ליל הגלשונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 33°13′23″N 35°36′06″E / 33.22306°N 35.60167°E / 33.22306; 35.60167

אנדרטה לזכר הנופלים
גלשן אוויר

ליל הגלשונים הוא פיגוע טרור שהתרחש ב-25 בנובמבר 1987 בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון בו נהרגו 6 חיילי צה"ל ו-10 נפצעו מאש מחבל שחדר לישראל בעזרת גלשן אוויר.

מהלך האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בנובמבר 1987 יצאו מלבנון לעבר ישראל על גלשני אוויר שני מחבלים מארגונו של אחמד ג'יבריל, "החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית"‏[1]. אחד המחבלים נחת בטעות צפונית לכפר יובל, כ-300 מ' לתוך רצועת הביטחון ונהרג על ידי כוחות צה"ל, אך המחבל השני הצליח לחדור לתחום ישראל, ונחת בשדה קוצים ממזרח לקריית שמונה בסמוך למנחת המסוקים גיבור‏[2]. הוא פתח באש לעבר טנדר צבאי שהיה בקרבת מקום, הרג את נהגו, קצין צה"ל, ופצע חיילת נוספת שישבה לצידו. לאחר מכן הסתער המחבל על מאהל צבאי קטן סמוך (בקרבת בסיס "גיבור"), אשר אויש בחיילי נח"ל. השומר שבשער המחנה נס מעמדתו כשזיהה את המחבל, ואפשר בכך למחבל לחדור למאהל ללא קושי. המחבל פתח בירי והשליך רימוני יד אל עבר החיילים ששהו במקום. המחבל הספיק להרוג עוד 5 חיילים ולפצוע 7 נוספים עד שנהרג מאש שירה האפסנאי גדעון בשארי (שנפצע אף הוא במהלך האירוע)‏[3]. בשל האנדרלמוסיה הכללית, מתנדב מקיבוץ סמוך נורה ונפצע, לאחר שזוהה בטעות כמחבל.

תגובות לאירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירוע סימל, לדעת רבים, את השאננות וחוסר המוכנות של צה"ל. כמו כן, בדיעבד התברר כי הייתה התרעה מודיעינית על הפעולה, אך חשיבותה לא הובנה בזמן‏[4].

ימים ספורים לאחר האירוע פרצה האינתיפאדה הראשונה.

בעקבות האירוע הדיח הרמטכ"ל דן שומרון את מפקד חטיבת הנח"ל, יעקב סלע[5] שנכנס לתפקידו חודש ימים קודם לאירוע, אך תשומת הלב הציבורית התמקדה בתפקודו של הש"ג, רוני אלמוג. בעקבות הביקורת הציבורית והצבאית הקשה שהוטחה באלמוג, הסתנן אביו, יצחק, אל תוך מפקדת פיקוד צפון. לאחר מעשה אמר האב כי עשה זאת על מנת להוכיח שניתן לחדור אל המחנה גם ללא היתקלות ישירה בש"ג שבשער, ועל כן יש להסיק מסקנות חמורות גם כלפי גורמים אחרים שכשלו בתחומי המודיעין והאבטחה ולא להתמקד בבנו דווקא. רוני אלמוג עצמו נשפט לשנה וחצי מאסר בפועל ולאחר שריצה את עונשו עזב את ישראל. הביטוי תסמונת הש"ג, המשמש ככינוי ביקורתי לנטייה להעביר אחריות למחדל לגורמים הזוטרים ביותר בשרשרת הפיקוד, מקורו בתקרית ליל הגלשונים.‏[6]

סמוך לקריית שמונה ישנה אנדרטה לזכר הנופלים אשר הוקמה ביוזמת המשפחות השכולות.

נסיונות קודמים לתקיפה באמצעות גלשני אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1981 היה נסיון חדירה באמצעות כדור פורח אשר הופל במרחק כמה עשרות מטרים מהגבול ושני האנשים שהיו בו נהרגו. בשנת 1984 הצליח דאון המוטס בידי מחבל פלסטיני לנחות בשטח ישראל, ליד הגבול עם לבנון. הטייס הסגיר את עצמו מיד לידי צה"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המחבל הראשון, חאלד מוחמד אקרה, בעל אזרחות סורית והמחבל השני מילעוד בן אל-נאג'ח , אזרח תוניסאי
  2. ^ יוסי ברגר, חופשת קיץ, פרק ראשון מתוך הספר, הוצאת רימונים, 2010, עמודים 92-93.
  3. ^ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, עמודים 316-321.
  4. ^ אמיר אורןאל תעשו גלים, באתר הארץ, 17/10/2006
  5. ^ ‏מאור בוכניק, ‏נכתבו בדם: המחדלים הגדולים בתולדות בצה"ל, באתר ‏mako‏‏, ‏20 בספטמבר 2011‏.
  6. ^ עוז אלמוג, משלטון מפא"י לשלטון בג"ץ (השפעת מהפכת המשפט וזכויות האזרח על התרבות הציונית)