לימפדנופתיה

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

לימפדנופתיה זהו שם כללי למצב מחלה המערב את קשרי הלימפה. קשריות הלימפה הקרויות בטעות גם בלוטות הלימפה הן כמו מבצרים של מערכת החיסון. שם נלחמת מערכת החיסון בזיהומים.

כשקשריות הלימפה מעורבות במצב מחלה הן גדלות וניתנות למישוש. גודלן, המיקום שלהן, המרקם שלהן, והרגישות הנלוית למישושן הם רמזים חשובים למקור המחלה.

סיבות ללימפדנופתיה

הסיבות הנפוצות ביותר ללימפדנופתיה הן:

1. הגדלה של בלוטת הלימפה כראקציה למחולל זיהומי מחוץ לבלוטת הלימפה בשל ריבוי תאי הדם הלבנים בה (לימפדנופתיה ריאקטיבית)
2. זיהום המתחולל בתוך בלוטת הלימפה המוגדלת עצמה (לימאדנופתיה זו מכונה לימפדניטיס)
3. חדירה של תאים ממאירים לתוך בלוטת הלימפה (ממאירות)
4. תאים סרטניים של מערכת הדם כמו לימפומה או לוקמיה שמתרבים בבלוטת הלימפה.
5. מחלות אגירה שבהם החומר הנאגר מצוי במקרופגים המאכלסים את בלוטת הלימפה.

מישוש בלוטות הלימפה המוגדלות יכול ללמד עליהם

בלוטות לימפה ריאקטיביות הן בדרך כלל קטנות, בדידות, מוביליות, לא רגישות, דו-צדדיות. בדרך כלל אין דלקת בעור מעליהם. לעומת זאת כשהבלוטת לימפה עצמה מזוהמת (לימפדניטיס) הבלוטה המוגדלת היא גדולה רגישה וחמה. זהו בדרך כלל זיהום חיידקי והמחוללים השכיחים הם חיידיקים המכונים סטאפילוקוקים או סטרפטוקוקיים. לעתים קרובות יש דלקת עורית סמוכה וגם יכול להיות זיהום בעור שמעל בלוטת הלימפה. חוסר תנועתיות או פיקסציה של בלוטה עלולה לרמז על היותה נגועה בתאים ממאירים אשר בהתפשטותם אליה ואל סביבתה מקבעים אותה. יש להבדיל בין לימפדנופתיה מפושטת לבין לימפדנופתיה מקומית. לימפדנופתיה מפושטת מכוונת יותר לכיוון של מחלה סיסטמית של כלל הגוף כגון זיהום מפושט למשל מחלת הנשיקה, או מחלה המטולוגית. כשהלימפדנופתי היא מקומיות. המיקום יכול לרמז על הסיבה:

• לימפדנופפתיה עורפית - נגרמת לעתים קרובות בשל זיהומים בקרקפת, באזן החיצונה, כחלק מפריחות עוריות כגון חצבת, זיהום בטוקסופלזמוסיס.
• לימפדנופתיה קדמית לאזן -פרה-אוריקולרית - נגרמת לעתים קרובות בגלל זיהומים של האוזן התיכונה, בלוטת הרוק הפרוטידית, חלקים חיצוניים של ארובת העין.
• לימפדנופתיה באזור הסוב-מנטלי(מתחת לסנטר) - קשורה בדרך כלל לזיהום באזור הקדמי של הפה או השפה התחתונה.
• מתחת ללסת - סובמנדיבולרי הסיבה תהיה בדרך כלל באזור האף, רירית הפה, רצפת הפה, בלוטות רוק פנימיות, מערות הפנים ועוד.
• בצוואר בחלק העליון - מנקזות אזורים של הגרון הלע ובלוטת התריס. הגדלתן יכולה להיות קשורה לדלקת גרון פשוטה או לממאירות של אזורים אלו.
• צוואר חלק תחתון - מנקזות אזורים בגרון שמתחת למיתרי הקול, בלוטת התריס, ושט.
• בלוטות סופרה-קלוקולריות - באזור שמעל עצם הבריח (קלויקולה) - אלה מופיעות לעתים קרובות במצבי ממאירות של בית החזה והבטן
• בלוטות אפיטרוכלאריות -ממוקמות בזרוע מעל המרפק. יכולות לרמז על מחלת שריטת החתול, זיהום בגפה העליונה או מקור נאופלסטי.
• בבית השחי- זיהומים בגפה העליונה או בית החזה.
• באזור המפשעה - זיהומים בדרכי המין, בחיץ בין הנקבים ובאגן.
• באזור הפופליטאלי - מאחורי הברך - בדרך כלל זיהומים בגפה התחתונה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.