לייפאיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לִיֶפאיה (לטבית: Liepāja, פולנית:Lipawa, רוסית:Либава,Лиепая, יידיש:ליבאַװע, גרמנית: Libau) הינה עיר במערב לטביה, נמל על הים הבלטי. לִיֶפאיה היא העיר השלישית בגדלה בלטביה בעלת אוכלוסייה של 85,915 (2006). בעיר ישנה קהילה יהודית קטנה.
[עריכה] היסטוריה
העיר נוסדה תחת השם ליווא על ידי דייגים קורוניים. ב-1263 אבירים טאוטוניים הקימו במקום ישוב. זכויות מגדבורג ניתנו לעיר ב-1625 על ידי פרידריך קטלר, רוזן קורלנד, ואושרו ב-1626 על ידי מלך פולין זיגמונט. ב-1795 בחלוקה השלישית של פולין העיר עברה לאימפריה הרוסית. בתחילת המאה ה-20 התגוררו בעיר כ-43 אלף תושבים, מהם כ-10,860 יהודים. מ-1906 שימשה כנמל המרכזית למהגרים לארצות הברית מרוסיה. בין 1918 ל-1939 בלטביה העצמאית. ב-1939 לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ צורפה לברית המועצות. מ-1941 נמצאה העיר תחת כיבוש גרמניה הנאצית, ומרבית יהודיה נרצחו בטבח לייפאיה. ב-1944 שוחררה העיר וחזרה לברית המועצות. הרוסים השתמשו בעיר כבנמל לצי הסובייטי והכריזו עליה כעיר סגורה. מ-1991 הנמל השנייה בלטביה העצמאית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
