לילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgלילן
Nycteris thebaica.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: עטלפים
משפחה: לילניים
סוג: Nycteris
מין: לילן
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Nycteris thebaica

לֵילָן (שם מדעי: Nycteris thebaica) הוא מין של עטלף. הלילן הוא עטלף חרקים הנפוץ באפריקה ובמזרח התיכון, לרבות ארץ ישראל.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלילן שוקל בין 6.5 ל-16 גרם, אורכו נע בין 8.3 ל-16.8 ס"מ ומוטת כנפיו בין 27 ל-30.7 ס"מ.

פרוותו של הלילן ארוכה ודמוית משי, וצבעיה נעים מאפור, עבור באדמדם וכלה בחום, כאשר פרוות הבטן היא בצבע אפור בהיר. ללילן אוזניים גדולות, שארוכות יותר מראשו. יש לו זנב ארוך יחסית המחובר לקרום הנקרא uropatagium, היוצרים ביחד צורת "T" האופיינית למשפחת הלילניים (Nycteridae). הלילן הוא דיפיודונט. הגורים נולדים ללא שיניים ובהיותם קטנים מאוד הם מגדלים שיני חלב שבהמשך מתחלפות בשיניים קבועות.

מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלילן הוא עטלף חרקים הצד פרוקי רגליים כמזון. הוא משתמש באיכון הד (אקולוקציה) לשם סריקת השטח ואיתור טרף, אך עוצמת הקול שהוא מפיק חלשה יחסית (ולכן מכונה לעתים "עטלף לוחש"). בגלל שהאקולוקציה אצלם חלשה הלילן מסתמך גם על עיניו לניווט ואיתור מזון. ראייתו טובה יותר מזו של עטלפי חרקים אחרים. התפריט של הלילן מגוון ותלוי במיקום ובעונה. הוא טורף בעיקר פרפרים ועשים, וגם עקרבים, עכבישים וסוגי חרקים נוספים. שיטות הטרף של הלילן מגוונות: חלק מהחרקים הוא טורף בעת תעופה, חלק אחר הוא מאתר כאשר הוא תלוי על עץ ואז עט עליהם. כמו כן הוא טורף פרוקי רגליים שאינם זזים אלא נחים על קירות, סלעים וכו'. לעתים הלילן אינו אוכל את הטרף בעת תפיסתו אלא לוקח אותו לאתר לינתו לאכול אותו אחר כך בנחת.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלילן מצוי ברחבי אפריקה, ישראל וחצי האי ערב. לילנים נצפו באי קורפו הנמצא מחוץ לאזור גידולם הרגיל‏[1].

הלילן נפוץ במגוון בתי גידול, החל מבתי גידול יבשים כמדבריות וסוואנות ועד ליערות. לילנים משתמשים במגוון רב של מחסות כאתרי לינה: החל ממבנים טבעיים כגון מערות ועצים ועבור במבנים מלאכותיים כגון מכרות, בונקרים ובארות נטושות. השיקול העיקרי בבחירת אתר לינה הוא שהטמפרטורה בו תהיה נמוכה.

בארץ ישראל נצפה הלילן בבית שאן, יריחו, מרחביה, עין גדי, נאות הכיכר ועין יהב[2].

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילנים חולקים לעתים קרובות את אתר הלינה עם מיני עטלפים אחרים. בעוד רוב מיני הלילניים חיים בזוגות או בקבוצות קטנות, הלילן נצפה במושבות שמנו מאות פרטים במערה בודדת‏[3]. כאשר הם נחים הלילנים נתלים ברגליהם על עץ או על קיר המערה, עם ראשם כלפי מטה כאשר הגב לכיוון פתח המערה והראש מתעקל לכיוון הגב כדי להביט החוצה. הלילן הוא עטלף נודד והנדידות מתרחשות כנראה עקב שינוי במקורות המזון.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא הרבה ידוע על הרבייה של הלילן. נקבות הלילנים בדרך כלל ממליטות פעם אחת בשנה גור אחד. ההריון נמשך בין חודשיים לשישה חודשים, תלוי באקלים. ההמלטה מתרחשת בתחילת הקיץ, כך שגורים קטנים נצפו בחצי הכדור הצפוני ביוני-יולי, ובדרום אפריקה בנובמבר[2]. תקופת הינקות נמשכת כחודשיים במין Nycteris macrotis וכך כנראה גם במין זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Richard Hoath, A Field Guide to the Mammals of Egypt, American Univ in Cairo Press, 2009, pages 45-46
  2. ^ 2.0 2.1 Mazin B. Qumsiyeh, Mammals of the Holy Land, Texas Tech University Press, 1996, page 92
  3. ^ Tilde Stuart, Chris Stuart, Field Guide to Mammals of Southern Africa, page 54