לימפדנופתיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

לימפדנופתיה ( lymphadenopathy ) זהו שם כללי לתיאור מצב מחלה המערב את קשרי הלימפה הפרושים ברחבי גוף האדם כולו. קשריות הלימפה, הקרויות בטעות גם בלוטות הלימפה, הן למעשה מעין מבצרים של המערכת החיסונית והגורם המשמש טיפול קו-ראשון של מערכת החיסון כנגד פולשים ומזהמים החודרים לגוף.

כשקשריות הלימפה מעורבות במצב מחלה, בין אם ממאירה או שפירה, הן גדלות וניתנות למישוש. גודלן, מיקומן, מרקמן, והרגישות הנלווית למישושן הם רמזים חשובים לאבחון מקור המחלה, וגם בהבדלת האבחון בין הגדלה שפירה או ממאירה.

גורמים אפשריים ללימפדנופתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות הנפוצות ביותר להגדלת קשריות הלימפה הן:

  1. ראקציה למחולל זיהומי שחדר לגוף. בין אם חיידק, וירוס או גוף זר הגורם תגובת שרשרת של מערכת החיסון לייצר כנגדו נוגדנים ולהלחם בו על מנת לחסלו.
  2. זיהום המתחולל בתוך קשרית הלימפה עצמה (לימאדנופתיה זו מכונה לימפדניטיס)
  3. חדירה והתרבות של תאים ממאירים בתוך קשר הלימפה (ממאירות)
  4. מחלות אגירה בתוככי הקשריות, בהן החומר הנאגר מצוי במקרופגים המאכלסים את קשר הלימפה.

הבדיקה הפיזיקאלית של המטופל חשובה ביותר ליצירת אנמנזה והתחלת האבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשרי לימפה בריאים הם בדרך כלל קטנים, בודדים, מוביליים (ניתן להניע אותם במישוש), לא רגישים ודו-צדדיים. בדרך כלל אין דלקת בעור מעליהם. לעומת זאת, כשקשר הלימפה עצמו מזוהם (לימפדניטיס)הוא מתנפח וגדל לעתים עד פי שלוש מגודלו המקורי, ונעשה רגיש וחם. זהו בדרך כלל מצב המעיד על זיהום חיידקי והמחוללים השכיחים ביותר לכך הם החיידיקים המכונים סטאפילוקוקים או סטרפטוקוקיים. לעתים מופיעה גם דלקת בעור שמעל קשר הלימפה. חוסר תנועתיות או פיקסציה של קשר לימפה עלול לרמז על היותו נגוע בתאים ממאירים אשר בהתפשטותם אליו ואל סביבתו מקבעים אותו. יש להבדיל בין לימפדנופתיה מפושטת לבין לימפדנופתיה מקומית. לימפדנופתיה מפושטת מרמזת יותר למצב של מחלה סיסטמית (זיהום שחדר לכלל הגוף) כבמחלת הנשיקה, או מחלה המטולוגית. כשהלימפדנופתיה היא מקומית, המיקום יכול לרמז על הסיבה:

  • לימפדנופתיה עורפית - נגרמת לעתים קרובות בשל זיהומים בקרקפת, בתעלת האוזן החיצונית, כחלק מפריחות עוריות כגון חצבת, זיהום בטוקסופלזמוסיס.
  • לימפדנופתיה קדמית לאוזן -פרה-אוריקולרית - נגרמת לעתים קרובות בגלל זיהומים של האוזן התיכונה, בלוטת הרוק הפרוטידית, חלקים חיצוניים של ארובת העין.
  • לימפדנופתיה סוב-מנטלית (מתחת לסנטר) - קשורה בדרך כלל לזיהום באזור הקדמי של הפה או השפה התחתונה.
  • לימפדנופתיה מתחת ללסת - סוב-מנדיבולרית מחולל הזיהום יימצא בדרך כלל באזור האף, רירית הפה, רצפת הפה, בלוטות הרוק הפנימיות, מערות הפנים ועוד.
  • לימפדנופתיה בצוואר העליון - מחולל הזיהום יימצא באיזור הקשריות המנקזות אזורים של הגרון והלוע . הגדלתן יכולה להעיד על דלקת גרון פשוטה או לממאירות של אזורים אלו.
  • לימפדנופתיה בצוואר התחתון - הקשריות המנקזות אזורים בגרון שמתחת למיתרי הקול, בלוטת התריס, ושט.
  • לימפדנופתיה סופרה-קלויקולרית - באזור שמעל עצם הבריח (קלויקולה)' - אלה מופיעות לעתים במצבי ממאירות של בית החזה והבטן.
  • לימפדנופתיה אפיטרוכלארית' -ממוקמת בזרוע העליונה, מעל המרפק. הופעתה באיזור זה יכולה לרמז על מחלת שריטת החתול, זיהום בגפה העליונה כתוטצאה מחדירת גוף זר או מקור נאופלסטי.
  • לימפדנופתיה בבית השחי- עשויה להעיד על זיהומים בגפה העליונה או בית החזה.
  • לימפדנופתיה מפשעתית - עשויה להעיד על זיהומים בדרכי המין, בחיץ בין הנקבים או באגן.
  • לימפדנופתיה פופליטאלית - מאחורי הברך - בדרך כלל תעיד על זיהומים בגפה התחתונה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.