנִי גּוֵֹעַ
כֹּה רָחוֹק מִמֵּךְ.
אִם לֹא אָשׁוּב, אִמְרִי: מִי אָז
יִפְגּשׁ אוֹתָךְ מוּל הַפַּנָּס?
כֵּן, מִי, לִילִי מַרְלֶן?

גַּם מִן הַשֶּׁקֶט
בֵּין שׁוֹכְנֵי עָפָר
עוֹד נַפְשִׁי חוֹשֶׁקֶת
בְּפִיךְ הַנֶּהְדָּר.
וּכְשֶׁהָאֹפֶל יִתְפַּזֵּר
אֲנִי אֶל הַפַּנָּס חוֹזֵר
כְּמוֹ אָז, לִילִי מַרְלֶן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסיפור של לילי מרלן, מתוך כתב העת "חדשות בן עזר", קיץ 2009
  2. ^ פרטי השיר באתר אקו"ם